קרנות לפחדנים: חברות הקרנות הגדולות השיקו קרנות "תשואה מוחלטת"

הירידות הדרמטיות של 2008 נגסו בפראות בכל אפיק השקעה, מקומי או גלובלי, ומשקיעים רבים הגיעו למסקנה, שהפיזור המסורתי בתיקי ההשקעות ובקרנות הנאמנות הוא פשוט שטויות.

כמה חברות קרנות נאמנות התיישבו על הגישה הסקפטית הזו, והשיקו מוצרים, שלטענתן יספקו הגנה טובה בשווקים דוביים - או לפחות טובה יותר מהקרנות המאוזנות, שמשלבות מניות ואג"ח.

חברות הקרנות טוענות שהמשקיעים יכולים למצוא נחמה בקרנות החדשות הללו, כי הן ינוהלו עם מודעות גבוהה מאוד לסיכון וימזערו את ההפסדים. אבל המבקרים מקטרגים את העמלות הגבוהות שגובות הקרנות הללו, את היעדר ההיסטוריה שלהן שתוכיח שהן עומדות במשימה, ובעיקר הם תוהים לגבי הצורך לתקן נוסחאות השקעות מבוססות שעובדות בדרך כלל.

"אני די סקפטי כלפי כל קרן שטוענת שבאמצעותה תוכל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", אומר ליאו מרזן, שותף בחברת ניהול ההשקעות Bridgewater Advisors.

הקרנות החדשות הללו, שהושקו השנה, מכונות קרנות Absolute Return, כלומר קרנות שמניבות תשואה מוחלטת.

חברת הקרנות Putnam Investments, יחידה של Great-West Lifeco, השיקה מספר קרנות כאלו, וחברת הקרנות אינווסקו השיקה את AIM Balanced-Risk Allocation Fund (סימול: ABRZX), קרן שמשקיעה לפי טכניקות ניהול סיכונים. גם ענקית הקרנות לג מסון השיקה באפריל עם Permal את Legg Mason Permal Tactical Allocation Fund (סימול: LPTAX).

אסטרטגיית תשואה מוחלטת שואפת להניב תשואות חיוביות, ולא משנה מהם התנאים בשוק. הבעיה, אומרים המבקרים, כפולה: אין הרבה דברים רעים באסטרטגיות ההשקעה המיינ-סטרימיות המקובלות, שניווט הקצאת הנכסים לא יכול לתקן, ו-2008 הייתה שנה כל כך גרועה שכל אפיקי ההשקעה סבלו בה.

אסטרטגיה חדשה או ותיקה?

"הרבה מזה זו תזכורת שבעצם שום דבר לא עבד בשנה שעברה", אומר ג'ון קומריאנוס, אנליסט קרנות נאמנות וחוקר במורנינגסטאר. "אג"ח ממשלתיות היו הדבר היחיד שהחזיק מעמד".

אולם אנשי פוטנם ואינווסקו אומרים שהקרנות החדשות שלהם עוקבות אחרי אסטרטגיות השקעה של ניהול סיכונים, שנמצאות בשימוש שמשקיעים מוסדיים זמן רב. בלג מסון מוסיפים שהקרן שלהם עוצבה כדי להניב ביצועים עודפים על קרנות מאוזנות "רגילות".

אולם הרגולציה מונעת לגלות את הביצועים של המוסדיים באמצעות האסטרטגיות האלו, ובלי מעקב ציבורי, המשקיעים לא יודעים למה לצפות. "אנחנו אפילו לא יודעים איך הקרן AIM Balanced-Risk Allocation מתאימה את הפורטפוליו שלה. ואיך הם יכולים לומר שהקרנות החדשות טובות מכל הקרנות המאוזנות, כשהם עדיין מציעים את אותן קרנות מאוזנות?".

לדברי סקוט וול, מנהל קרן AIM, ברגע שהקרן תהיה נגישה בתוכנית הפרישה של אינווסקו, הוא מתכנן להכניס לתוכה את כל כספי הפרישה שלו. גיוון הוא נקודת המפתח באסטרטגיה, מוסיף וול, וההשקעה מפוזרת באופן שווה בין מניות, אג"ח וסחורות.

לגיו נותן קרדיט לאינווסקטו על הגיוון והפיזור בקרן, שלצד סחורות מחזיקה יותר במניות בינלאומיות מאשר הקרנות המאוזנות. אולם הוא מודאג מדמי הניהול של 1.36%, שגבוהים מה-1.15% הממוצעים לקרן מאוזנת "רגילה".

"הקרן הזו בטוח תציג ביצועים שונים מהקרנות המאוזנות", אומר לגיו, "אבל האם העטיפה הזו תוסיף ותייצר ערך במשך 10 או 20 שנה?".

בוב ריינולדס, מנכ"ל פוטנם, היה הנהג מאחורי הגה הפיתוח של קרנות התשואה המוחלטת. האנליסטים של מורנינגסטאר כתבו ביקורת פוגענית במיוחד על הקרנות של פוטנם, שלטענתם "אומרות הרבה על המכירות של פוטנם ועל התרבות השיווקית שלה", אומר ג'ונתן ראבר, אנליסט ממורנינגסטאר.

ריינולדס רואה זאת אחרת. "במורנינגסטאר לא מודעים לכך שמשקיעים בעלי כיסים עמוקים ומוסדיים השתמשו שנים באסטרטגיות תשואה מוחלטת, ובהצלחה", הוא אומר. פוטנם עצמה עשתה זאת עבור משקיעים מוסדיים במשך עשור.

בן אלפרט, אנליסט קרנות גידור במורנינגסטאר, אומר שקרנות גידור רבות מבטיחים תשואה אבסולוטית, אולם ההבטחות האלה לא שוות דבר בשוק קשה כמו זה של 2008. כך, מדד 1000 Hedge Fund Index של מורנינגסטאר ירד אשתקד בכ-22% ב-2008. זה טוב יותר מתשואת ה-S%P 500, אבל רחוק מאוד מתשואה חיובית. אלפרט מוסיף שקרנות גידור רבות טוענות שהאסטרטגיות הללו תלויות מאוד במינוף, ושאפילו אם הן מציגות ביצועים טובים זמן מה, הן נוטות להתפוצץ ולהתרוקן אחרי כמה שנים.

"זו הצהרה דליקה", מגיב ריינולדס מפוטנם. "אסטרטגיות מהסוג הזה היו בשימוש כבר שנים, ורבות מהן לא התפוצצו". קרנות התשואה המוחלטת של פוטנם, הוא מוסיף, לא משתמשות במינוף, ולמוסדיים יש חשיפה של 25%-50% לאסטרטגיות תשואה מוחלטת. "חשיפה של 25% לאסטרטגיות הללו היא עוגן ברוח", הוא טוען. גם משקיעים פרטיים לדבריו, רעבים לאסטרטגיות חדשות ושונות.

משנים גישה

במאמר שפורסם לאחרונה, נקב ראס קינל, מנהל מחקר קרנות נאמנות במורנינגסטאר, בשמותיהן של חמש קרנות שלדעתו מציעות פוטנציאל לתשואות חזקות ולדאון-סייד חלש יותר מאשר קרנות מנייתיות טהורות.

קינל בחר קרנות מאוזנות כמו Vanguard Wellesley Income (סימול: VWINX), Manning & Napier Pro-Blend Moderate Term (סימול: EXBAX), Vanguard Convertible (סימול: VCVSX), שמשקיעה באג"ח להמרה, FPA Crescent (סימול: FPACX), שיכולה ללכת לכל מקום, קצר או ארוך, במניות, אג"ח או מזומן, ו-Matthews Asian Growth & Income (סימול: MACSX), קרן שווקים מתעוררים שממוקדת בהכנסות.

כל הקרנות, למעט של FPA, נותנות עדיפות לאסטרטגיות לונג, ומשקיעות בגישה מסורתיות במניות ובאג"ח. "אין באמת סיבה לשנות את מה שהיה ידוע ב-50 השנים האחרונות", אומר ראבר. "כל עוד המשקיעים יכולים להחזיק בקרן שמתמקדת בטווח הארוך, הם ירוויחו מזה".

כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2009