ועדת העבודה: מעסיק יחוייב לנהל מו"מ להסכם קיבוצי עובדיו

מעסיק יחויב לנהל מו"מ להסכם קיבוצי עם עובדיו, כל זמן ששליש מהעובדים במקום העבודה התאגדו תחת ארגון עובדים יציג - כך אישרה היום (א') ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בחוק המהותי ביותר מבין 13 חוקי עבודה חדשים שגובשו בין ההסתדרות, המעסיקים וראש הממשלה, במסגרת "עסקת החבילה במשק".

קדם להצבעה דיון ממושך בו השתתפו בין היתר יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יו"ר לשכת הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, ונשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין. האחרון נחשב לגדול המתנגדים של חוקי העבודה החדשים, שניהל בשבועות האחרונים קמפיין של ממש נגד המהלך. לין הצליח להכניס לפרוטוקול הוועדה התייחסות שלפיה אי ניהול מו"מ מצד מעסיק לא יהווה עבירה פלילית - אולם החוק עצמו קובע כי הדין יהיה על פי חוק העונשין - דהיינו דין פלילי. באיגוד לשכות המסחר מקווים בכל זאת כי ההערה בפרוטוקול הוועדה תסייע לעורכי דין הבאים לבתי הדין לעבודה, לטעון כי אין לראות בעבירה על חוק זה עבירה פלילית.

ברוש הזכיר במהלך הדיון כי דווקא החוק הזה מטיב עם המעסיקים, שכן הוא קובע במפורש שעל אף החובה לנהל מו"מ, אין חובה לחתום בסופו של דבר על הסכם. אם לא היה החוק, ציין ברוש, בתי הדין לעבודה היו פוסקים בסוגיות אלה בצורה מחמירה יותר. לראייה, רק לפני שבוע וחצי קבע בית הדין הארצי לעבודה כי התכלית של מו"מ עם העובדים היא חתימה על הסכם קיבוצי. ברוש גם עקץ את לין כשאמר: "אני מייצג 440 אלף עסקים בישראל, ואני אומר זאת כדי שנבין את מי מייצג מר לין".

גם עיני גונן על החוק החדש: "אין פה כפייה על המעסיקים, הכול נעשה בהידברות. מצבם של העובדים הלא מאורגנים בישראל בכי רע. מעסיקים מפטרים ומטילים קנסות על עובדים שרוצים להתאגד, והדרך היחידה של העובדים להרים ראש היא דרך ההתארגנות בלבד. אנו רוצים למנוע שביתות במשק ועובדה שכמות השביתות ירדה לאפס. צריך לברך על כך שהמעסיקים, העובדים והממשלה הגיעו לפשרה תוך הידברות".

ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה להחלטת הוועדה: "חוק חובת ניהול מו"מ קיבוצי עם עובדים הוא חוק היסטורי בחשיבותו לציבור העובדים ולמשק הישראלי. אני מברכת את עופר עיני ואת שרגא ברוש על שיתוף פעולה נדיר ומבורך לטובת המשק".

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, הורה על ביטול המשך החקיקה בדבר הטלת קנס כספי של עד 200 אלף שקל על מעסיק שמלין שכר. כץ הסביר כי קודם לחקיקה יש להסדיר את מקורות המימון של הרשויות המקומיות, שם הלנות השכר הן דבר כמעט שכיח. לדבריו, אי אפשר שראשי הרשויות ישאו באחריות לבדם על הלנת השכר, וכי הגיע הזמן שגם המדינה תיקח אחריות.