הפרקליטריקים

כשיעקב נאמן עוסק עתה בבעיית התארכות ההליכים בבתי המשפט, כדאי שיפנה מבט גם אל עמיתיו למקצוע עריכת הדין שהטריקים הפכו לחלק בלתי נפרד מכישוריהם המשפטיים. שם המשחק הוא דחייה. עורך דין שמגיש מסמכים משפטיים מוקדם מהתאריך שנקבע, נחשב ליצור משונה, או למי שאין לו עבודה. הפרקטיקה המקובלת היא לחכות עד הרגע האחרון ואז לדחות את המועד, ולהמשיך בשיטה זו ככל שבית המשפט יאפשר.

לפני זמן קצר ראינו איך פרקליטי אהוד אולמרט הצליחו להוציא את הבג"ץ משלוותו עד שהשופטים דרשו מהם להפסיק עם השטויות. השטויות היו הנימוקים היצירתיים והאין סופיים שמגמתם היתה לדחות, לדחות, לדחות. כמה שיותר. משה קצב הוא הדוגמה הנוספת. הנשיא לשעבר אמר שהוא מאושר שסוף סוף ענינו מובא לדיון משפטי אבל הוא ופרקליטיו ממשיכים לעשות שמיניות באוויר כדי לדחות, לדחות ולדחות.

בית המשפט קבע 4 ישיבות בשבוע, קצב ולהקתו רוצים להקטין את הכמות בכמעט חצי. למה? - בהתחלה אמרו שהם עוד לא מכירים את החומר אתם מבינים, אחרי שנים של ייצוג הם צריכים עוד קצת זמן. עכשיו הסיפור הוא אי עמידה בעומס הישיבות, הם כורעים תחת המאמץ. היום (א) הוסיפו הפרקליטים טריק נוסף: הם הגישו בקשה שהמשפט ייערך בדלתיים פתוחות למרות שהם יודעים שזה לא מקובל במשפטים על עבירות מין, כדי לא לחשוף את המתלוננות.

לעורכי הדין אגב, גם של הפרקליטות יש חלק נכבד בסבל הנגרם לציבור בגלל התמשכות הליכים. אבל גם התנהגותם של הפרקליטריקים מתגלגלת בסופו של יום לפתחם של השופטים. כי עורכי הדין יכולים להשיג רק מה שהשופטים מאפשרים להם, והשופטים בדרך כלל נענים לבקשות דחייה, גם של פרקליטים עם רקורד עשיר בתעשיית הטריקים.

השופט ג'ורג' קרא, היושב בראש הרכב קצב, אמר בפתח הדיונים כי לא יאפשר מריחה. צריך לקוות שהוא יעמוד במילתו לא רק בגלל שחשוב לגמור כבר את סיפור קצב, אלא כדי להעביר המסר שטריקים לא יעבדו יותר.