עלילת הדם של אהרן ברק

לא, אהרן ברק, זה לא עניין של ראיית הסתירה, מכיוון שהסתירה שאתה מדבר עליה פשוט אינה קיימת. מה שקיים זה שרוב היהודים לא רוצים לזרוק מפה אף אחד. מה שהרוב היהודי רוצה זה רק דבר אחד: שהערבים יפסיקו לשאוף לזרוק מכאן - אותנו. לכן האמירה הזו שלך היא בחזקת עלילת דם על היהודים.

אני זוכר שנתתי לא מזמן הרצאה לעיתונאים ואינטלקטואלים פלסטינים בנצרת. פתחתי באמירה שחיי הצדדים באזור היו ודאי יותר נוחים אם הצד השני לא היה קיים כאן. כולם הביעו הסכמה לנוסחה זו. לאחר מכן סיכמתי שמכיוון שהמציאות היא שאנחנו ואתם נמצאים כאן, צריך לראות איך אפשר להוציא מכך את הטוב ביותר. אף אחד מהפלסטינים הנוכחים, כולם אינטלקטואלים, לא היה מוכן להביע הסכמה לנוסחה זו.

אני לא יודע, ברק, אילו יהודים אתה מכיר. אלה שאני מתרועע אתם היו שמחים לחיות בשלום ובשלווה עם שכניהם. לעומת זאת, רוב השכנים שאני מכיר מתקשים להשלים עם קיומנו כאן. זה המצב, ואם אתה לא רואה אותו זה באמת מעורר דאגה לגבי תבונתך ושיקול דעתך. כן, בהחלט קשה לי לכתוב את הדברים הללו על אדם שהיה נשיא העליון, וגם מורי ורבי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.

מאבק קשה ניהלת, ברק, נגד דניאל פרידמן. קבעת שיוזמותיו והתבטאויותיו גרמו לפגיעה קשה במעמדו של בית המשפט. אבל כל מה שעשה פרידמן הוא פסיק לעומת הפגיעה האנושה שאתה, ברק, גורם לעליון.

אנשים מתחילים לתהות: האם זה האיש, הגאון, העילוי שפסיקותיו הן נר לרגלי כלל בתי המשפט? והאם הנר הזה צריך להמשיך להאיר את פסיקות בתי המשפט, או שיש לכבותו?

דבר אחד בטוח, הנר הזה צריך להפסיק לדבר. חבל שלא הפסיק לפני הנאום האחרון. ובכל מקרה, אהרן ברק, אני יהודי, ואני לא רוצה לזרוק מפה אף אחד, והאמירה שלך היא בחזקת עלילת דם עליי ועל בני עמי. מתבקש, לכן, שתפסוק על עצמך להתנצל על דבריך בפני כולנו, היהודים שאת פניהם הלבנת ברבים על לא עוול בכפם.