ירידות השערים בשחרים מתמתנות: "אם הירידה תימשך היא עלולה לעצור את ההתאוששות הכלכלית"

[לאתר האג"ח] כך מעריך מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות מאור-לוסקי ■ הנפקה מוצלחת לאג"ח הממשלתיות בישראל ■ בנק לאומי: ייתכן תיקון לטווח קצר בתשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ■ עליות שערים בגילונים

גם היום נרשמות ירידות שערים באגרות החוב הממשלתיות השקליות, שאינן צמודות ואשר נושאות ריבית קבועה. סדרה 0219 יורדות נכון לשעת הכנת הידיעה ב-0.1%, לאחר שבחודשיים האחרונים איבדו האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים כ-7% מערכן, בעיקר בשל הירידות במחירי אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב, סימני ההתייצבות בצמיחת המשק והעלייה בציפיות האינפלציה.

"לדעתנו, לא סביר כי צמצום המרווחים יימשך לאורך זמן בקצב הנוכחי, מכיוון שהמשך ירידת התשואות לפדיון יוביל להערכתנו לגל הנפקות של חברות המשוועות למחזור חוב", כותב אבירם נווה, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב. הוא מציין כי גידול בהיצעים בשוק האג"ח הקונצרניות המקומי תמתן את ירידת התשואות לפדיון - "אך אפיק האג"ח הקונצרניות לא יוכל להתעלם לאורך זמן מהמשך עליית התשואות לפדיון באגרות הממשלתיות, במידה וזה יימשך".

הגילונים השפיעו על האג"ח של פז לרעה

במיטב ממליצים על בחירה פרטנית של אג"ח קונצרניות לאחר בחינת המאזנים של החברה ומאפייני הענף בו היא פועלת, "מכיוון שלהערכתנו, בהסתכלות ארוכת טווח מציע שוק האג"ח הקונצרניות מספר הזדמנויות לא מבוטל".

נווה מזכיר כי השבוע החל המסחר באגרת החוב של חברת פז מסדרה ג' שהונפקה לאחרונה. "המשקיעים באגרת החוב 'זכו' להפתעה לא נעימה בדמות הפסד הון ניכר יחסית לאגרת ברמת הדירוג של פז ("AA")". לדבריו, חלק מההפסד שנגרם למשקיעים בהנפקה ניתן ליחס לעליית התשואה לפדיון (ירידת שער) באגרת הממשלתית המקבילה (ממשלתית-משתנה 817) שהתרחשה בימים האחרונים. בגילונים, אגב, נרשמות היום עליות שערים.

הנפקה מוצלחת לממשלתיות

בתוך כך הנפיקה היום יחידת ניהול החוב של החשב הכללי במשרד האוצר 1.25 מיליארד שקל בהנפקה שהוגדרה על-ידי פעילים בשוק כ"מוצלחת", אם כי היקפה לא היה גדול. להן תוצאות המכרז:

■ הונפקה איגרת חדשה לפידיון בינואר 2015, הנושאת ריבית קבועה בשיעור 4.5% לשנה ללא הצמדה. גויסו 500 מיליון שקל לעומת ביקושים בסך 1.49 מיליארד שקל. השער הממוצע בו הונפקה האיגרת הוא 97.3 אג' - מה שמגלם לה תשואה שנתית לפדיון של 5.07% ברוטו (4.38% נטו).

■ איגרת צמודה למדד המחירים לצרכן לפדיון ביוני 2014 ובריבית קבועה של 1.5% לשנה. גויסו 250 מיליון שקל כנגד ביקושים של כ-1.6 מיליארד שקל. מחיר ההקצאה הממוצע הוא 98.69 אג', כלומר: תשואה לפדיון 2.14% ברוטו, 1.82% נטו.

■ איגרת ממשלתית קצרה (למארס 2010) שאינה צמודה. דרכה הונפקו 500 מיליון שקל מול ביקושים של 1.34 מיליארד שקל. שער ההקצאה הממוצע: 98.91 אג', תשואה לפדיון ברוטו- 1.4%, נטו - 1.103%.

לקראת הנפקות אג"ח ממשלתיות נוספות בארה"ב

מעבר לים, בארה"ב נמשכת מגמת הירידות באג"ח הממשלתיות מתחילת השנה, וזו קיבלה חיזוק ביום שישי עם פרסום נתוני התעסוקה המעודדים אשר הגבירו את הציפיות בשוק להעלאת ריבית ה'פד' עד חודש נובמבר. אחת הסיבות העיקריות לירידה באג"ח הממשלתיות בארה"ב ולעלייה בתשואותיהן הינה החשש מגירעונות ממשלתיים גבוהים במיוחד. מתחילת המשבר, הזרים הממשל האמריקני סכום עתק של 12.8 טריליון דולר על מנת להניע מחדש את גלגלי הצמיחה הכלכלית. כעת, חוששים המשקיעים, כי הגיע הזמן לשלם את החשבון, ובסופו של דבר הממשל ייאלץ להעלות את התשואות בבואו לגייס חוב נוסף, כדי לפתות את המשקיעים.

לאחרונה הזהיר יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, מפני הגירעונות הגבוהים של הממשל. אותו ברננקי, אגב, ממשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות כדי לנסות להוריד את התשואה לפידיון. תכנית רכישות האג"ח החלה ב-18 במארס למשך חצי שנה, והיקפה הינו 300 מיליארד דולר. עד כה, לא הצליח ברננקי להוריד את התשואה, שכן הירידות בשוק האג"ח נמשכו חרף התערבותו בשוק. רק בשבוע שעבר, אגב, רכש ה'פד' אג"ח ממשלתיות בהיקף של 15 מיליארד דולר - אך התשואות המשיכו לעלות. בבנק לאומי מעריכים היום כי הפדרל ריזרב ישוב להתערב בשוק ג"ח הממשלתיות, והם מצטטים את חבר ה'פד' ריצ'ארד פישר, מהם ניתן ללמוד כי אין באמתחתו של הבנק המרכזי האמריקני נוסחה מדויקת לנסיגה מתוכנית רכישת האג"ח.

בינתיים, מתכוננים בארה"ב להנפקות אג"ח ממשלתיות נוספות עליהן כתבנו בהרחבה אתמול. "היקף הנפקות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ימשיך להיות הגורם הדומיננטי שישפיע על רמת התשואות לפדיון העתידיות וילחץ אותן כלפי מעלה", מציין אנליסט האג"ח הזרות של בנק לאומי, איתמר דר. דווקא בטווח הקצר, מעריך דר, ייתכן תיקון קל כלפי מטה בתשואות לפדיון. בינתיים, עלייה בתשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות הארוכות דוחפת גם את ריבית המשכנתאות ל-30 שנה בארה"ב מעלה, במה שעשוי להקשות על עוד לווים לעמוד בהחזרי המשכנתא.

כדי לנסות להעריך את כיוונו של השוק הסולידי בארה"ב, לו מתאם גבוה מול השוק בישראל, יש לנדוד לקצה השני של העולם - לסין. כבר שנים שסין רוכשת אג"ח ממשלתיות של ארה"ב ומממנת את החוב האמריקני, אך לאחרונה נראה שכוחות השוק חזקים יותר.

"אם סין מצפה שהדולר יירד - זה מה שיקרה"

אלון כץ, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות מאור-לוסקי, מתייחס לסוגיה זו בשיחה עם "גלובס", ואומר כי הסינים משחקים משחק כפול. מחד, הם ממשיכים לרכוש אג"ח ממשלתיות של ארה"ב ומעוניינים לחזק את הדולר ולספק אשראי זול לצרכן האמריקני. אולם מצד שני, פעולותיהם מעידות על חשש מפני היחלשות הדולר.

"הסינים כבר עברו לשלב הבא", אומר כץ. "הם מגוונים את השקעותיהם ורוכשים סחורות וחברות אנרגיה וכרייה הקשורות לשוק הסחורות כגידור נגד ירידה אפשרית בערך הדולר ותהליכים אינפלציוניים שעלולים להתרחש בעתיד. הבעיה היא שכאשר סין מבצעת פעולות כאלה מתוך ציפיות לעתיד - הציפיות הופכות בסופו של דבר למציאות".

לסינים, טוען, ישנה אג'נדה כפולה. האג'נדה לטווח הקצר היא להשאיר את תשואת האג"ח הממשלתיות האמריקניות נמוכה על ידי המשך רכישות האג"ח. האג'נדה לטווח הארוך היא לרכוש נכסי סחורות, להעמיק את השפעתם באפריקה ולרכוש עוצמה מדינית דרך התחזקות כלכלית בעידן שלאחר המשבר. לדבריו, "אם סין מצפה שהדולר יירד בטווח הרחוק - זה מה שיקרה בסופו של דבר".

בבנק לאומי, אגב, ממליצים בכל הנוגע לשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב להמשיך ולהשקיע באג"ח הקצרות. בשל עליית הציפיות האינפלציוניות ("בשל עליית מחירה של חבית נפט", כותב דר), ההעדפה היא לאגרות צמודות מדד המחירים לצרכן האמריקני ("TIPS") או לאגרות קונצרניות ממגזר הפיננסי ("מוסדות יציבים", לדבריו) שפרמיית הביטוח מפני חדלות פירעון שלהם בחוזי ההחלף העתידיים (CDS) היא נמוכה.

לא להספיד את האג"ח הממשלתיות

ובחזרה לישראל, כץ מאמין שלמרות הירידה במחירי אגרות החוב הממשלתיות, "תפקידן בתיק ההשקעות לא הסתיים". הוא מזהיר מפני המשך העלייה בתשואות האג"ח, אשר עלולה "לעצור את תחילת ההתאוששות הכלכלית ולשגר את שוקי האשראי והדיור לסחרור נוסף כלפי מטה".

כץ ממליץ למשקיעים להגדיל את חשיפתם לאג"ח הקונצרניות קצרות טווח "איכותיות" בדירוג AA ומעלה. כמו כן, הוא ממליץ להקטין בהדרגה את החשיפה לאג"ח קונצרניות באופן כללי, שכן עליית התשואות באג"ח הממשלתיות והסיכון הכלכלי הנגזר מכך עלולים להעיק על המרווחים בהמשך.

[לאתר האג"ח]