מע"צ מנסה עכשיו לעבוד נכון

הטרנד הירוק מגיע גם לחברה הלאומית לדרכים, שתפרסם בשבועות הקרובים מכרז לתאורת כבישי ישראל הבינעירוניים; הזוכה במכרז ירוויח אך ורק מהחסכון שישיג באנרגיה

לאחר חטאי העבר (ראו מסגרת), ומתוך צורך ברור לחסוך בהוצאות העתק על תאורת הכבישים בישראל, פועלת כעת החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ) להכניס טכנולוגיות ושיטות חיסכון בצורה מושכלת. לשם כך היא עומדת לפרסם מכרז ראשון בשיטת אסקו ( ESCO (Energy Service Company.

במכרז אסקו חברות תופרות חליפות של התייעלות אנרגטית עבור ארגונים. מדובר בתפיסה חדשנית - החברות נוטלות על עצמן את הסיכון שבהחדרת הטכנולוגיה ונטל המימון. הרווח לחברה הרוכשת הוא מהחיסכון המושג בהוצאות החשמל, והרווח ליזם הוא מאחוזים מהחיסכון המושג על פני תקופה שנקבעת מראש. המכרז של מע"צ אמור להתפרסם בתוך שלושה-ארבעה חודשים, ולטפל בכך שכיום הוצאות התאורה של החברה מגיעות ל-40 מיליון שקל בשנה, ונובעות מפעילותם של 80 אלף גופי תאורה.

תעשייה כחול לבן

בטרם גיבוש המכרז פרסמה החברה הלאומית לדרכים RFI (Request For Information), כלומר ביקשה מהציבור מידע הן לגבי טכנולוגיות והן לגבי שיטות מכרז מומלצות. "עשינו זאת כדי לבנות את המכרז בצורה המיטבית", אומר רו"ח, רפי דורסט, שמנהל את הפרויקט עבור מע"צ, "וקיבלנו 12 התייחסויות של חברות באשר לטכנולוגיות שלהן, רבות מהן כחול-לבן".

המכרז, שיהיה על בסיס הצלחה - כלומר הרווח של החברה המבצעת יהיה אחוזים מהחיסכון שיושג - פונה אל חברות המציעות טכנולוגיות שונות לחסכון בתאורת הדרכים. בחירת החברה המבצעת תיעשה על בסיס יכולותיה, ניסיונה, הצעת המחיר, הצעה ראשונית וגישה לעבודה. כל חברה תתמודד על סוג הפתרון המוצע, מידת ההיתכנות שלו ושיעור החיסכון שיושג באמצעות הפעלת השיטה המוצעת.

"המודל הזה, שנוסה בהצלחה במדינות אחרות, מניב חיסכון של 10%-30% בהוצאות. בנוסף לכך, זוהי פעולה נבונה שתצמצם את הפגיעה בסביבה, אם באמצעות שיטות תאורה יעילות יותר ואם באמצעות הפחתת השימוש באנרגיית חשמל", אומר מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים, אלכס ויז'ניצר. "הפנייה שלנו היא גם לחברות ישראליות וגם לחברות מחו"ל".

לדברי דורסט, "בשוק קיימות שיטות שונות לחסכון. למשל, באמצעות החלפת גופי התאורה לגופים הצורכים פחות חשמל, שימוש במתג חכם או שימוש בתאים פוטו-אלקטריים. אנחנו לא נעולים על שיטה מסוימת".

פרויקטים מונחי הצלחה

פרויקטים של חסכון באנרגיה בשיטת אסקו מבוצעים בשלבים. החברה מבצעת בשלב ראשון סקר היתכנות וניתוח של הוצאות האנרגיה, ובשלב שני מתכננת חליפת אנרגיה חילופית עבור המזמינה, החוסכת בהוצאות האנרגיה. לבסוף היא מבצעת את התקנת המערכת ואחראית לתחזוקה (מלאה או חלקית) שלה ולמעקב אחר ביצועיה.

החיסכון בהוצאות האנרגיה משמש במקרים רבים לתשלום עבור הוצאות התכנון וההתקנה של המערכת, אולם לאחר פרק זמן מסוים שנקבע מראש אין החברה המזמינה מתחלקת יותר עם חברת האסקו בחיסכון, כך שצפוי לה, כעבור תקופה ידועה מראש, חיסכון נטו.

תעשיית האסקו הוקמה והתפתחה בסוף שנות ה-70, על רקע משבר האנרגיה שפקד את העולם. בתקופה זו מחירי הדלק נסקו בצורה ניכרת, וכתוצאה מכך עלו בשיעור ניכר עלויות האנרגיה ברחבי העולם. עליית המחירים הביאה להתפתחות של תעשיית מוצרים חוסכי אנרגיה, כגון מתגים אוטומטיים, מזגנים יעילים וכדומה.

הצרכנים לא מיהרו להשקיע במוצרים חוסכי אנרגיה בשל הספקות וחוסר הוודאות לגבי רמת החיסכון המושגת ממוצרים אלו. היצרנים, אשר חיפשו דרך לשווק את המוצרים שלהם, החלו לשווק את המוצרים בשיטה המבוססת על הצלחה, כלומר המערכת הותקנה על חשבון היצרן. היצרן קיבל אחוזים מסוימים מהחיסכון באנרגיה אשר הושג באמצעות המערכת שהותקנה. שיטה זו של יישום מערכות חוסכות אנרגיה, המבוססת על הצלחה, נעשתה פופולארית מאוד בצפון אמריקה והתפשטה למקומות רבים בעולם.

יתרונות ללקוח

פרויקטי אסקו מגלמים בתוכם מספר יתרונות ללקוח: ההשקעה הראשונית מבוצעת על-ידי חברת האסקו, הסיכון להצלחה מוטל על כתפי חברת האסקו, הלקוח מקבל מכשור חדש ומתקדם לחסכון באנרגיה ומשיג בזכותו חסכון כספי במהלך הפרויקט ולאחריו. היתרון עבור חברות האסקו הוא שנטילת הסיכון על כתפיהן מאפשרת להן לשכנע לקוחות לרכוש את שירותיהן.

סביר להניח, שעם השנים הטכנולוגיות משתפרות ואולי לאחר תום תקופת החלוקה בחיסכון עם חברת האסקו, המזמינה מוצאת את עצמה נדרשת לרכוש שוב חבילת התייעלות אנרגטית חדשה, כדי לשפר את הביצועים באופן שישיגו את החידושים הטכנולוגיים, ועדיין בשורה התחתונה היא משיגה חיסכון בהוצאות האנרגיה. *

מתחת לפנסים של מע"צ

המכרז החדש לחיסכון בתאורת הכבישים הבינעירוניים מאיר את הבעיה של מכרזי התשתית, שבתחילת דרכם טופלו על-ידי "מאכערים" ובסופו של יום אילצו את המדינה להתנער מהמכרזים הישנים

בשקט, כאילו לא לעורר תשומת לב, הוציאה לאחרונה החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) אתהבקשה לקבלת מידע מספקים וקבלנים (RFI), הצעד ראשון לקראת הוצאת המכרז להתקשרות ארוכת טווח לאספקת מתקני חיסכון בחשמל למערכות תאורת הדרך בכבישים.

מע"צ משלמת כל שנה 40 מיליון שקל לתאורת כבישים, וברור שיש מקום לחסוך בסעיף כה גדול. במע"צ מתגאים בשיטה מהפכנית שהם מנסים לגבש במכרז החדש: מע"צ והקבלן הזוכה יתחלקו כאמור בתוצאות של החיסכון בחשמל, חיסכון שאותו ישיג הקבלן הזוכה. זהו סוג חדש של שותפות מזמין-קבלן, שלא נוסה בתולדות מכרזי התשתית בישראל.

רגע, רגע. הרי בשנת 2001 יצא מכרז ענק להתקנת אביזרים חוסכי חשמל בתאורת הכבישים של מע"צ. מי שזכה אז במכרז היא חברת "ש.מ. יוניברס", בשליטת שי בורשטיין. מע"צ, לדברי בכיר בחברה, רכשה 520 יחידות בעשרות אלפי שקלים בממוצע ליחידה, וחברת יוניברס קיבלה גם חוזה לתחזוקת המכשירים, בגובה 200 אלף שקל בחודש. בסך הכל, מאז המכרז שילמה החברה הלאומית לדרכים לשי בורשטיין מיוניברס 47 מיליון שקל.

אם כך, מדוע מתחילים מחדש הליכים של מכרז?

תרבות של מאכערים

לזכותה של ההנהלה הנוכחית של החברה הלאומית לדרכים אפשר לומר, שכאשר אלכס ויז'ניצר נכנס לתפקיד מנכ"ל מע"צ בשנת 2003, הוא ירש מקודמו, סלמן בן-ציון, חבילה של מכרזים בעייתיים וחשודים. במע"צ הייתה אז תרבות של מאכערים, המארגנים לקבלנים זכייה במכרזים ותשלומים חריגים. בשנות ה-90 שילמה מע"צ כ-900 מיליון שקל כתשלומים חריגים לקבלנים.

אחד המכרזים מתקופת בן-ציון היה המכרז בו זכתה יוניברס, לאספקה ותחזוקה של אביזרים חוסכי החשמל בתאורת הדרכים. האביזרים של יוניברס הותקנו לאורך כ-600 ק"מ כבישים עירוניים, מתוך 6,000 ק"מ שבאחריות מע"צ, כולל בכבישים חשובים כמו כביש החוף (2).

הדברים התגלגלו בשלב הראשון ללא תלונות על המכרז והמכשירים, עד שלפתע התעורר סכסוך משפטי ובו הושמעו טענות מטרידות.

קובי דיין, "מקדם עסקים" של קבלנים במע"צ, שהוא גם מקורב למי שהיה מנכ"ל מע"צ ומנכ"ל משרד התחבורה, סלמן בן-ציון, הגיש תביעה כספית נגד בורשטיין ויוניברס, וכך נחשפו כמה טענות מרתקות.

ה"מקדם עסקים" דיין קיבל כ-3.5 מיליון שקל במכרז הזה. לטענת בורשטיין מיוניברס, עיקר הכספים שקיבל דיין נמסרו לו בעקבות לחצים של דיין וניצול כוחו וקשריו בצמרת מע"צ. זאת, למרות שדיין לא הביא מימון או פרויקטים חדשים, מלבד ההתקשרות עם מע"צ, שבה, כך טוען בורשטיין, דיין בכלל נכפה עליו על-ידי בכיר במע"צ הישנה.

כך אמר בורשטיין בתצהיר: "בשלבים מתקדמים של המכרז הובהר ליוניברס על-ידי גורמים במע"צ, כי חרף התאמתה, מכל הבחינות, של הצעתה לדרישות המכרז, היה כדאי מאוד, מבחינת יוניברס, כי תצרף לשורותיה את יעקב דיין, שהוצג כמקורב ביותר לראשי מע"צ. בלית ברירה, ועל מנת להימנע מהתוצאות הקשות שהיו נגרמות ליוניברס לו הייתה מסרבת לשלב את יעקב דיין בפרויקט מע"צ, נאלצה יוניברס להתקשר בהסכם ההקמה עם יעקב דיין, אשר הקים לצורך העניין את חברת קדם".

דיין, באחד המכתבים בזמן אמת, לגלג על בורשטיין על כך שבמשך 4 שנים המוצר שלו דשדש, ואמר: "עובדה היא, כי מיד לאחר שהחילונו להיות מעורבים בפרויקט, פתאום, ראה זה פלא, הפרויקט פרח ושגשג.. הרי ברור לך שלא אתה קידמת את הפרויקט, ולא אתה הבאת למכירה של מאות מערכות..".

החשב העיד במשטרה

היחידה הארצית לחקירות הונאה פתחה ב-2005 בבדיקה של קשרי קבלני תשתית וספקים עם אנשי מע"צ. החוקרים שוחחו עם בכירי מע"צ החדשים ועם אנשי החשב הכללי באוצר.

חקירת המשטרה נפתחה במקביל לתחילת המחשבה במע"צ החדשה להשתחרר ממכרז אביזרי החיסכון של יוניברס. בחברה הלאומית לדרכים אומרים היום, שלא הייתה בעיה עם תקינות מערכות החיסכון, אלא שתנאי החוזה נראו להם בעייתיים, וגם מספר הזמנות גדולות במיוחד מיוניברס נראו להם טעונים בדיקה.

החשב של מע"צ באותה עת, רו"ח רפי דורסט, התייצב במשטרה והעיד על מה שלדעתו לא היה תקין בטיפול במכרז אביזרי החיסכון. דורסט סיפר לחוקרים, שאגף האחזקה במע"צ מטפל בתשלומים ליוניברס באופן שלא נראה לו סביר, והוא החליט לעכב הזמנות. בורשטיין, מנכ"ל יוניברס, דרש לכבד את החוזה, והסכסוך הגיע לדיון בפרקליטות המדינה. חקירת המשטרה נתקעה בלי ממצאים חד משמעיים, ובמע"צ חיפשו דרכים אחרות.

"עשינו רביזיה בקשר"

בתחום איכות המערכות שנרכשו הייתה ביקורת בתוך מע"צ. למשל, בתחילת 2006 נעשתה בדיקה מדגמית של מע"צ על אביזרי החיסכון. על-פי מסמך פנימי של האחראי על התאורה משה איובי, התברר ש"תאורת מעברי החצייה בצמתים שנבדקו לא תואמת לדרישות התקן הישראלי לתאורת דרכים". איובי הורה למנהלי המרחבים במע"צ: "אבקשכם ללא דיחוי לדאוג להעברת כל מפסקי הבקר במרכזיות למצב "עוקף בקר", עד לבדיקה מקיפה של המערכת".

בכיר בחברה הלאומית לדרכים אמר השבוע: "הבדיקה הושלמה והוכח שהמערכת חוסכת כ-10%, אבל זו מערכת ישנה ויש היום מערכות יעילות יותר. לצערי, ירשנו מתקופת מע"צ הישנה חוזה חתום לקניית הרבה מערכות, התחיבות מסיבית, וחוזה אחזקה לטווח ארוך. מאז המינוי של אלכס ויז'ניצר ב-2003 לא היינו מרוצים ממספר הזמנות גדולות של מכשירים, ובמסגרת השינוי המבני ממע"צ לחברה הלאומית לדרכים, עשינו גם רביזיה בקשר עם יוניברס.

"זימנו את יוניברס לשיחה, והודענו להם שלא קונים מהם יותר. הגענו לפשרה: המערכת הקיימת תמשיך לעבוד בחלק של רשת הכבישים. במכרז החדש נטפל בשאר רשת הכבישים, וככל שהמערכת הקודמת תתיישן ותצא מפעילות, נכניס מערכות חדשות. המכשירים של יוניברס עדיין עובדים. כל מה שנשאר מהחוזה עם יוניברס זה התחזוקה השוטפת. לא פסלנו את יוניברס מלהשתתף במכרז החדש".

למכרז החדש יש זווית מעניינת. אותו רו"ח רפי דורסט, אשר כחשב מע"צ הלך למשטרה, סיים לאחרונה את תפקיד סמנכ"ל כספים בחברה הלאומית לדרכים והצטרף למשרד רו"ח אופיר-בוכניק. דורסט הוא מרכז המכרז החדש לאביזרי חיסכון בתאורת הדרכים הבינעירוניות. *