ראש הרשות לני"ע, זוהר גושן נותן שיניים לנאמני האג"ח: יוכלו לדרוש פירעון מיידי לפי שיקול דעתם

המשבר בשוק האג"ח הקונצרניות גרם לשחקנים השונים בשוק ההון, ביניהם המשקיעים המוסדיים, הרגולטורים וחברות הדירוג, להסיק מסקנות ולשנות את התנהלותם. כעת נראה כי תורם של נאמני האג"ח לעבור שינוי הגיע, שינוי שאמור להביא אותם מוכנים טוב יותר למשבר הבא.

ל"גלובס" נודע כי רשות ני"ע, בראשות פרופ' זוהר גושן, שוקדת בימים אלה על הכנת טיוטת רפורמה בכל הקשור לפעילות של נאמני האג"ח. רפורמה זו מגיעה על רקע המצב הנוכחי, בו מעבר לשטר הנאמנות אין שום מסמך המגדיר מפורשות את חובת הנאמן. בניגוד לנאמני קרנות הנאמנות, עבודת נאמני האג"ח מתאפיינת בהיעדר רגולציה. על פי החוק הם אמורים לפעול כמו נאמן סביר, אך פירוט לגבי משמעותה של התנהלות סבירה אין בנמצא.

הרשות צפויה להגדיל את סמכויות הנאמן, ובמקביל לחדד את החובות המוטלים עליו. תפקיד הנאמן יוגדר בצורה דומה לתפקידיהם של קצין אשראי מיוחד בבנק. הנאמן יהיה אחראי לפקח על יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי האג"ח, וכן לסייע בהגעה להסדר במקרים בהם קיים חשש לחדלות פירעון.

הגדלת אחריות הנאמן מתבטאת בכך שיורחב טווח שיקול הדעת שלו בדרישת פירעון מיידי. אם כיום יכול הנאמן לדרוש פירעון מיידי רק במקרה של הפרת שטר הנאמנות, הרי שהרפורמה מציעה כי הנאמן יוכל לעשות כן גם על בסיס בדיקה כלכלית של יכולתה הנוכחית לעמוד בהתחייבויותיה לעומת מצבה בעת ההנפקה.

בנוסף, הנאמן ייצג את מחזיקי האג"ח כבר בשלב ניסוח שטר הנאמנות כדי לוודא שכל הכלים לביצוע עבודתו מאוחר יותר מצויים בידיו. עם זאת, אסור יהיה לנאמן להביע עמדה לגבי איכות האג"ח המונפקת.

באשר לחובות הנאמן, בכוונת הרשות לדרוש מהנאמנים להיות בעלי כיסים עמוקים, כדי שיהיו ערוכים למקרה של תביעות מצד מחזיקי האג"ח. הנאמנים יצטרכו להפקיד פיקדון בגובה 1.5 מיליון שקל לפחות, וכן להיות מבוטחים בהיקף של עד 40 מיליון שקל מפני תביעות (היקף דומה לביטוח הנאמנים של קרנות נאמנות).

בעת ההנפקה יופקד סכום של כחצי מיליון שקל, שישמש את הנאמן במקרה של הוצאות חריגות, כמו נקיטת פעולות משפטיות נגד החברה. במצב הקיים מי שאמורה לשאת בהוצאות אלה היא החברה, אלא שבעת שננקטים מולה צעדים אגרסיביים, מצבה הפיננסי של החברה גם ככה רעוע וממילא אין לה מוטיבציה לשלם על הוצאות משפטיות שכנגדה.

בנוסף להקטנת הסיכון הפיננסי, הנאמנים יצטרכו להירשם במרשם מסודר כשם שנהוג היום בקרב בעלי מקצועות אחרים בשוק ההון, דוגמת חתמים ומנהלי תיקים.

הכהונה תאושר אחת לשנה

עוד מתוכנן ברפורמה כי הנאמן יצטרך לבחון את תוקף הביטחונות שנתנו החברות לא רק במועד התשקיף, אלא גם במהלך חייה של סדרת האג"ח. במידה והנאמן יבחין בבעיה בביטחונות או בכל עילה אחרת לפירעון מיידי יהיה עליו לפעול בהתאם, בין אם דרך קידום הסדר, הוצאת צו מניעה או עיקול או באמצעות דרישה למימוש הפירעון המיידי.

הצעת הרשות מבהירה כי בכוחו של הנאמן להעמיד את האג"ח לפירעון מיידי או לתבוע מימוש בטוחות או שעבודים, גם ללא קבלת הסכמה מראש של מחזיקי האג"ח. זאת בניגוד לנהוג כיום בשטרי הנאמנות, לפיהם שיקול הדעת ניתן רק למחזיקי האג"ח. עם זאת, ברשות מציינים כי אם הנסיבות יאפשרו זאת, הנאמן רשאי ואף חייב לפנות למשקיעים לקבלת ההחלטה.

הרפורמה מפרטת גם את המסמכים שחובה להעמיד בידי הנאמן לצורך ביצוע תפקידו: דו"חות ומסמכים שיוגשו על ידי החברה בנושא עיקול, דיווח על הפרה של התחייבות או תנאי שנקבעו בשטר הנאמנות, הצהרה שנתית של החברה על עמידה בתנאי שטר הנאמנות, והעברת כל מידע שנמסר על ידי החברה לגורם מוסמך, דוגמת רשות ני"ע, הבורסה או חברת דירוג.

החברה המנפיקה את האג"ח תצטרך לכנס מדי שנה אסיפה של מחזיקי האג"ח

כיום מתכנסת אסיפת מחזיקי האג"ח רק כאשר החברה נקלעת לבעיות וקיים חשש לגבי החזר החוב. במצב של שגרה לא מקבלים מחזיקי האג"ח עדכונים על החברה ומצבה. בכל אסיפה יצטרכו מחזיקי האג"ח לאשר מחדש את כהונת הנאמן. ברשות מעריכים כי העובדה שתפקידו של הנאמן לא יהיה מובטח לכל אורך חיי תעודות ההתחייבות, תדחף אותו לשפר את תפקודו. בשוק ההון מעריכים שצעד זה יגדיל את התחרות בשוק הנאמנים, ויעביר את שיווי המשקל של תלות הנאמן מהחברה אל מחזיקי האג"ח.

רשות ני"ע החליטה להתערב בנושא הנאמנים בעיקר בשל הפיזור הרב של מחזיקי האג"ח, היעדר נציגות שלהם בניהול החברה (בשונה מבעלי המניות הממנים דירקטורים), והיעדר תמריץ מספק לנאמן לפקח על יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי האג"ח.

המשבר בשוק האג"ח הקונצרניות הבליט את הבעיות שיש כיום לנאמני האג"ח, שהפכו לנציגים המרכזיים של המשקיעים מול החברה, בעוד סמכויותיהם אינן מוגדרות בחוק. בשל העובדה כי נאמנים רבים נתקלים בקשיים פרקטיים בביצוע תפקידם החליטה הרשות על שינוי חקיקה מקיף, אשר יבהיר את תפקיד הנאמנים ויעניק להם את הכלים הנחוצים להם לצורך מילויו.

בעלי השליטה לא יוכלו להצביע באסיפות מחזיקי האג"ח

כל החלטה מיוחדת שמקבלים מחזיקי האג"ח, כגון אישור הסדר חוב או החלטה להעמיד את האג"ח לפירעון מיידי, מחייבת כיום תמיכת רוב של 75% ממצביעי האג"ח. הצורך ברוב כה גדול מעניק לחברה או לבעל השליטה בה פתח לטרפד הצעות שונות, שאינן תואמות את האינטרס שלהם. בעלי השליטה יכולים לרכוש 25.1% מהאג"ח בשוק, ובכך להטיל וטו על החלטות קריטיות כרצונם. כדי למנוע התפתחות של תופעה כזו, בכוונת הרשות להציע כי אחזקותיהם של בעלי השליטה והחברות באג"ח לא ייספרו בהצבעות.

הרשות מציעה גם כי קבלת החלטות מיוחדות תתבצע ברוב של שני שלישים, בעוד כיום נהוג כאמור לאשר החלטות כאלה ברוב של לפחות 75% ממחזיקי האג"ח. יחד עם זאת, הצעת הרשות גורסת כי אם בשטר הנאמנות יוגדר רוב גבוה יותר לאישור ההחלטות המיוחדות, הרי שהוא יהיה הרוב הרלוונטי.

[לאתר האג"ח]