הסופרים בשלב הגמר בפרס ספיר מושכים את מועמדותם

אמנון דנקנר: "ההחלטה לבטל את הפרס היתה נכונה על רקע ניגודי העניינים, אבל ההחלטה להעניש סופרים שלא חטאו - אינה נכונה"

אם קברניטי מפעל הפיס חשבו שביטול הבחירה ב"אחוזת דג'אני" כזוכה הגדול של פרס ספיר 2009, יציל את שמו הטוב של הפרס, הרי שמסתמן שהסערה רק מתרחבת. מסתבר (ולא במפתיע) שכל הסופרים שהגיעו לשלב הגמר בתחרות החליטו למשוך את מועמדותם מהסיבוב השני. חדשות הבוקר בישרו כי נורית גרץ, איריס לעאל, ורונית מטלון הודיעו כי לא יגישו את ספריהן כמועמדים לפרס.

לא נראה שאלון חילו יסכים להגיש את עצמו לבחירה מחודשת, ובשיחת טלפון מחו"ל מוסר אמנון דנקנר שגם הוא מושך את מועמדותו: "ההחלטה לבטל את הפרס הייתה נכונה בעיני על רקע ניגודי העניינים, אבל ההחלטה להעניש את הסופרים שלא חטאו - אינה נכונה. בשיקול מאוחר, החלטתי שאני לא יכול להבליג על המעשה הזה, והחלטתי להצטרף לסופרים שמשכו את ספריהם מהתחרות".

נראה שבלהט המאבק, נשכחו גם הסופרים וגם מטרות הפרס. מנחם פרי, עורך "הספרייה החדשה", מבקש להדגיש כי בביטול הפרס והדרישה להחזרת הכסף, יש משום הפרת הסכם מצד מפעל הפיס ש"העביד אותם (את חמשת הסופרים שעלו לגמר - א.ס.), במסעות הופעות בכל הארץ. זה היה ההסכם ביניהם. הסופרים התחייבו להרצאות כדי ליחצן את הפרס, ועל כך תוגמלו ב-25,000 שקל. עכשיו הוא לוקח מהם את הכסף, כלומר הם עבדו בחינם. הם מילאו את חלקם בהסכם. מפעל הפיס לא".

פרי, שמחרים את הפרס זה שנים ארוכות, מוסיף: "זה פרס שאני לוחם נגדו מ-2004, ועכשיו כל הציבור גילה את שאמרתי כל השנים - שהוא מפוקפק". לדעת פרי, הפרס הזה הוא ביזוי לספרות כיוון שאין אפשרות לבחור את הספר הטוב שיוצא בשנה - "הבעיה של הפרס אינה ניגוד אינטרסים אלא הפרוצדורה. מאחר שאנשי מפעל הפיס זרים לספרות הם לא מבינים שאסור למנות יו"ר שאינו מתחום הספרות, ולהעתיק כללי אתיקה מתחום אחר".

הטענה לניגוד עניינים נדחית על ידו באמירה ש"בתחום הספרות כל אדם ראוי הוציא ספר באיזושהי הוצאה, רוב האנשים נדחה להם ספר באיזו הוצאה, לכן איש לא יוכל לשפוט לפי העקרון הזה".

פרופ' נסים קלדרון מחזק את דבריו ומוסיף "אני לחלוטין מגן על הסופרים ועל השופטים בעניין הזה. כדאי לזכור שבעולם הספרות כולם מחוברים לכולם ורומנים זה דבר מקובל. אם רוצים שופט שלא יהיה מחובר צריך יהיה להוריד אותו מהירח, כי אין דבר כזה. אבל הבעיה העיקרית היא הסכנה שהפרס יבוטל וכסף ציבורי לא יילך יותר לספרות.

"ישבתי בוועדה הזאת ארבע פעמים והלכלוכים התחילו כבר אז, אמנם לא ברמה כזאת, אבל תמיד ניסו להטיל דופי בבחירה. אנשי מפעל הפיס רמזו לא פעם שפשוט יבטלו את הפרס ואת הכסף הזה יעבירו לאיזה מתנ"ס".

פרי וקלדרון מסכמים את האירועים במילים: "נזק גדול שהתוצאה שלו היא ששום איש ספרות רציני לא יגיש את ספרו לתחרות ולא יהיה מוכן להיות שופט".