הנקראות ביותר

יורי מילנר, המשקיע החדש בפייסבוק, יודע איך לגרום לגולשים לשלם

מילנר, שחברתו צברה אחזקות בשווי מיליארד דולר ב-30 חברות במזרח-אירופה, חושב כי חשיפה פוגעת בכוח המיקוח שלו ■ "בכל פעם שרצינו לקנות משהו חדש, הם הביטו בעסקאות הקודמות שלנו והעלו את מחירי המכירה"

זה מוזר, אבל לדיגיטל סקיי טכנולוג'יס של יורי מילנר, ששילמה בשבוע שעבר 200 מיליון דולר תמורת 2% מתופעת הנטוורקינג פייסבוק, לא היה אפילו אתר משלה עד לפני שבוע. מילנר, שחברתו צברה אחזקות בשווי מיליארד דולר ב-30 חברות במזרח-אירופה, חושב שחשיפה פוגעת בכוח המיקוח שלו.

"בכל פעם שרצינו לקנות משהו חדש, הם הביטו בעסקאות הקודמות שלנו והעלו את מחירי המכירה שלהם", אמר מילנר בסדרת ראיונות בכנס טכנולוגי בקרלסבאד, קליפורניה.

קהל חדש במערב

חוץ מזה, כל אחד בתעשיית האינטרנט הרוסית כבר מכיר את מילנר. הרופא בן ה-47 שהפך לבנקאי תומך באתר האינטרנט הפופולרי ביותר במדינה, Mail.ru, והוא גם זה שייסד את הגרסה הרוסית של אתר "חבר'ה". מילנר מעריך שהחברות בתיק של דיגיטל סקיי מחזיקות בכ-40% משוק הפרסום הגרפי באינטרנט ברוסיה.

רק עם ההודעה המפתיעה על כך שמילנר הוא המנצח במכרז שנמשך חודשים רבים להשקעה בפייסבוק, הוא חש בצורך להציג את עצמו לקהל החדש שלו במערב. הסיפור של מילנר, כמו תיק ההשקעות המתרחב שלו, משלב אידיאות אמריקניות והזדמנויות רוסיות.

מילנר, בנם של כלכלן ורופאה, למד פיזיקת חלקיקים באוניברסיטת מוסקבה ועבד כחוקר באקדמיה היוקרתית למדעים של ברית המועצות. כשהמשק הרוסי עבר טרנספורמציה בשנות ה-90, מילנר מספר בחיוך רווי בהומור עצמי כי "במקום להישאר ולעשות דברים מועילים כמו הפרטה של חברות נפט, נסעתי לארה"ב ללימודים".

מילנר הפך לבוגר הרוסי הראשון של בית הספר לעסקים וורטון בפנסילבניה, ואחר-כך עבד 3 שנים בבנק העולמי, בדסק הפיננסי של רוסיה המתעוררת. לאחר מכן הוא הצטרף למנאטפ, הבנק שהקים בשעתו מיכאיל חודורקובסקי, שהיה החברה-האם של חברת הנפט יוקוס, שהיתה בשליטת חודרוקובסקי, עד שזה נעצר ב-2003. מילנר הקים את יחידת הברוקרים ובנקאות ההשקעות של מנאטפ, ופרש מהבנק ב-1997.

אחרי שנתיים של עבודה באקוויטי פרטי - כמו הרכישה והמכירה של "אקסטרה-אם", יצרנית המקרוני הגדולה ברוסיה - מילנר קרא מחקר של מרי מיקר, אנליסטית האינטרנט המפורסמת, לשעבר במורגן סטנלי, והחל להתמקד ברעיון של הקמת מקבילות רוסיות ליאהו, לאמזון ולאי-ביי.

הוא אינו מנסה לתרץ את ההעתקה הזו. "אני לא כזה יצירתי", הוא אומר. הוא ושותפו, גרגורי פינגר, השקיעו כל אחד 700 אלף דולר וקיבלו 4 מיליון דולר מקרנות בניו יורק כדי להתחיל. "היו לנו 12 חודשים טובים מאוד, ואז הכל נעצר", אומר מילנר כשהוא מתכוון לפקיעה של בועת הדוט.קום.

אמזון פשטה רגל, אי-ביי לא הציתה את העולם ולרוסיה היה כבר אתר מקביל ליאהו, יאנדקס. מילנר הצטרף ליאנדקס כדי להשתלט על אתר הדוא"ל Mail.ru. ביומו הראשון הוא פיטר 80% מעובדי האתר הזה. "זה היה בחינם ומבוסס על פרסומת, אבל לא היו פרסומות", הוא אומר. הוא ניהל את החברה במשך שנתיים, עד שהביא אותה לאיזון תפעולי.

מילנר ופינגר הקימו את דיגיטל סקיי ב-2005 בכספם ובמימון ממשקיעים חיצוניים, שכללו בשלב זה את גולדמן זאקס ואת מיליארדר המתכות הרוסי אלישר אוסמנוב, שמחזיק עם בנתח ממועדון הכדורגל הבריטי ארסנל.

המניות מוחזקות בידיהם, אך מילנר אומר שהן השביחו את ערכן פי-עשרה. החלק הארי של המניות נמצא בידיהם של מילנר ופינגר, וזה אחד הדברים שיש להם במשותף עם מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק. עוד דבר משותף הוא הסלידה מהנפקה מהירה לציבור.

מעתיק בהצלחה

בהשראת הצמיחה המהירה של פייסבוק, החל מילנר סדרה של השקעות. הוא העריך שמה שמצליח בארה"ב יצליח גם ברוסיה, בפיגור של כמה שנים. רק כ-30% מתושבי רוסיה מחוברים לאינטרנט, וההוצאה השנתית על פרסום ברשת מסתכמת רק ב-600 מיליון דולר בקירוב.

לדיגיטל סקיי אחזקות גדולות באתר הדרושים הגדול ברוסיה, HeadHunter.ru, באתר הרשת החברתית Vkontake.ru ובאמצעות אחזקה בחברת התכנים פורטיקום, גם באתר חבר'ה הרוסי, Odnoklassniki.ru.

לדברי בנקאי שעבד איתו, "למילנר יש את היתרון של מי שעשה את המהלך הראשון. הוא חיפש את מובילי הקטגוריות באינטרנט ברוסיה, וקנה אחזקות גדולות במכפילי רווח נמוכים מאוד". "הוא שונא סיכונים", מסכים דימיטרי דאחנובסקי, מנהל לשעבר ב-Mail.ru, "הוא מתעניין רק במה שהולך לעשות כסף".

מילנר הוא בעל גוף מוצק, שיערו המאפיר קצוץ, והוא מנהל אורח חיים פרוע הרבה פחות ביחס לרבים מעשירי עמק הסיליקון. הוא נשוי ואב לשני ילדים קטנים. בשעות הפנאי, הוא אומר, הוא אוהב לקרוא, בעיקר על עסקי הטכנולוגיה.

"הוא עובד 90% מהזמן. העבודה היא בשבילו דבר אישי מאוד", אומר לב לבייב (לא הטייקון הישראלי), מנכ"ל Vkontakte ששייכת לתיק ההשקעות של דיגיטל סקיי. הוא מתאר את מילנר כ"אנליטי מאוד בגישה שלו. הוא לא עושה דברים בעקבות תחושות בטן".

ובכל זאת, מילנר נרגש מן הזיקה אל פייסבוק, מקור ההשראה שלו. אחרי ביקור במשרדי פייסבוק במהלך ההתמודדות לפני כמה חודשים, הוא ושותפו אלכסנדר תמס צעדו בקמפוס שטוף השמש של אוניברסיטת סטנפורד בהתרוממות רוח. "לא יכולנו לחשוב על חברה אחרת שאיתה נרצה לצאת לדרך משותפת", אומר מילנר. לדבריו, "צוקרברג מצא נפש תאומה בפינה השנייה של כדור הארץ".

שילמדו ממני

מילנר משוכנע כי פייסבוק שווה את המחיר ששילם, מפני שהוא ראה את החברות שלו במזרח-אירופה גובות בהצלחה תשלום תמורת שדרוג השירותים שהן מציעות בחינם. באתר אחד, המשתמשים משלמים כדי שלא ישלחו להם עדכונים שוטפים. באתרOdnoklassniki.ru, הסכימו 30 מיליון המשתמשים לשלם פחות מ-5 דולר תמורת חסימה של דואר זבל. "כשאנשים נכנסים לאתר, אתה יכול לגבות מהם כסף, בצורה זו או אחרת", אומר מילנר.

דובר של פייסבוק חזר על עמדת החברה, לפיה אין לה כוונה להתחיל לדרוש תשלום עבור גישה בסיסית לאתר. מילנר לא קיבל מושב במועצת המנהלים, ולדבריו הוא שם את מבטחו בחזון של צוקרברג. עם זאת, לאור העובדה שהוא למד מההתנהלות של פייסבוק דברים שהוא השכיל ליישם ברוסיה, מילנר היה שמח להדדיות. אין לו ספק כי גם צוקרברג יכול ללמוד משהו מההישגים שלו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות