האם טבע חוסכת כסף לצרכן? תלוי את מי שואלים

האם הסדרים בין חברות גנריות לחברות אינובטיביות מיטיבים עם הצרכן, או מחמירים את מצבו? תלוי אם שואלים את ה-FTC, רשות הסחר הפדראלית האמריקנית האחראית על ההגבלים העסקיים, או את טבע, חברת הגנריקה הגדולה בעולם.

בעוד שג'ון לייבוביץ, יו"ר ה-FTC, טען שמניעת הסדרים כאלה תחסוך לצרכן 35 מיליארד דולר לאורך עשור, טבע גורסת שהרשות מתבססת על נתונים שגויים. לטענתה, ההסדרים חוסכים לצרכן ולמשלם המיסים מיליארדי דולרים, והתעשייה הגנרית חסכה לצרכן 128 מיליארד דולר בהסדרים שכאלה.

על מה בעצם מדובר? בהתאם לחוק Hatch-Waxman, כשחברה גנרית תוקפת פטנט של תרופה מקורית, ומתנהל משפט על תקפות הפטנט, ייתכן שהחברות יעדיפו להגיע להסדר שיאפשר לשני הצדדים להיות מרוצים. החברה הגנרית תשיק את התרופה לפני מועד הפקיעה המקורי של הפטנט, אך אחרי המועד בו הייתה משיקה אותה אם הייתה מנצחת במשפט. טבע מוסיפה שהסדרים כאלה "חסכו" 138 שנים של מונופול תחת הפטנטים. בהסדרים אחרים, שטבע אינה לוקחת בהם חלק, החברה האינובטיבית מונעת את כניסת הגנריקה בהסכם עם החברה הגנרית שתקפה את הפטנט.

"טבע היא גם ככה לא אלופת העולם בהסדרים", אומר המנהל הפיננסי שלה, אייל דשא. "כשאנחנו תוקפים פטנט אנחנו משוכנעים ב-100% שהוא לא תקף. לפעמים מגיעים להסדר, אבל לא יוצאים לדרך מראש בכוונה להגיע להסדר. פשרות משפטיות בין שני גופים זה חלק מהתרבות העסקית האמריקנית".

דשא מציין שה-FTC שוגה בחישוב ההטבה לצרכן, וטבע מעוניינת להעמיד דברים על דיוקם.

ההקשר הנרחב יותר הוא התנגדות ה-FTC לגנריקה מאושרת (authorized generics) - שבה החברה האינובטיבית משיקה גרסה גנרית לתרופה שלה, או מאפשרת לחברה אחרת להשיק, ובכך מפחיתה את התחרות ויש לה שליטה גדולה יותר על המחיר. "בעניין הזה, אנחנו באותו צד של המתרס עם ה-FTC", אומר דשא.

טבע נסחרת בנאסד"ק ובת"א בשווי 40.4 מיליארד דולר.