ראש עיריית ערד: "אם לא נשקיע בערד, נאבד את האזור"

נכוון להיום, משוכנע בר לב שזרעים של שינוי כבר החלו לנבוט בערד. בר לב תולה המון תקוות במעבר המתוכנן של יחידות צבא לאזור צומת שוקת ונבטים. תוכנית לשכונה חדשה מתחילה להתגבש ולדבריו, תקציבים ממשלתיים לא מועטים יופנו כדי להחיות את העיר הדרומית, שגם בה היו פיטורים בשל המיתון.

לדברי בר לב, "באחרונה אישרה הוועדה המחוזית תוכנית לשדרוג כביש 31 מצומת שוקת ועד ערד. פרויקט זה מתוקצב על ידי משרד האוצר ב-750 מיליון שקל. זמן הפרויקט הצפוי הוא שלוש שנים. הכביש יורחב ויהיה כביש דו מסלולי, עם גדרות בטיחות ומהירות נסיעה של 100 קמ"ש. בימים אלה מסתיימות עבודות לשדרוג רובע האמנים שבאזור התעשייה, בעלות של כ-4.3 מליון שקל. הרובע מתוכנן כאטרקציה תיירותית המציעה למבקרים גלריות, יקב ופעילויות במדרחוב החדש. בחודשים הקרובים צפויה להתחיל עבודה לשיקום כיכר העיר במרכז המסחרי בעלות שנאמדת בכ-4.8 מיליון שקל. בנוסף, בקרוב יושלמו עבודות הפיתוח להקמת מרכז היסעים בכניסה לעיר בהשקעה של כ-4.5 מיליון שקל. תוכניות נוספות הן בניית היכל ספורט, הקמת בית ספר למקצועות התעשייה ועוד. בשנה הקרובה יושקע בעיר ובסביבתה סכום חסר תקדים העומד על 782 מיליון שקל. התקציב מגיע בעיקר מהממשלה וגם מתרומות, למשל תרומה של סטף ורטהיימר לצורך בית הספר למקצועות התעשייה".

גלובס: האם זה נכון להשקיע הרבה כל כך במקום מרוחק כל כך?

בר לב: "חלק גדול מההשקעה הוא עבור אנשים שכבר מתגוררים ועובדים בערד. הכביש יתרום המון למפעלי התעשייה שבאזור ים המלח, לאזור מישור רותם, ולמלונות שבים המלח. מדובר על הנגב הצפון-מזרחי. האזור שלנו חשוב מבחינה אסטרטגית למדינה. אם לא נשקיע בו נאבד אותו. ההשקעות והכביש החדש יתרמו לכלכלת האזור. יש עוד הרבה מה לעשות פה, אבל יש אוזן קשבת במוסדות התכנון ואני רואה ניצנים של פעילות ממשלתית. אני מקווה שהממשלה הנוכחית תקדם את תוכנית הפריפריה ותיתן לה את אותה עדיפות שנתנה הממשלה הקודמת".

מחירי הנכסים בערד נמוכים מאוד. בשכונות יעלים, אבישור וטללים עלות דירה בת 4 חדרים נעה בין 250 ועד ל-400 אלף שקל. ביהושפט עלות דירה נעה בין 400 ל-540 אלף שקל. עבור חנויות למסחר במרכז המסחרי השכירות היא לפי 100 שקל למטר. מחיר שכירות לתעשייה הוא 12 שקל למטר.

האם המיתון גרם לירידת מחירים נוספת בערד?

"לדעתי יש כרגע יציבות מחירים. בשנים האחרונות היתה ירידה, אבל כיום לדעתי יש יציבות. למרות המיתון, יש ביקוש לדירות ולהשכרה גם לתעשייה. בערד אין הרבה מבנים פנויים למכירה ולהשכרה, יש אפילו מחסור במגורים בסקטורים מסוימים. אין שפע הצעות ואין הרבה שטחים לתעשייה ומסחר. מפעל יוניליבר תלמה, למשל, רוצה להתרחב ויצטרך לבנות עוד שטחים. משרדים כמעט אין בכלל".

מה נעשה בתחום המגורים? האם יש תוכניות לבנייה?

"כיום אנו מסבים מבנה ששימש את מרכז הקליטה יחד עם מנהלת המעבר של משרד הבטחון עבור קציני צה"ל שיגיעו לנבטים ולצומת שוקת ואמורים לגור בערד. מדובר ב-100 יחידות דיור. נוסף לכך, יש תוכנית שכרגע ב'חיתולים' להקמת שכונת צמודי קרקע לאנשי קבע בשיטת B.O.T. צה"ל אמור לתת ליזם דמי שכירות מובטחים. בשלב ראשון מדובר ב-200 יחידות, ובסך הכל התוכנית היא ל-400 יחידות בסופו של דבר. התוכנית נדונה בדרגים הגבוהים של משרדי הממשלה הרלוונטיים וכרגע דרושה הסכמת משרד האוצר. לאזור יגיעו יחידות עילית של הצבא ואנו מקווים שזה יביא התעוררות. נוסף לכך, אנחנו מנהלים מגעים עם חברת תקשורת להעברת מרכז הפיתוח שלה לאזור התעשייה של ערד. אם זה יתממש, מדובר על כ-60 עובדים איכותיים. באופן כללי, הרשות המקומית לא בונה, אלא מעודדת יזמים. התכנון הוא גם פונקציה של ביקושים ואני מקווה שלאור הפרויקטים שאנו מבצעים יגדלו הביקושים".