אריק יאנג: "יש בעיה לממן קלינטק בשלבים מאוחרים"

2009 בישרה את הגעת המשבר הראשון בחיי הקלינטק ■ המימון של קרנות ההון סיכון צנח פלאים, אבל הבעיה האמיתית עוד תגיע בהמשך ■ הפיתרון של יאנג, שותף בקרן קיינן פרטנרס: להתאים את התחום למודל ההון סיכון

ברבעון הראשון של 2009 המשבר הגיע גם לתחום הקלינטק האטרקטיבי. מטבע הדברים, זהו המשבר הראשון בתולדות התחום והוא התבטא בירידה של 73% בהשקעות.

הנתון הזה הופיע לצד קולות רבים בתעשיית ההון סיכון שהשמיעו תהיות בנוגע להתאמת מודל המימון של ההון סיכון לחברות בתחום.

אריק יאנג, מייסד ושותף בקרן ההון סיכון האמריקנית Canaan Partners, המשקיעה גם בחברות בתחומי הקלינטק, מכיר היטב את הנתונים והטענות כאחד. אבל חרף זאת, הוא דווקא סבור שיש מקום לקרנות ההון סיכון במימון חברות קלינטק, אבל מאמין גם שדרושות מצידן התאמות.

יאנג מודע היטב למורכבות שבתחום. לדבריו, "אולי יותר מכל תחום אחר בהיי-טק, הקלינטק הוא תחום גדול ומגוון שמכסה תעשיות ועסקים שונים. גם תחום התוכנה והתקשורת הם רחבים, אך לא כמותו".

"בקלינטק יש מאפיינים שאינם דומים לתחומים בהם השקענו בעבר. אם משווים אותו למשל למוליכים למחצה, אז חברת מוליכים למחצה זקוקה לשנה-שנתיים להשלמת הפיתוח, בעוד חברת קלינטק עשויה להזדקק לכך לתשע שנים". הוא אומר.

חסם ושמו ארגוני סביבה

*הייחודיות של הענף היא גם זו שמעכבת את ההתפתחות המהירה שלו?

"לא בהכרח. בקלינטק צריך להדגים שהרעיון המדעי הוא בר-ביצוע ואפקטיבי, והאתגר של ההגעה לשוק הוא גדול מאוד. לא כל אחד יכול להחליט לבנות תחנת כוח, או חווה סולארית באמצע המדבר".

לדבריו, "גם כשכבר יש הון, קיימים חסמים לא מעטים, כמו למשל ארגוני סביבה שלא פעם מתנגדים לבניית מתקנים גדולים גם באזורים מבודדים בשל רצונם להגן על הסביבה, או על זן צפרדעים מסוים המצוי בסכנת הכחדה".

*אבל הפוליטיקאים מתבטאים ללא הרף בזכות חשיבות הקלינטק.

"זה נכון שיש מדינות שרוצות לקדם את תחומי יעילות השימוש בחשמל או אנרגיה מתחדשת. מצד שני, ההטמעה לוקחת זמן רב".

לאן נעלמו הקרנות בשלבי הביניים?

לדברי יאנג, "האתגר של החברות הוא להגיע למצב של יתרון ברור בשוק. זה לא אתגר פשוט, בעיקר לאור העלויות הגבוהות והמחסור הנוכחי באמצעי מימון".

"המשבר הכלכלי יוצר בעיה במימון בשלבים מאוחרים. אמנם קרנות ההון סיכון ממשיכות לממן חברות בתחום. אבל הגופים שהיו אמורים להיכנס למשחק בשלבים מאוחרים יותר, כמו קרנות המזנין, לא עושים כך. התחום מעורר בעיות לא מעטות גם לקרנות ההון סיכון, שאורך חייהן נמדד בעשר שנים בזמן שלעיתים חברות הקלינטק זקוקות ליותר זמן".

*כיצד פותרים בעיות אלו של מימון?

"בשלבים המוקדמים יש גם מענקים ממשלתיים שונים. כך, לעיתים חצי מיליון דולר שמקבלים במסגרת זו, מחזיק את החברה הצעירה בחיים".

"בשלבים המאוחרים יותר המצב הרבה יותר בעייתי. אמנם ממשל אובמה התחייב להשקיע 55 מיליארד דולר, אבל כרגע לא ברור באילו קטגוריות ובאיזה מודל ההון יחולק. לאור המשבר שתעשיית ההון סיכון מצויה בו, במובן רב כובד המשקל עבר למקבלי ההחלטות הפוליטיים ולאופן שהם יזרימו הון לחברות".

*הדברים הללו אפילו מקצינים את הטענה שמודל ההון סיכון לא מתאים לחברות הקלינטק.

"הפתרון הוא מציאת חברות שהפיכת הרעיון המדעי למעשי-מסחרי אינו ארוך ולכן ניתן ללוותן עד שיהיו עצמאיות. חברות שיציעו לשוק מוצרים זולים וקלים להטמעה. המגוון הרחב של התחום מאפשר זאת.

"אנחנו למשל בוחרים להשקיע בחברות המציעות פתרונות ליעילות השימוש באנרגיה, אחסון אנרגיה וניהול השימוש.

"בעולם הרשתות, בתחילת שנות ה-80, היה צורך בתשתית שהתקדמה לאט ובהתחלה לקח זמן רב לחבר ביחד את כל הרכיבים ואז ליצור כלי ניהול לרשתות. דבר דומה יקרה גם בקלינטק, אנחנו בשלב של עיצוב התשתית, במיוחד בתחומי יעילות השימוש באנרגיה".