ביהמ"ש: בכל בדיקת אבהות יש לבקש חוות-דעת מהרב הראשי

נקבע כי גם בטרם בירור תביעת אבהות על-ידי שמיעת ראיות (ולא בדיקה גנטית), יש לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות-דעתו בנוגע לחשש הממזרות של הקטין

בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן קבע כי גם בטרם בירור תביעת אבהות על-ידי שמיעת ראיות (ולא בדיקה גנטית), יש לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות-דעתו בנוגע לחשש הממזרות של הקטין.

לפי תיקון לחוק מידע גנטי, שנכנס לתוקף לפני כחצי שנה, אם לדעת בית המשפט "ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין" - עליו לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול (בו נושא הרב הראשי לישראל), על מנת לקבל חוות-דעת בעניין החשש האמור ואפשרות לערוך בדיקה באופן שימנע את הפגיעה.

במקרה זה הגישה אם הקטין תביעת אבהות, אך אביו והיועץ המשפטי לממשלה התנגדו לבדיקת רקמות מחשש לממזרות.

השופט יהושע גייפמן ציין כי אמנם החוק לא מורה במפורש לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול בבירור תביעת אבהות בהבאת ראיות, כפי שבתי המשפט נהגו לעשות בטרם הכירו בבדיקת רקמות כדרך העיקרית לבירור תביעות אבהות; אך זו עדיין הכרעה המהווה מעשה בית דין, ומחייבת את פקיד מרשם אוכלוסין לרשום את האבהות.

כדי לא לאפשר דרך העוקפת את כוונת החוק (בדיקה על-ידי שמיעת ראיות), נפסק כי ראוי שתוגש חוות-דעת כזו גם כשעלולה להיות פגיעה בכשרותו של קטין על דרך בירור בשמיעת ראיות, שאינו כולל בדיקה רפואית. (תמ"ש 87471/00).