החשש מפריצה אינפלציונית והגידול בתיאבון לסיכון הפילו בתוך כחודש את האג"ח הממשלתיות בישראל בכ-3.5%

זאת במקביל לנפילות דומות בעולם ■ המשך העלייה בתשואות האג"ח הללו מעלה גם את עלויות המימון של החברות, דבר שעלול להקשות על ההתאוששות ממחנק האשראי

בחודשים האחרונים נראה היה ששוק ההון מתחיל להתייצב. שערי המניות עלו, גיוסי האג"ח החלו לחזור לשווקים, והתחושה כי הגרוע מכול מאחורינו הלכה והתעצמה. אולם עם כל הכבוד לאופטימיות, נראה כי בשוק האג"ח הסערה רק התחילה.

אתמול (א') עבר על שוק איגרות החוב יום נוסף של ירידות שערים חדות, כשהאג"ח הממשלתיות הארוכות איבדו עד 1.4%. מדובר במגמה שהתעצמה בשבועות האחרונים. במהלך החודש האחרון איבדו איגרות החוב עד 3.5%, כאשר הירידות בלטו במיוחד באג"ח הארוכות. התשואה של השחר הארוך מסוג 1026 הגיעה אתמול כבר ליותר מ-6%, ושל הגליל הארוך מסוג 0536 ל-3.7%. נראה כי גם התערבות בנק ישראל, שרוכש אג"ח ממשלתיות בשוק, אינה מצליחה לעצור את הסחף השלילי.

חשוב להדגיש כי המגמה השלילית באיגרות החוב אינה מאפיינת רק את השוק המקומי. הירידות החדות היום בשוק האג"ח, הגיעו לאחר שבסוף השבוע האחרון נפלו האג"ח הממשלתיות בארה"ב בכ-1%.

הסנטימנט השלילי בשוק האג"ח הממשלתיות הוא תופעה כלל עולמית הנובעת מכמה סיבות. ראשית, המשקיעים מתחילים להפנים כי הממשלות בעולם יצטרכו לשלם באמצעות מקור כלשהו על כל הכספים ששפכו לשווקים כדי לטפל במשבר הכלכלי. מכיוון שלאור המיתון ההכנסות ממיסים צפויות רק לקטון, הרי שמקור התשלום אמור להגיע מגיוסי האג"ח. הגידול הצפוי בגיוסים הללו צפוי להגדיל את ההיצע בשוק, ולכן הוא גורר כבר עכשיו את השוק הזה לירידות.

הירידות בולטות היום בעיקר באג"ח הארוכות, וזאת למרות שעקום התשואות היה כבר תלול עוד לפני גל הירידות האחרון (ככל שהעקום תלול יותר כך פערי התשואות בין האג"ח הקצרות לארוכות גדול יותר). בשוק מעריכים כי הירידות באג"ח הארוכות נובעות בשל ציפייה בטווח הארוך יותר להעלאת ריבית. ציפייה זו מגיעה על רקע חשש מהתפרצות אינפלציונית בעקבות הכספים הרבים ששפכו הממשלות לשוק.

גורם נוסף לירידות האחרונות הוא העלייה בתאבון לסיכון. מאז החל הראלי בשוק המניות במארס האחרון, נראה כי התיאבון לסיכון והביטחון של המשקיעים הולך ומתחזק. המשקיעים, ובראשם הגופים מוסדיים, החלו להגדיל חשיפה לשוק המניות על חשבון שוק האג"ח, שתשואותיו נתפסות כלא אטרקטיביות. התמשכות העליות בשוק המניות והירידות בשוק האג"ח רק דרבנו עוד יותר את המשקיעים לנטוש את האפיק הסולידי לטובת המניות.

לעליית התשואות בשוק האג"ח יש השלכות מלבד הפסדי הון הנגרמים למשקיעים. תשואות האג"ח הממשלתיות מהוות בנצ'מרק לריביות שמשלמות חברות שנוטלות הלוואות. אם תשואות האג"ח הממשלתיות ימשיכו לעלות, עלויות המימון לחברות יטפסו עוד, מה שעלול להיות קריטי במיוחד לנוכח מחנק האשראי הנוכחי, ועלול להקשות על ההתאוששות הכלכלית בעולם.

ומה באשר לשוק האג"ח הקונצרניות? בעבר השוק הזה היה נגזרת של שוק האג"ח הממשלתיות. אולם המשבר האחרון טרף את הקלפים: מרווחי התשואות בין שני האפיקים התרחבו, ונוצרה מגמה של מעבר כספים מהאפיק הקונצרני, שנחשב למסוכן, אל חיקו החם והבטוח של האפיק הממשלתי. כך, הקשר הישר בין שני האפיקים הלך והתנתק.

כעת נראה כי הקשר עדיין רופף, כשהמגמה בשוק האג"ח הקונצרניות דומה יותר לזו שנרשמת בשוק המניות. אמנם הראלי בשוק הקונצרני נרגע בשבועות האחרונים, אך בחודש האחרון רשמו מדדי התל-בונד עלייה של כ-1%, וזאת בעוד האפיק הממשלתי סבל דווקא מירידות.

השאלה המרכזית שעולה כעת היא האם המגמה השלילית בשוק האג"ח הממשלתיות תימשך. בשוק מעריכים כי מבחינה פונדמנטאלית נראה כי לא יהיה מנוס מהמשך עליית התשואות. אולם חשוב להדגיש כי למרות הירידות האחרונות, רמת הסיכון באפיק זה עדיין נמוכה למדי, בוודאי לעומת האג"ח הקונצרניות בהן קיים סימן שאלה לגבי יכולת ההחזר של חלק לא מבוטל מהחברות.

בנוסף, אם בתקופה הקרובה אכן נראה גל מימושים אגרסיבי בשוק המניות, תמונות הראי שלו תתבטא ככל הנראה בירידת תשואות בשוק האג"ח הממשלתיות, כתוצאה משיבה של חלק מהכספים אל האפיק הסולידי הזה.

[לאתר האג"ח]