במסגרת סקירת אירועי המאקרו השבועית של בנק לאומי, מתייחסים בבנק לירידה החדה ממסים. אייל רז מלאומי מעריך כי "קיים סיכוי גבוה לעמידה ביעד הגירעון התקציבי של 6% מהתוצר" בהנחה והממשלה תמצא תחליפים להכנסות שתוכננו ממסים במסגרת הצעת התקציב, אך בוטלו בינתיים - והדוגמא הבולטת היא ביטול הטלת מע"מ על פירות וירקות מחד ודחיית הפחתת הכנסה מאידך. "כמובן שההערכה זו מחייבת התייצבות הפעילות הכלכלית במשק במחצית השנייה של השנה ובלימה של הירידה בהכנסות ממסים", הוא כותב.
אם תיבלם הירידה כאמור, יקטן מן הסתם הצורך של המדינה לממן את הגירעון בתקציב באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות. למען האמת, בלאומי מעריכים כי צרכי המימון מכתיבים גיוסים בסדר גודל של כ-40 מיליארד שקל נטו בשוק המקומי השנה - שאת מחציתה הראשונה כבר עברנו.
בלאומי מנתחים גם את פילוג יתרות המט"ח בישראל, והם שואבים עידוד מהעובדה כי תושבי החוץ המשיכו להשקיע בתקופה זו בישראל (ההשקעות ארוכות הטווח כפי שהן מסווגות ומדווחות לבנק ישראל על-ידי הבנקים עמדו על כ-4 מיליארד דולר בשנה). אומנם, זהו סכום נמוך יותר מאשר בשנים קודמות, "אך בהתחשב בעומק המשבר העולמי, יש בכך ביטוי לאמון רב בכלכלת ישראל", כתב רז.
התייחסות נוספת לעניין זו מצויה בביטוי לעלייה ב"תיאבון לסיכון" של המשקיעים הישראלים - מה שבא לידי ביטוי בעלייה בהשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, בעיקר במניות זרות. "לכאורה, מחיבור תנועות ההון הנכנסות והיוצאות, נראה שתנועות ההון היוצאות היו גבוהות מאלה הנכנסות, מצב התומך לכאורה בחולשת המטבע המקומי", מציין הכלכלן, ומייד מסתייג: גורמים אחרים פועלים להתחזקות השקל - ובכללם גידול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, בשל הירידה בערך היבוא של סחורות לישראל.
לסיום, מעריך רז בסופו של דבר תחול ירידה של 2% בלבד בשכר הריאלי ב-2009. הוא מזכיר כי מדובר ירידה בשיעור נמוך יותר מזו שנצפתה במיתון הקודם (10% בין השנים 2001-2003). מצד שני, הוא מציין, "רמתו בשנת 2009 צפויה להיות עדיין נמוכה בכ-5%-6% מרמתו בשנת 2001", וזאת חרף הצמיחה במשק מאז, כולל בצמיחה לנפש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
