הקצבה הממוצעת הגבוהה ביותר - לגמלאי אגד, נתיב והדסה

כך עולה כך עולה מהדו"ח השנתי ל-2008 של עמיתים - המנהלת שמונה קרנות פנסיה ותיקות - מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה, קג"מ, בניין, חקלאים, אגד, הדסה ונתיב, שפורסם השבוע

שיעור קיצבת הזקנה הממוצעת שמשלמות קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, הנקראות עמיתים ומנוהלות על ידי יעל אנדורן, עמד ב-2008 על 4,179 שקל לחודש, והן שולמו לכ-148 אלף מקבלי קצבת זקנה מהקרנות. כך עולה כך עולה מהדו"ח השנתי ל-2008 של עמיתים - המנהלת שמונה קרנות פנסיה ותיקות - מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה, קג"מ, בניין, חקלאים, אגד, הדסה ונתיב, שפורסם השבוע.

הקצבה הממוצעת הגבוהה ביותר הייתה לגמלאי אגד, נתיב והדסה שקיבלו קצבה ממוצעת של 6,453 שקל לחודש, 5,442 שקל לחודש ו-5,274 שקל לחודש, בהתאמה. מנגד, עמיתי חקלאים ובנין קיבלו קצבת זקנה ממוצעת של 1,630 שקל לחודש ו-2,591 שקל לחודש, בהתאמה. לצורך השוואה, קצבת השארים הממוצעת לשארי פנסיונר או שארי עמית מבוטח בעמיתים עמדו ב-2008 על 2,516 שקל לחודש ו-2,155 שקל לחודש, בהתאמה, כשקצבת הנכות הממוצעת עמדה על 3,707 שקל לחודש.

בסוף שנת 2008 היו בקרנות הוותיקות שבהסדר 166 אלף עמיתים פעילים, וכ-457 אלף עמיתים מוקפאים. כמו כן, בשמונה קרנות אלו ישנם נכון לסוף 2008 כ-148 אלף מקבלי קצבאות זקנה לעומת כ-146 אלף גמלאים נכון לסוף 2007, וכ-63 אלף שארים. בסך הכל בקרנות הוותיקות יש כ-222 אלף מקבלי קצבאות נכון לסוף 2008.

כמו כן, בדו"ח השנתי מפורט כי הוצאות ההנהלה והכלליות של הקרנות שבהסדר הסתכמו אשתקד בכ-260 מיליון שקל בדומה ל-2007 ולעומת כ-281 מיליון שקל ב-2006, כאשר דמי הגמולים הזורמים לקרנות הוותיקות שבהסדר יתאפסו בשנת 2042.

הגירעון האקטוארי צמח, גם הסיוע

הגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר - עמיתים, לפני הסיוע מהמדינה, הסתכם בסוף 2008 בכ-119.5 מיליארד שקל, גידול של כ-27% ביחס לגירעון האקטוארי שנרשם בסוף 2007 ומעד על כ-94.1 מיליארד שקל. ב-2006, נציין, עמד הגירעון האקטוארי של שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר על כ-98.8 מיליארד שקל. עם זאת, הקרנות זוכות לסיוע מהמדינה שבשקלולו הקרנות נמצאות באיזון מלא. כך, למעשה, אין גירעון בשורה החשובה של בדיקת הגירעון לאחר שקלול הסבסוד באג"ח המיועדות והסיוע הממשלתי, הרלבנטית לסוגיית שינוי זכויות העמיתים בקרנות.

ההסבר לגידול בגירעון האקטוארי ב-2008 טמון בשינוי בווקטור הריביות. בדו"ח השנתי של עמיתים מציינים בהקשר זה כי "גובה ההשפעה של השינוי בריבית ההיוון ובתשואת הקרנות על הגירעון לאחר סיוע ממשלתי עתידי הינו בסך של 19.6 מיליארד שקל". ללא השפעה זו הגירעון גדל ב-2008 בכ-6% לסך של כ-100 מיליארד שקל. לא רק זאת, אלא שהשינוי בווקטור הריביות פעל גם בכיוון ההופכי להגדלת הגירעון לפני הסיוע, והביא במקביל להגדלת אומדן הסיוע מהמדינה. כך, נכון לסוף 2008, אומדן הסיוע הממשלתי הישיר לקרנות הוותיקות שהולאמו ב-2003 עומד על כ-90.4 מיליארד שקל לעומת סך של כ=77.3 מיליארד שקל בסוף 2007.

עוד נציין שנכון לסוף הרבעון הראשון ב-2009, אלמלא הסיוע הממשלתי שהקרנות צפויות לקבל היה להן גרעון אקטוארי בגובה של כ-123.5 מיליארד שקל. עם זאת, גם לסוף הרבעון הראשון, אומדן הסיוע הממשלתי מכסה את מלוא הגירעון האקטוארי.

כמו כן, במסגרת הדו"חות אישרו הקרנות הוותיקות את הפרסום הבלעדי ב"גלובס" בדבר התחייבות המדינה לכרית ביטחון בהיקף 11 מיליארד שקל שתעמיד לקרנות הוותיקות שבהסדר בגין שינויים בווקטור הריביות המשמש להיוון ההתחייבויות, וזאת בשל מסקנות ועדת ברנע.

סך נכסי ההשקעות בקרנות הוותיקות שבהסדר המנוהל על ידן הסתכם בסוף 2008 בכ-138 מיליארד שקל מהם כ-82 מיליארד שקל באג"ח מיועדות שהונפקו על ידי המדינה ונותנות ריבית קבועה ללא תלות בשוקי ההון. נכון לסוף הרבעון הראשון ב-2009 עומד היקף הנכסים המנוהל על ידי הקרן כל כ-144 מיליארד שקל מהם כ-82 מיליארד שקל באג"ח מיועדות.