כך השפיעו קשריו של שר התשתיות לשעבר בן-אליעזר עם חברות עברייניות על אגף הפיקוח במשרדו

בכירי המשרד חששו לאכוף את החוק על מקורביו של השר ■ איש עסקים מאשים כי בכיר במשרד ביקש ממנו שוחד ■ ראש אגף הפיקוח הפעיל בעלי חברות גז בניסיון לזכות בקידום ■ גילויים חדשים מהחקירה במשרד התשתיות

בנובמבר 2007 חשף תחקיר G את הקשרים החבריים והפוליטיים בין שר התשתיות דאז, בנימין (פואד) בן-אליעזר, לבין מנהלים ובעלים של חברות גז הנחשבות לעברייניות סדרתיות, ואת השפעת הקשרים הללו על אגף פיקוח ובטיחות גז במשרד. ביקור במשרדו של אחד ממקורבי השר - ג'לאל אבו-חוסיין, חבר אישי, פעיל פוליטי מרכזי של השר במגזר הערבי וגם האיש שמאחורי סטאר גז - חשף את המחזה שאליו נחשפים פקחי המשרד בבואם לאכוף את החוק: תמונותיו מחובק ומסוחבק עם צמרת מפלגת העבודה לדורותיה, ובראשם השר הממונה עליהם, בן-אליעזר. "מי שהולך לשם", סיפר אז גורם שהיה מעורב בחקירה נגד סטאר גז, "מקבל בראש".

ראש אגף הפיקוח, תנ"צ בדימוס נתן קרמרסקי, שהתבקש להתייחס לממצאי התחקיר, השיב אז: "מעולם לא פנה אליי מישהו לעזור לחברה כלשהי או להטות משהו (...) זה שיש כאלה עם קשרים - אולי הם מנפנפים בהם ומנסים לעשות עם זה רושם, אבל עליי זה לא עושה רושם".

האם חברות אומרות לך דברים כמו "אם תסבך אותי אדפוק אותך אצל השר?" שאלנו, על בסיס המידע שהצטבר. "אומרות", השיב קרמרסקי, וסירב לפרט.

בשבוע שעבר נעצרו קרמרסקי ועובדים נוספים באגף בחשד לקבלת שוחד, למרמה ולהפרת אמונים. הלחצים, חושדת המשטרה, דווקא כן עשו רושם על קרמרסקי, שלפי החשד הקל באכיפה בתקווה שהגורמים שעמם היטיב ישכנעו את השר לקדמו לתפקיד סמנכ"ל. זו, לפחות, הגרסה שהשמיע במשטרה אחד העדים המרכזיים בפרשה, אבי פרל, בעלי חברת מרכז הגז. קרמרסקי, יש להדגיש, מכחיש את הדברים (תגובתו המלאה בהמשך), וטוען כי פרל מנסה לנקום בו בשל פעולות אכיפה שנעשו נגד מרכז הגז. כך או אחרת, אין ויכוח על כך שהשניים היו מיודדים במשך שנים אחדות, וכי קרמרסקי חלק עם פרל את המתרחש במשרד.

"לנגד עיניו עמד רק דבר אחד: הקידום שלו", טוען פרל בהתבטאות ראשונה מאז התפוצצות הפרשה. "הוא יכול היה לפנות לכל חברה, אם רק חשב שתעזור לו אצל השר לקבל את התפקיד. גם ג'לאל היה בר הגנה כדי שיעזור אצל השר. נתן אמר לג'לאל: 'לך לשר, תעשה אותי סמנכ"ל'".

גם ממנו, טוען פרל, התבקשה עזרה דומה. "נתן הכתיב לי מה לכתוב עליו למנכ"ל ולשר. כשאמרתי לשר שהוא בסדר, חטפתי מנתן מנה: 'תפסיק להגיד שאני בסדר, את זה יש לי מספיק. תתחיל להגיד שוולדימיר חרא'" (הכוונה לוולדימיר נמירובסקי, הסמנכ"ל שבתפקידו, לפי הטענה, חשק קרמרסקי, א' ר').

קרמרסקי אמר לך ישירות, "תעזור לי אצל פואד"?

"הוא ידע שיש לי קשר עם ג'לאל, ושג'לאל מביא אותי אל השר. לג'לאל יש המפתח לדלת, ואני הדובר. אני וג'לאל ישבנו אצל פואד בעניין, אבל הוא סירב. לא סיפקנו את הסחורה".

במועדים אחרים פנה פרל לשר עם טענותיו נגד קרמרסקי. לטענתו, "פואד אמר, 'אני מיד הולך למשטרה' עם החומר שנתנו לו. אבל כלום לא קרה". מדוע? "נתן בדק אם יש לו חומר שמחזיק את השר מהביצים ונוצר מאזן אימה. הוא הביא את פואד למצב של 'אם שערה משערות ראשי תזוז, אני אכנס באם-אימא שלך בקטע של הפוליטיקה'".

קללות וגזענות

חקירת היחידה הכלכלית במשטרה החלה דווקא מתלונה של קרמרסקי נגד בכיר באגף, שלטענתו היה קשור עם פרל במעשים "לא כשרים". פרל זומן למשטרה, מסר לחוקרים הקלטות רבות של שיחות שהיו לו עם קרמרסקי בתקופה שבה היו מיודדים, וקערת החשדות התהפכה.

תמלילי חלק מהשיחות, שהוגשו לבית המשפט על ידי פרל, מלמדים בעיקר כיצד נתפס בן-אליעזר במשרד וכיצד השפיעו קשריו עם החברות העברייניות על פקידיו הבכירים. אין בהם כדי ללמד שהשר הורה בעצמו על פעולה כזאת או אחרת, וכנראה גם לא היה בכך צורך: הפקידים הבינו בעצמם מה צריך לעשות. מיותר לציין שבכל תקופת כהונתו של בן-אליעזר המשיכו החברות המקורבות לפעול, על אף שביצעו, לפי אגף הפיקוח, עבירות נוספות.

"אימא שלו תמות כמה עזרתי לו", אומר קרמרסקי באחת ההקלטות, לטענת פרל ביחס לאבו-חוסיין, ואז מקלל אותו נמרצות. "הוא שואל (...) מה יותר טוב לג'לאל? נתן או ולדימיר? (...) מי יעלים עין יותר? מי לא יעשה לנו שיגוע? (...) עזוב, כוס אמו, הוא והפטרונים שלו והחברים שלו (...) וגם מי שבא לבקר אצלו בבית, ואני יודע מי מבקר אצלו בבית פעמיים בשבוע".

פרל: "אני יודע (...) המנכ"ל שלך (...)"

קרמרסקי בתשובה מקלל שוב והפעם מתבל גם בכמה הערות גזעניות.

פרל: "(...) פואד לא לנצח יישאר פה".

קרמרסקי: "הם צריכים להכניס להם את זה לראש, לא אני".

פרל: "אמרתי את זה אתמול. אתם (...) שיש לכם את פואד, יש לכם רק חנינה זמנית. שר ערבי שלכם, אבל הוא לא להרבה זמן".

קרמרסקי: "אני דבר אחד מבטיח לך - הטקס שיהיה בשעה שתים עשרה, טקס חילופי שרים, כן? (...) בשתים עשרה וחמישה כוחות משטרה נכנסים אליו ולכל חברות הגז הערביות (...) בו-זמנית, אני חודר לשישה מתקני גז ערביים בו-זמנית (...) בזמן הטקס. אתה לא מכיר אותי. אני משוגע. משוגע".

קשר אחר בין בן-אליעזר לחברת גז בעייתית נוצר לפני כמה שנים כשאריק חדד, ראש מועצת קריית עקרון ומחבריו הקרובים של השר, מונה למנכ"ל אובק גז, חברה בבעלות תמים יאסין, שהורשעה פעמים רבות בעבירות גז. חדד היה נטול רקע בתחום. פרל: "תמים בחר במי שיכול לעזור לו. משתמש וזורק".

גם לאחיו של תמים, קוסאי יאסין, יש חברת גז. באחת השיחות מספר קרמרסקי לפרל על החברה הזאת: "שחררתי לקוסאי את שני הרכבים" (תפיסת רכבים היא פעולה אכיפתית שמכבידה מאוד על חברות גז, א' ר').

מדוע עשה זאת? מדבריו עולה שרצה להוכיח לגורמים שלישיים שאפשר להסתדר בשוק גם ללא גב פוליטי. "בוא אגיד לך מה המשמעות", הוא אמר, "(...) שהוא לא צריך פטרונים, שלא צריך לעשות פריימריז לשר ולא צריך לעשות (...) על האש ומלצרים בשביל לשחרר שני כלי רכב".

מהמשך השיחה ברור לחלוטין מה דעתו של קרמרסקי על התנהלותה של החברה: "(...) אמרתי לקוסאי (...) החברה שלך זאת חברת חאפרים, עם רישיון (...) אין לך מחסן, אין לך הסכם החלפת שירותים, אין לך כלום. אתה חאפר (...) החברה שלך צריכה להיסגר". מדוע בכל זאת הוא מאפשר לו לפעול? קרמרסקי מצטט משיחתו עם קוסאי יאסין: כדי "שמי שיבלע את הרוק וימות בבית זה אח שלך". קרמרסקי, נזכיר כאן שוב, הוא ראש אגף פיקוח ובטיחות במשרד ממשלתי.

השיחה לא מסתיימת שם. בהמשך דבריו מבהיר קרמרסקי ביחס לחברה אחרת, לטענת פרל הכוונה לסטאר גז, ש"הם יבינו שאני לא עובד שלהם (...) לא קיבלתי מהם דבר, ולא אקבל מהם דבר (...) וכשאתפוס אותם בעבירות הם ישפילו את העיניים (...) לא יבוא אליי וידברו איתי בסגנון של מאפיה". זה לא הכול: לחברות, מתברר, היה כל-כך הרבה ביטחון עצמי מקשריהן במשרד, עד שלקרמרסקי הגיעה חברה שהתלוננה שקשריה עם הפיקוח "לא נעימים". "אמרתי, טוב גמרתי. מהיום גם יהיו ביקורי נימוסים (...) גם אם אני אראה עבירות, אני אתעלם מהן. כשאני בא לביקור זה ביקור נימוסים, שותים קפה, לפעמים אוכלים חומוס, מדברים (...)". בשלב הזה נקטעה ההקלטה.

האם העבריינים נענשו?

בספטמבר 2007 נדמה היה שסטאר גז מסתבכת: קרמרסקי ופקחיו, בשיתוף המשטרה, תפסו "על חם" את מנכ"לה, בנו של אבו-חוסיין, כשהוא מספק גז למתקן פיראטי בתלמי מנשה. במשרד הודיעו שעל העצורים (שזהותם לא נחשפה) יוטלו "קנסות כבדים, לרבות הגשת כתבי אישום". בן-אליעזר, שלא גילה, כמובן, לציבור שבעל החברה הוא מקורבו, הכריז שהמשרד "ימשיך לנהוג בעברייני הגז ביד חזקה - מדובר בעניין של חיים ומוות". מה קרה מאז? במשרד מסרבים להשיב לשאלה אם הוגש כתב אישום. מה שבטוח - כשלושה חודשים לאחר המקרה החליט המשרד לחדש את רישיונה של סטאר גז. מדוע? במשרד מסרבים להגיב. בפעם הקודמת, אגב, חודש רישיון החברה בשל טעות טכנית תמוהה שביצע עובד באגף, שהובילה לבדיקה פנימית ולשינוי נהלים באגף.

צדוק נתנאל, בעלי גז 2000, שהמשרד שלל את רישיונו בטענה לעבירות, טוען שהחברות הערביות הופלו לטובה. "הייתי שולח למשרד מכתב חסוי - ומגלה שישר החברות הערביות יודעות עליו".

נתנאל העיד במשטרה שבכיר במשרד (שנחשב לעובד מוערך במשרד), רמז לו כי הוא מעוניין לקבל ממנו שוחד. בראיון ל-G סיפר: "הוא לקח אותי לטיול בראש העין במכונית שלו, אמר לי, 'אתה נוסע על מרצדס חדשה ואוכל כל היום במסעדות, ואנחנו משתכרים בסך-הכול 4,500 שקל. זה לא מספיק'. הבנתי שהבחור רוצה שוחד, קומיסיון. לא הסכמתי לשתף פעולה. העברתי את השיחה לכיוון אחר". פרל: "זו השיטה. פקח אחר ישב אצלי ואמר, 'המצב שלי קשה, אבא שלי הפסיק לעזור לי, אני מרוויח רק 5,000 שקל. גם נתן אמר, 'אתם מרוויחים מיליונים, ואנחנו כמה אלפי שקלים'". העובד הבכיר סרב להגיב על הדברים.

זמן קצר לאחר המקרה המתואר, קיבל נתנאל זימון לשימוע לפני שלילת רישיון. הוא משוכנע שלו שילם שוחד, הרישיון לא היה נשלל.

שמעת על סיפורים דומים מאחרים?

"כל ענף הגז מסריח. קרמרסקי עשה איפה ואיפה: על זה עצם עיניים, על אחר פקח עיניים".

החתן והייעוץ

בתחקיר מנובמבר 2007 נחשף שלבכירים באגף הפיקוח יש קרובי משפחה בחברות הגז הגדולות, שלטענת הקטנות, בקושי נבדקות. אחד מהם הוא אלברט עמר, הממונה על החקירות שמצוי כעת במעצר בית, שקרובו הועסק כטכנאי בסופרגז. קרמרסקי אמר בזמנו שאדם שלו, קרוב משפחה בחברת גז, לא יתקבל לעבודה באגף. כעת מתברר שחתנו שלו, עו"ד רון רוה ממשרד צבי אגמון, מייצג את פזגז בהליכים משפטיים.

ממשרד אגמון נמסר בתגובה שהוא אינו מטפל בתיקי האכיפה והבטיחות, ולכן אין ניגוד עניינים. אולם המקרה הבא מלמד שבכל זאת נוצרות סיטואציות בעייתיות: בין פזגז לחברה של פרל מתנהל סכסוך משפטי שבמסגרתו טוענת פזגז, באמצעות רוה, שפרל זייף חתימות צרכנים כאילו ביקשו לעבור אליו (פרל מכחיש). הטענות נחקרו על-ידי עמר, הכפוף לקרמרסקי. פרל טוען שעמר טרם העביר את ממצאיו, ולאחרונה ביקש לזמנו לעדות.

קרמרסקי אומר בתגובה שדיווח על העניין ליועצת המשפטית, שאישרה כי הדבר תקין. "לא היה שום קשר ביני לבינו בענייני פזגז. לנסות לערב את המשפחה זה גסות רוח". **

תגובות

קרמרסקי:

"מנסים להפליל אותי"

שר התשתיות בנימין בן-אליעזר מסר באמצעות דוברו שיגיב "בזמן ובמקום המתאימים". בתגובה לתחקיר ב-2007 נמסר כי השר טיפל באבו-חוסיין ובחדד באופן ענייני, וכי מעולם לא הועברו לקרמרסקי או למפקחיו "מסרים המורים להימנע מפעילות כלשהי נגד חברה זו או אחרת".

נתן קרמרסקי, שצוטט לאחרונה בעיתונות כאומר שפרל הוא "אדם הגון (...) סימפטי ונחמד", טען כי מאחורי הפרשה עומד "בעל חברת גז מושחת, בריון אלים וגס רוח, שמחובר לפוליטיקאים ונותן ומציע שוחד כנוהג שבשגרה". לדבריו, אותו אדם החליט לנקום בו, "כשהבין שיש אכיפה ושוויוניות ושאני לא במגרש המושחתים שלו, ושעקב האכיפה נגרמים לו נזקים כלכליים כבדים".

לטענתו הוא "החליט לפתוח במתקפת מנע שאולי תסייע לו או תמתיק את מעורבותו הפלילית החמורה.

"בזמן נתון זה הוא ועברייני גז אחרים השיגו את מבוקשם. מערכת האכיפה בכלל, וראש מערכת האכיפה בפרט הורחקו מעבודתם. מוזר שדווקא אצל המשטרה הכלכלית הוא קיבל אוזן קשבת.

"אינני החשוד המרכזי. מדובר במערכת מורכבת, רעה, אכזרית ומושחתת, שבכל שנותיי במשטרה לא נתקלתי בכמותה. היא מגלגלת מיליוני שקלים, ואנשיה מוכנים לעשות הכול כדי לצמצם את רמת האכיפה ולפגוע במי שמפריע להם - במקרה הזה אני. הדברים מגיעים עד לשרים - לפחות שלושה שרים מכהנים בכירים ביותר, שר לשעבר, חבר כנסת, יועצת משפטית, סמנכ"לית משרד ממשלתי, בעלי ומנכלי חברות גז ועוד. תגובה לאירוע הקשור אליי תגרום עוול לנושא בכלל ולי בפרט. כשתינתן לי ההזדמנות ארחיב וארחיב עד שאמות הספים ירעדו".

תמים יאסין, הבעלים של אובק גז: "אגף הפיקוח מעולם לא עזר לי, אלא רק התנכל לחברה וגרם לי נזקים של מיליוני שקלים. האגף רודף אותי כבר 14 שנים". לגבי מינויו של חדד הוא אמר כי היה זה מינוי מקצועי ולא על רקע קשריו הפוליטיים.

עד שעת סגירת הגיליון לא התקבלה תגובתו של ג'לאל אבו-חוסיין.