משה כחלון יקנה את עולמו

הרחבת התחרות בשוק תשתיות התקשורת במדינת ישראל הוא צו השעה

הרחבת התחרות בשוק תשתיות התקשורת במדינת ישראל הוא צו השעה. למעשה, המהלך החשוב ביותר שיכול וצריך משרד התקשורת לעשות בשעה זו, הוא לדאוג לכך שיורחבו תשתיות התקשורת במדינה, כי ישראל נכנסת לפיגור עמוק בהשקעות בתחום התקשורת בהשוואה למה שקורה בעולם. הקצבים ללקוח הישראלי נמוכים ביותר, וסיבה עיקרית לכך היא שהתחרות בתשתיות תקשורת נמוכה, ולכן שתי החברות בזק ו-HOT עושות את המינימום הנדרש מבחינתן.

HOT למשל לא נכנסה (היא עדיין בשלבים ראשוניים) בהתלהבות לשדרוג הרשת שלה אלא אולצה לעשות כן בעקבות המהלך של בזק שמשדרגת בימים אלה את הרשת שלה. רשתות התקשורת החדשות עולות לא מעט כסף ובעלי מניות מנסים לחסוך כמה שיותר בהשקעות, במיוחד בתקופות מיתון ובמיוחד אם אין להם תחרות.

שנת ישרים

הרגולטור הישראלי ישן שנת ישרים כבר כמה וכמה שנים בכל הקשור לפיתוח תשתיות תקשורת נייחות במדינה. שילוב קטלני של הפרטת בזק (אולי הטעות הכי גדולה שנעשתה בשוק התקשורת בעשור האחרון), משבר קשה בחברת הכבלים, ורגולציה רופסת שנובעת מתפיסות ישנות של משרד התקשורת, גרמו לפיגור עמוק בהשקעות, וכתוצאה מכך לפגיעה בתחרות.

בישראל, ובמיוחד תחת בנימין נתניהו כשר אוצר, קידשו את ההפרטה כחזות הכל. חשבו, ועדיין חושבים, שבזק תחת ידיים פרטיות תתנהל טוב יותר ותקדם את כלל השוק. רק מה שלא הבינו, ועדיין לא מבינים, שההפרטה של בזק קידמה בעיקר את המנהלים ואת בעלי המניות שלה, ושיקולים של טובת המדינה ופיתוח תשתיות לא ממש מעניין אותם.

זו הסיבה שבזק תחת ידיים ממשלתיות היתה בחזית התקשורת הבינלאומית ובזק תחת ידיים פרטיות היא חברה מצוינת למשקיעים ולסוחרים, שמשדרגת את הרשת מסיבה אחת ויחידה: כדי שבעלי המניות שלה יוכלו למכור אותה כחברה מושבחת. בזק ללא רשת תקשורת חדשה שווה פחות מאשר בזק עם רשת תקשורת משודרגת. פשוט מאוד.

ממשלות בכל העולם מבינות שחברות התקשורת שלהן אינן ממהרות להשקיע בסיבים אופטיים. לא ניתן לכפות זאת עליהן, ובהיעדר תחרות מצד תשתיות מתחרות, הן מרשות לעצמן להתנהל בעצלתיים.

זו הסיבה לכך שממשלות כמו אוסטרליה, ניו זילנד שבדיה ועוד, יצאו ביוזמות לפריסת סיבים אופטיים בכל רחבי המדינה. הממשלות הללו מבינות שאם הן לא יתערבו ולא ישקיעו בעצמן, ספק אם מישהו מהשוק הפרטי יעשה זאת. לכן הן סוללות בעצמן תשתיות ויוצרות תחרות לחברות הבזק והכבלים, כי החברות הפרטיות ממש לא מתעניינות בקצבי התקשורת ללקוח, אלא בשורת הרווח שלהן בלבד.

לכן אם שר התקשורת משה כחלון ידאג שתורחב התחרות בתחום התשתיות וחברת החשמל תוציא את הסיבים האופטיים לחברה חיצונית שתספק שירותי תקשורת לכל המפעילים, הוא יקנה את עולמו ויביא ברכה לשוק. *