גם אפליה היא איום אסטרטגי

אבל היתה גם קוראת אחת שזזה באי נוחות בכיסאה. שמה עו"ד עירית תמיר, מנכ"לית ארגון "קו משווה" - קואליציית מעסיקים לקידום העסקה שוויונית לאקדמאים ערבים, שהוקם ע"י התעשיין דב לאוטמן ובתמיכת משרד רה"מ.

תמיר נזכרה בנתונים אצלה: ממוצע העסקת בני מיעוטים בפירמות בישראל הוא 4% בלבד, אף שחלקם היחסי באוכלוסייה הוא 20%. היא גילתה שמנגנון הדירוג של "מעלה" כולל שאלת סף לעסקים, הקשורה לקיום מלוא חוקי היסוד הקשורים לזכויות אדם, לרבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

אם חברה לא מקיימת את אחד החוקים, היא אינה רשאית להיכלל בדירוג. איך החברות האלו נכללות בדירוג אף שהן מעסיקות מעט מאוד בני מיעוטים? ובכן, את הציון החברות מקבלות על "עידוד ההעסקה" - ולא על העסקה בפועל.

תמיר גם לא מבינה למה סך הניקוד המתייחס להעסקת בני מיעוטים הוא רק 3.5 נקודות, בדומה לניקוד עבור "עריכת סקר שביעות רצון בקרב העובדים". החברות בדירוג אמנם מחויבות לדווח על שיעור בני המיעוטים המועסקים בהן, אך אינן מחויבות לדווח על דרגת ההעסקה שלהם, כלומר כמה מהם בכירים וכמה זוטרים. בכל הקשור להעסקת נשים, הן כן מחויבות לבצע פילוח כזה.

"מחקר בנושא מצא כי סיכוייו של אקדמאי ערבי לעסוק במשלח יד המתאים להשכלתו נמוכים פי 5 מאלו של אקדמאי יהודי בעל מאפיינים זהים", מספרת תמיר. לדבריה, "אין זה פלא ששיעור ה'מתייאשים' מתוך כלל כוח העבודה האקדמאי במגזר הערבי הוא כ-24%, לעומת פחות מ-3% במגזר היהודי".

שלא יהיה ספק. בארגון קו משווה יודעים לספר כי לא מדובר רק בעיוות חברתי, אלא בנזק של ממש למשק הישראלי. כך למשל, ההפסד למשק מאי תעסוקת נשים ערביות, שם הבעיה חמורה במיוחד, הוא כ-6.2 מיליארד שקל בשנה.

יש גם אפליה מכוונת

תמיר טוענת כי אפליה בקבלה לעבודה היא במקרים רבים בלתי-מכוונת, אלא מושפעת מהבדלי תרבות ותפיסה. ואולם, גורמים בחברות השמה מדווחים ל"גלובס" על אפליה מכוונת: חברות גדולות ומכובדות, חלקן מתחום ההיי-טק, מבקשות מהן לא לשלוח קו"ח של מועמדים ערבים. ולא רק חברות ביטחוניות.

כך למעשה, האקדמאי הערבי נפסל עוד לפני שמישהו ראה בכלל את קורות החיים שלו, למעט השורה שבה מופיע שם משפחתו - שלא ממש מצלצל כמו ברקוביץ'.

"תת התעסוקה של האוכלוסיות המודרות, ובפרט אקדמאים שאינם מצליחים לממש את כישרונותיהם וצופים בעיניים כלות בשגשוג עולם העסקים, היא אחד האיומים האסטרטגיים החמורים על החברה הישראלית", מסכמת תמיר.

הביקורת מצוינת

לדברי מנכ"ל מעלה, מומו מהדב, הביקורת מצוינת, ולפחות חלקה יאומץ להבא. אך לדעתו עצם הכללת שאלות על העסקת בני מיעוטים, כמו גם אחריות לעובדי קבלן למשל, מניעה מנהלים לשיפור בתחומים אלה ולעריכת חשבון נפש בתוך הארגון. "אנחנו שומעים מנכ"לים שמספרים לנו כי הדירוג שלנו משמש להם סוג של 'מפת דרכים', עם משקל משמעותי בשיפור הניהול השוטף בחברה", אמר.

אם שואלים את תמיר, חברות שיפעלו לגיוס בני מיעוטים יהיו הראשונות להרוויח מכך: "גיוון ההון האנושי בפירמה תורם למגוון הזדמנויות, אם יודעים ליישם את הגישה הרב-תרבותית המקובלת כיום בעולם התעסוקה הגלובלי".

לגבי דירוג מעלה, מדובר עדיין בפרויקט חשוב שעושה רק טוב. הצעת המדור פשוטה: במקום להסתפק בדיווח של החברות, בצעו גם בדיקות פתע כדי לאמת שהמציאות בעסק קרובה לזו שעליה דיווחה החברה ברוב חגיגיות. *