ניר ברקת: "נשקיע 100 מיליון שקל בתעשיית הביומד בירושלים ב-5 שנים"

ראש עיריית ירושלים ציין כי מאז החלה העיר להקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא ב-2006 ולמרות המשבר הכלכלי, חל גידול של 20% במספר חברות הביומד בירושלים וגידול של 34% במספר המועסקים

"בכוונתי לגייס ולהשקיע 100 מיליון שקל בתעשיית הביומד בירושלים במהלך 5 השנים הקרובות", כך אמר היום ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, באירוע שערכה יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, בכנס ILSI-Biomed 2009, בשיתוף "גלובס".

ברקת ציין, כי מאז החלה העיר להקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא ב-2006 ולמרות המשבר הכלכלי, חל גידול של 20% במספר חברות הביומד בירושלים וגידול של 34% במספר המועסקים.

ברקת הוסיף כי הוא מתכנן להעניק תמריצים כספיים בכדי לעודד חברות רב-לאומיות להגיע לירושלים ולהגדיר את העיר כאזור כלכלי מיוחד, עם הטבות מס לחברות עתירות ידע. ירושלים כבר מספקת הטבות לחברות ביומד פעילות אשר מעתיקות מיקומן לבירה, ובימים אלה מתחיל אכלוס פארק הביומד בקמפוס בית-החולים הדסה עין-כרם ובית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.

ד"ר שירלי קוטנר, מנהלת ביו-ירושלים, ברשות לפיתוח ירושלים, הוסיפה כי "באוניברסיטה העברית מתבצעים 43% מכלל המחקר הביוטכנולוגי של ישראל, ובית-החולים הדסה אחראי למחצית מהמחקר הקליני בארץ. בית-הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית משמש שנים רבות כשותף אסטרטגי לתעשייה הביוטכנולוגית פארמה בישראל, והפך לאחרונה למכון לחקר ופיתוח תרופות".

בירושלים פועלות 110 חברות ביומד המעסיקות יותר מ-3,250 עובדים, וביניהן טבע, Omrix (שנמכרה לאחרונה לג'ונסון אנד ג'ונסון), פרוטליקס, וגמידה-סל.

באירוע הכריזה גם חברת מרק-סרונו על חיזוק השת"פ עם האוניברסיטה העברית. גיאורג פגר, האחראי על הבאת מוצרים חדשים למרק-סרונו בתחום הביולוגי, אמר בראיון ל"גלובס", כי כ-50% מן המוצרים החדשים של החברה הם בתחום הביולוגי, וגם המוצרים המובילים שלה, ארביטוקס ורביף, שניהם מוצרים ביולוגיים (ולשניהם קשר ישראלי - הרביף הומצא במכון ויצמן ובארביטוקס מכון ויצמן שותף לפטנט).

פגר מגיע לישראל על בסיס קבוע כדי לבקר במעבדות אינטרלאב, לשעבר אינטרפארם, שם מתבצע מחקר שוטף בתחום הביולוגי. "יש לנו קשרים ענפים עם ישראל, בין היתר קשר היסטורי ונוכחי עם מכון ויצמן, הסכם עם המדען הראשי לחיפוש סטארט-אפים להשקעה ושת"פ עם הטכניון בתחומים הלא-ביולוגיים, כמו תאים סולאריים. אנחנו מחפשים מוצרים, וגם טכנולוגיות שיאפשרו לנו לפתח בעצמנו מוצרים חדשניים", אומר פגר.

אילו מהפכות צפויות בתחום התרופות הביולוגיות?

"המהפכה כבר הגיעה, כאשר החל הפיתוח של הנוגדנים המתוחכמים. אלו נוגדנים שמהונדסים גנטית כדי לתקוף מטרה ספציפית, כלומר חלבון ספציפי בגוף, ולכן הם מדויקים למדי. מה שיקרה הלאה הוא לא מהפיכה אלא אבולוציה - נוגדנים נוחים יותר לשימוש, זולים לייצור ועוד יותר מדויקים". *

צרו איתנו קשר *5988