משל המדבקה

הטיפול העיתונאי באפטרשוק של פרשת המדבקה נסב רובו ככולו על הסגידה הנקלית של העיתונות הכלכלית, והחברה שלנו בכלל, לאקזיט, למכה, להון, לקומבינה.

זה נכון, אבל מפספס נקודה חשובה לא פחות. כי לא פחות מהערצת הכסף, מסמלת פרשת המדבקה את היחס שלנו לטכנולוגיה. והיחס הזה עתיק, בסיסי ועמוק לפחות כמו היחס לכסף, ובעיני מעניין הרבה יותר.

הרי בעוד היחס לכסף מכיל רגש אחד, ודי פשוט בסך הכול, כמו הערצה, הרי שהיחס לטכנולוגיה כבר מכיל בתוכו קשת רחבה בהרבה של תחושות ורגשות, מהחיובי ביותר ועד לשלילי. לראיה, אין אף אחד שמפחד מכסף, אבל טכנולוגיה מפחידה רבים.

עיינו בוויכוח הציבורי, אם אפשר לקרוא לו כך, שניעור סביב הודעתם של מדענים בריטים שטענו כי הצליחו ליצור ולגדל זרע אנושי במעבדה - התקדמות שאם תתממש, תשפיע על המין האנושי יותר מאיזו מדבקונת שמיוצרת בפתח תקווה - ויכוח שכולו הד לפולמוס דומה שקם עלינו לפני 13 שנה עם שיבוטה של הכבשה דולי.

קפיצת דרך נחשונית

כל התפתחות טכנולוגית מקימה בהכרח את הדיון על מקומו, תפקידו, ייעודו ומטרתו של האדם. דיבורים על מוסר, טוב מול רע וכאלה. למי אכפת מהאקזיט של המדענים הבריטים? למי יהיה אכפת מזה עוד חמישים שנה?

כשפרצה שערוריית המדבקה אצו רצו רבים והשוו אותה לאותה נורה מפורסמת שתאיר את כל רמת גן, עוד פריצת דרך טכנולוגית שהפכה לבדיחה. האזכור הזה מוכיח דווקא את טענתי. הרי אז, באותם ימים תמימים יחסית של 1981, כמעט אף אחד לא דיבר על אקזיט. המילה לדעתי בכלל לא הייתה קיימת. מה שהסעיר הייתה האפשרות הטכנולוגית ליצור יש מאין, הרבה מכלום. ממש כמו תאי זרע, ממש כמו כבשה חדשה. זו הייתה פליאה אמיתית אל מול היכולות הבלתי מוגבלות, או כך לפחות אנחנו חושבים, של הטכנולוגיה.

כי העניין פה, העניין האמיתי, הוא לא האקזיט. העניין הוא בנכונות שלנו להאמין שהטכנולוגיה לבדה תפתור את כל הבעיות והתחלואים של החברה והאדם, או שהיא לבדה יוצרת את אותם בעיות ותחלואים, תלוי עם מי מדברים. היה מרגש להאמין שהנה, עשינו עוד קפיצת דרך נחשונית. שוב שינינו את העולם בו אנו חיים.

אלף רמאים לא יצליחו לעצור

ראו אפילו את הכינוי שקיבלה ההמצאה: "מדבקת הפלא". ממש כמו "נורת הפלא" או "פלאפון" לפניה, ממש כמו "כרכרה בלי סוסים". הרי מה ה"פלא" פה? שום פלא. הפלא הוא רק בעיני ההדיוטות.

כל מי שמבין במנועים, בשבבי מחשב או בתקשורת אלחוטית יכול להסביר את כל הפלאים - או לסתור אותם - בכמה משפטים פשוטים. אבל לא, אנחנו תמיד נעדיף לראות את הפלא, לחשוב שזה קסם. כסף הוא אף פעם לא קסם.

את הפליאה הראשונית והבסיסית אל מול הדבר המקסים והמוזר והמפחיד הזה שקוראים לו טכנולוגיה, את המהירות שבה נחפזנו להאמין שהמוח האנושי הצליח לפתור עוד בעיה, לשפר את חיינו, למצוא מזור ולהאריך חיים - את אלה לא יעקרו גם עוד אלף רמאים קטנים.