ענתבי: "ממשלה עלולה לבצע צעדים הרי אסון בגלל פאניקה"

במסגרת פורום קיסריה ה-17 התקבצו הבוקר מובילי הכלכלה הישראלית במושב שעניינו הרגולציה, המערכת הפיננסית והמדיניות המאקרו כלכלית: תובנות מן המשבר הכלכלי העולמי.

רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים אמר כי הוא שמח לשמוע שלדעת פרופ' בבצוק הרגולטור צריך להתערב יותר במערכת הבנקאית. "מערכות הפיקוח והרגולציה של המערכת הבנקאית לא עמדו בקצב התרחבות המכשירים הפיננסים שבהם עסקו הבנקים. המערכת הבנקאית מכרה וקנתה באופן שוטף את אותם מכשירי סיכון", אמר חזקיהו. "השאיפה לתשואות גבוהות נעוצה גם באלמנט התגמול במערכת הבנקאית, מה שהביא את הבנקים ללקיחת סיכונים משמעותיים שהביאו בסופו של דבר לקריסת המערכות".

"הפיקוח על הבנקים צריך לקבוע למערכת הבנקאית את העקרונות גם בנושא התגמול במערכת. אנחנו צריכים לחזור לשמרנות, לחזור לשפיות, רמת תשואות נמוכה יותר אך קבועה ויציבה על פני שנים זו השאיפה שלנו. יש למצוא את האיזון בין הפחתת הסיכון לכך שלא תפגע הצמיחה במשק", אמר חזקיהו. "השאיפה לתשואות גבוהות נעוצה בנושא של התגמול, אין ספק שהתגמול הוא זרז ללקיחת סיכונים יותר גבוהים. אבל השילוב הזה של התגמול והתחרות וההתפתחות המהירה בשוק ההון, והתעלמות הרגולציה, הביאו את המצב לאן שהגענו אליו.

עוד אמר המפקח על הבנקים: "יש מקום למכשירים פיננסיים מתקדמים, אך תלוי למי מציעים אותם. מי שצריך להחזיק בהם הוא אותו גוף שמסוגל להבין את החישובים הסיכויים והסיכונים, לציבור הרחב יש להציע מכשירים פשוטים ושקופים יותר. הבנקים צריכים להיכנס למשטר של באזל 2 - שהוא מאד רלוונטי, למרות המשבר, ניהול סיכונים הוא חשוב לכל המערכת הבנקאית. אם נדע לטפל בנושא ניהול הסיכונים נוכל להיות ערוכים גם לטיפול באלמנטים בלתי צפויים".

"מערכות הרגולציה והפיקוח של הבנקים בעולם לא עמדו בהתפתחויות הפיננסיות, ובמקום כלשהו ראו עצמן ככאלה שפטורות מפיקוח על הסיכונים במערכת הפיננסית כולה. "לדעתי, אני חושב שאנחנו צריכים לתת הנחיות למערכת הבנקאית, אנחנו צריכים לתת את העקרונות והם את המדיניות". חזקיהו אומר "התובנה שלי לנוכח המשבר היא חזרה לשפיות. חייבים לחזור לשמרנות שלנו, לרמת תשואות יותר נמוכה. תשואות של 20%במערכת הבנקאית בהגדרה מובילות לסיכון. תשואה נמוכה יותר אך קבועה במשך שנים תפרנס את בעלי המניות, את העובדים ואת המנהלים טוב יותר".

ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, אמר: "חלון הזמן של הרגולציה בישראל הוא מאוד קצר דברים שבעולם שוכחים אחרי שנה, בארץ שוכחים כעבור חודש. "האווירה הציבורית בספטמבר-נובמבר 2008 היתה של פאניקה גמורה, בלתי סבירה. עלו המון הצעות מאוד מפחידות ביניהן להלאים את קופות הגמל, את שוק האג"ח הקונצרני, להחזיר את אגרות החוב המיועדות שורה של דברים שכולם יחד נוראים וכל אחד נוראי בפני עצמו. כל צעד כזה יודע להחזיר את שוק ההון בישראל 20 שנה אחורה.

"היכולת של ממשלה כלשהי בעולם המערבי לעצור בעצמה משבר פיננסי שואפת לאפס. יש שונות עצומה בין הציפייה של הציבור לתגובה לבין יכולת הפעולה של הממשלה במקרים האלה. ממשלה שמתנהלת בשעת משבר יכולה בקלות לעשות טעויות קיצוניות פטאליות בגלל פאניקה, בגלל הפער בין הציפייה של הציבור לפעולה לבין יכולת הביצוע של הממשלה.

"חשוב לזכור שחיסכון ארוך טווח נמדד לאורך שנים. "חלק מהפאניקה קשורה להרבה מאוד מיתוסים שלא רלוונטים למציאות, מאי רצון לראות את הנתונים האמיתיים. "התובנה המשמעותי שהפורום הזה צריך לקחת מהמשבר היא שביום שמתחיל המשבר הבא שככל הנראה יהיה מקומי ולא גלובלי ועדיין יהיה כנראה לחץ על הממשלה, בדומה לזה שהיה בחורף 2008 זה תהליך שקול של קבלת החלטות. בשלושה חודשים אפשר בקלות להרוס את שוק ההון הישראלי".

"מכשיר האג"ח הקונצרני הוא מכשיר סופר חשוב לשוק ההון. זהו מכשיר לגיטימי - שאמנם צריך לפקח עליו ועל הסיכונים הכרוכים בו. יש לנקוט זהירות בתהליכי קבלת ההחלטות בעת משבר"

בהמשך הפאנל נשא דברים גם פרופ' עומר מואב שהתייחס לעניין האי רציונליות. ואומר לא צריך מחקרים כדי לדעת שאנשים הם לא רציונליים וכך גם קבלת ההחלטות שלהם. המודל הקיינסיני מניח חוסר רציונליות, כי הציבור לא מבין שאם הממשלה מגדילה את הוצאה היא תמסה את הציבור בהמשך.

משה פרל, מנכ"ל אגוד הבנקים בישראל אומר כי אפשר להתחיל בנימה אופטימית בהתייחסו לתחום החיסכון הפנסיוני, זאת מאחר שמדינת ישראל שמה לפניה את נושא הפנסיה לכל הציבור, האוצר נוקט עמדה פטרנליסטית ביחס לאזרח בעניין החיסכון הפנסיוני, מערך היעוץ שמתרחב הוא גורם חשוב נוסף.

הניסיון להפוך את המערכת הבנקאית ליועץ אובייקטיבי המייעץ לציבור בענייני מוצרים פנסיוניים. על פי המלצות ועדת בכר היועץ צריך להיות ללא ניגוד עניינים, בפועל ישנה דיפרנסיאציה, כאשר על מדף המוצרים הפנסיוניים ישנן עמלות שונות למוצרים השונים, כך שבהכרח תיהיה ליועץ העדפה מסויימת למוצר מסויים, והוא עשוי לנתב את הציבור לפי האינטרס שלו - זוהי בעיה.

טוב יעשה האוצר עם יבין שאחד הכליים הבסיסיים שלו למתן פתרונות ייעוץ אובייקטיבי למערך הפנסיוני דרך הבנקים - פרל חושש שבטווח הקצר לא נראה את המערכת הזו פועלת כראוי.