רשות ני"ע מציעה: ברוקרים לא יוכלו לנצל מידע מוקדם למסחר בני"ע; מרחיבה את הגדרת המושג "שימוש במידע פנים"

הרשות יוזמת הצעת חוק שתאסור על מקורבים של משקיעים גדולים או ברוקרים לבצע פעולות בעקבות מידע שקיבלו ■ עד היום, "מידע פנים" הוגדר כמידע שנמצא ברשות עובדי החברה

רשות ניירות ערך מרחיבה את הגדרת המושג "שימוש במידע פנים", במסגרת אישורה להצעת תיקון לחוק אשר אוסר שימוש בלתי הוגן במידע. הכוונה בהצעת התיקון היא לאסור שימוש במידע מהותי בניירות ערך שאינו ידוע לציבור.

עד היום, "מידע פנים" הוגדר כמידע הקשור לפעילות החברה אשר מגיע מאנשי פנים שעובדים בה. כעת, הגדרה זו תתרחב ותכלול גם שימוש במידע אליו נחשפים גם גורמים חיצוניים לחברה, כמו ברוקרים, רואי חשבון או מקורבים של משקיעים גדולים בחברות. הצעת החוק פורסמה באתר הרשות לצורך קבלת הערות מהציבור.

על העבירות הללו מוצע להטיל עונשים כבדים של עד חמש שנות מאסר, וקנסות בגובה של עד 5 מיליון שקל לתאגיד ומיליון שקל לאדם פרטי. ברשות ני"ע, בראשות זוהר גושן, מציינים כי מטרת העונשים הכבדים היא להרתיע מפני הפרת מגבלות אלו. "הרתעה זו חשובה במיוחד, בשל החשש מפני קיומן של נאמנויות המתחזות להיות עיוורות, בעוד שלמעשה לגורם המפקח יש שליטה כזו או אחרת על ניהול השקעותיו", אומרים ברשות.

ברשות נותנים מספר דוגמאות למקרים בהם נעשה שימוש בלתי הוגן במידע, ולמשל במקרה בו איש עסקים הנמצא בשלבים מתקדמים לקראת ביצוע השתלטות עוינת על חברה, מספר על כך לאיש סודו או לעורך דינו, וזה הולך ורוכש מניות של חברת היעד בהנחה שערכן יעלה בעתיד הקרוב.

דוגמה נוספת היא של מנהל תיקים, היודע שאחד מלקוחותיו מעוניין לרכוש כמות גדולה של מניה מסוימת, והוא מקדים אותו וקונה את אותם ניירות ערך ללקוח אחר או לעצמו, בהעריכו שהביקוש של הלקוח לאותה מניה יקפיץ את ערכה. הצעת החוק קובעת כי חברות שהן מתווכים פיננסיים, דוגמת ברוקרים או נאמנים, יידרשו לקבוע נהלים על מנת להבטיח כי לא יתבצעו פעולות הטרמה שכאלה מצד עובדיהם.

פעולת הטרמה, נציין, היא פעולה המבוצעת בני"ע מסוים בעקבות מידע שהתקבל בדבר פעולה עתידית הצפויה בנייר - כמו כניסה או יציאה של משקיע גדול.