מנוע החיפוש של ההון סיכון עולה למצדה: קרן החיפוש הישראלית הראשונה

המודל שמאפשר למשקיעים בקרנות לבחור בעצמם את החברות להשקעה, קיים כבר חצי יובל בארה"ב ■ איציק לוי חזר מוול-סטריט כדי להקים את ה-Search Fund הישראלית

אחד המודלים של תחום הפרייבט אקוויטי, שמעולם לא הגיע לישראל, הוא זה שמכונה Search Fund, כלומר קרן חיפוש. מדובר בקרנות המבקשות להשקיע או לרכוש חברות יזמיות במודל של פרייבט אקוויטי.

לפי המודל, המשקיעים בקרן (Limited Partners) יכולים להשקיע ישירות בחברה המאותרת על-ידי מנהלי הקרן, בהתאם לשיקול דעתם. במודל זה מנהל הקרן גם פעיל בהנהלת החברה.

קרנות של יזמים

החברות שמגייסות במסגרת קרן חיפוש, הן יציבות, מבוססות ולא גדולות, שנחוץ להן הון של 2-10 מיליון דולר. הקרנות עצמן מנהלות 30-50 מיליון דולר. את רוב הקרנות הפעילות בתחום הקימו יזמים לשעבר, שמביאים איתם יכולות ניהול מוכחות.

את קרן החיפוש הראשונה הקים ב-1984 פרופ' אירווינג גרוסבק מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת סטנפורד. כיום, כך מעריכים, קיימות 70 קרנות כאלה, כאשר 12 מהן פעילות.

עכשיו איציק לוי, אחרי עשור בוול-סטריט, רוצה לייבא את המודל לישראל. מגובה בשורה של משקיעים אמריקניים, הוא רוצה להוכיח שגם בישראל, שבה ההון סיכון שולט, אפשר להפעיל בהצלחה קרנות פרייבט אקוויטי במודלים אחרים.

את קרן החיפוש שלו, Masada Capital Partners, הוא ייסד לפני מספר חודשים, עם חזרתו לישראל. לוי כיהן בעבר כמעריך חברות בתעשיות שונות, בעיקר בקרנות LBO. לפני תחום הפרייבט אקוויטי, לוי ניהל עסק מצליח למכירת שטיחים בארה"ב.

לדבריו, "מצדה מחפשת חברות מבוססות, עם הכנסות בשיעור של 5-40 מיליון דולר בשנה, EBITDA של לפחות 15%, רווחיות או לפחות עם צפי לרווחיות, וחוב מוגבל או ללא חוב כלל. מבחינת תחומים, נעדיף במיוחד את מדעי החיים, השירותים הפיננסיים ושירותים לעסקים".

*ומה עושה אותך מתאים? הרי אין לך ניסיון אופרטיבי בניהול חברות.

"לכן לא ניכנס להשקעה בחברות עם טכנולוגיה סבוכה".

לוי מסביר איך הגיע להקים את הקרן: "התחלתי את ההתמקצעות בתחום הפרייבט אקוויטי בבוטיק LBO קטן שנקרא צימרמן אחזקות, וב-2002 עברתי לבנק ההשקעות ג'פריז. גיליתי שמעניין אותי פחות ברוקדג', ויותר לעסוק בחברות, דיל-פלואו, ואינטראקציה עם האנשים. כשנחשפתי למודל של קרן חיפוש, הבנתי שזה הכי מתאים לי".

*מה ההבדל בין קרן חיפוש למודל הבלנק-צ'ק, שלא הצליח?

"קרנות החיפוש לרוב ישקיעו בחברות פרטיות למרות שגם חברות ציבוריות לא נפסלות מראש. המטרה היא להשביח את החברה במשך כמה שנים, ובמקרה שלי, לנצל את הרקע שלי בשוק ההון".

פתרונות לבונקר

*מי המשקיעים בקרן?

"מאחר שהם ביקשו לא להיחשף, אציין רק שמדובר בפרופ' מבית ספר מוביל לעסקים, סוחר מוול-סטריט ואחרים".

*איך אתם מתכננים לעשות עסקאות ממונפות? הבנקים הרי בבונקר.

"זה נכון, אבל אפשר לעקוף את המכשול, לא תמיד חייבים לרכוש את כל החברה, אפשר לבצע השקעה ולרכוש רק חלק מהחברה. יש כל מיני נוסחאות לעקוף את המגבלה הזו כעת. חוץ מזה, המשבר הרי ייגמר יום אחד".

*האם קרנות החיפוש מצליחות להוכיח את המודל עם תשואות טובות למשקיעים?

"מחקר אחרון מבית הספר לעסקים של סטנפורד, מלמד על החזר (IRR) של 50% בשנתיים האחרונות, בשנתיים שקדמו להן דווח על IRR של 30%".

*למה צריך את מצדה כשיש קרנות?

"הזמנים קשים גם בישראל. חברות רבות זקוקות להון שלא ברור מהיכן יגיע, כסף שיסייע להן להאיץ את צמיחתן. יש פתיחות גדולה בנוגע למודלים של המימון".