איגוד המפרסמים האמריקאי מנסה לחסום חקיקה שתגביל את שיווק הטבק

גופים שונים ובהם "איגוד המפרסמים האמריקאים בתפוצה ארצית" (Association of National Advertisers) מתכוננים לחסום את העברתה של הצעת חוק שנחקקה בשבוע שעבר, המעניקה למינהל האוכל והתרופות האמריקאי (Federal Food and Drug Administration) סמכויות פיקוח רחבות יותר על אריזתם, ייצורם ושיווקם של מוצרי הטבק.

האיגוד הגיש תביעה משותפת עם האגודה האמריקאית לזכויות האזרח, שאליה צפויות להצטרף גם חברות טבק שונות, ובה טוענים הגופים השונים שהגבלות הפרסום והשיווק מפרות את חופש הביטוי שלהם, המוגן על-ידי החוקה האמריקאית.

הצעת החוק בשם "חוק מניעת העישון במשפחה והפיקוח על הטבק" (The Family Smoking Prevention and Tobacco) נשלחה זה מכבר לאישור הבית הלבן, והנשיא ברק אובמה צפוי לאשרה. אם תעבור, ייהנה מינהל האוכל והתרופות מפיקוח על תעשיית הטבק השווה למעלה מ-150 מיליארד דולר. בין היבטי הפיקוח השונים שעשוי הגוף לקבל במקרה זה ניתן למנות הגבלות על השיווק לצעירים; איסור פרסום חוצות במרחק של למטה מ-300 מטר סביב בתי ספר וגני ילדים; איסור על נתינת חסויות לאירועי ספורט ובידור וחלוקת מוצרים שאינם כוללים טבק בקניית מוצרי טבק; והגבלת הפרסום במגזינים בעלי קהלי קוראים צעיר והגבלת הפרסום בחלל הציבורי - למעט במתקנים למבוגרים בלבד - לפרסומות בשחור ולבן בלבד.

האגודה לזכויות האזרח שלחה מכתבים לכל הסנאטורים טרם ההצבעה בשבוע שעבר, ובהם נכתב כי "בהיעדר מיקוד גבוה יותר בנושא הקישור ישירות להפחתת העישון בגיל צעיר, אנו קוראים לביטול הגבלות הפרסום הכלולות בהצעת החוק".

גם איגוד המפרסמים שלח מכתבים ברוח דומה. דן ג'אפי, סגן הנשיא הבכיר לענייני קשרי השלטון באיגוד, מצפה שחברות הטבק הן שיובילו את המהלך. "סביר שלפחות חלק מהחברות יערערו על מידת החוקיות של ההגבלות, והאיגוד יהיה חייב להחליט על ההמשך. אבל ברור שנשחק תפקיד בכך", אומר ג'אפי. "משמעות הדבר היא תקדים רציני שישפיע על קטגוריות פרסום אחרות", הוסיף.

נתחי השוק מוקפאים

חברות הטבק הגדולות, ובהן פיליפ מוריס מקבוצת אלטריה, אר.ג'יי. ריינולדז ולוריאר, סירבו כולן להגיב לשאלה אם תצטרפנה לכתב התביעה. לוריאר התבטאה בעבר בחריפות נגד אפשרות הפיקוח מצד מינהל האוכל והתרופות, אך פיליפ מוריס - העשויה למעשה להרוויח מתוצאת ההגבלות על הפרסום בזכות הקפאת נתחי השוק - התבטאה פחות בנושא.

מנקודת מבט פוליטית, הגיוני שאיגוד המפרסמים ימלא תפקיד מרכזי פחות בנושא: האינטרס של גוף זה אינו ההגנה על ייצור הטבק, אלא חסימת זליגת התקדים לקטגוריות פרסום פחות מעוררות מחלוקת.

לדברי ג'אפי, סביר להניח כי הגבלות הפרסום הגיאוגראפיות (למשל בכל הקשור לבתי ספר) וההגבלות על חסויות הספורט והבידור "יימצאו כעומדות בניגוד לחוקה האמריקאית. מטרת הצעת החוק היא למזער את העישון בקרב הצעירים. אם אירוע ספורט או בידור פונה למבוגרים בלבד, איך בדיוק יצדיקו את הגבלות הפרסום? לא בדקו כאן את כל הנושא בעת ניסוח הצעת החוק".

אולם לדברי מת'יו מאיירז, נשיא הארגון "הקמפיין לנוער חופשי מטבק", אחד מלמעלה מאלף ארגונים בריאותיים, חברתיים ודתיים התומכים בהצעת החוק - אין הדבר נכון.

"הגבלות הפרסום נוסחו במלוא הזהירות, והן עונות על צורך משמעותי ביותר - שיווקו של המוצר המסוכן ביותר בארה"ב", אמר מאיירז לאד אייג'."אם יש כאן דיבור כלשהו המנוגד לחוקה ושאותו יש להגביל, הרי זה בדיוק סוג שיווק הטבק שהחוק המוצע אמור לכסות - תעשיית הטבק ידועה כמשווקת לצעירים באופן מבלבל ואף מוליך שולל", הוסיף, "והאמת היא ששני בתי הקונגרס האחרונים דנו בהרחבה בהצעת החוק הזו, ואף התנגדות לא הועלתה עד שהקונגרס הנוכחי החל להצביע על החלק האחרון שלה".