תפקיד סגן הרמטכ"ל נמצא היום בחדשות לא רק בגלל מינויו לתפקיד של האלוף בני גנץ. סגן אחר לשעבר, משה קפלינסקי, הרצה אתמול בבוקר (ב') בכנס לרגל שלוש שנים למלחמת לבנון השנייה. הוא הודה שהצבא לא היה מוכן, המפקדים לא תפקדו וכיו"ב. אז מה עוד חדש? הרי כל הדברים ידועים, הווינוגרדים כבר קבעו זאת, ואפילו מפקדים אחרים, לא רק קפלינסקי, כבר הכו על החטאים האלה. למרות זאת, הדברים חשובים בגלל אמירתם במקביל לפרסום על מינוי גנץ.
מה שאפשר היה לומר "להגנתם" של עמיר פרץ ושל דן חלוץ אי אפשר בשום אופן לומר על גנץ. פרץ היה לחלוטין חדש בשטח, ולמעשה גם חלוץ הטייס. גנץ, לעומתם, היה הצפון האולטימטיבי. משנת 2001 הוא והחזית הצפונית היו זוג קבוע.
תחילה כמפקד הגיס הצפוני (2001), כעבור שנה מפקד פיקוד הצפון, וב-2005 כמפקד זרועות היבשה, כולל כמובן החזית הצפונית בתקופת המלחמה (יולי-אוגוסט 2006). כלומר, יותר צפוני מגנץ אי אפשר להיות. כלומר, אחריותו של גנץ למחדלי המלחמה (ועוד כמה מחדלים) היא מן המעלה הראשונה.
עכשיו ממנים אותו אהוד ברק וגבי אשכנזי לסגן המפקד העליון של הצבא. כידוע, גנץ לא היה הבחירה הראשונה, אלא השלישית, לאחר שברק ואשכנזי לא הצליחו להסכים על אחד מהשניים האחרים (גלנט ואיזנקוט).
מה אנחנו יכולים וצריכם ללמוד מהבחירה? שהרצון למנוע פגיעה באגו של ברק ואשכנזי גבר אצלם על השיקול מי המועמד הטוב ביותר. גם כאן אפשר לשאול, אז מה חדש? ממתי אנחנו מתרגשים מגילויים של העדפת ה"אני" על ה"אנחנו"?
אלא שבמקרה הזה מותר להתרגש. כי זה לא מינוי פוליטי לסגנות ראש הממשלה, למשל. אמנם גם מינויים פוליטיים גורמים נזק, אבל פה זה צבא, מלחמות, אנשים שהורגים ונהרגים. הרי אם מתרגמים את דברי הסגן לשעבר קפלינסקי, הוא בעצם אומר שלוחמים רבים, וגם אזרחים בעורף, איבדו את חייהם בגלל שהפיקוד של הצבא היה בלתי ראוי.
ובתוך הפיקוד הזה בלט משכמו ומטה האלוף גנץ. אז כשברק ואשכנזי מתפשרים על המינוי הזה, על מה באמת הם מתפשרים אם לא על חיינו וחיי ילדינו? *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
