חממת משגב - החממה הטכנולוגית שהיכתה שורשים בגליל

השניים החליטו לעשות את מה שחברות ייעוץ אינן עושות לעיתים קרובות - לקחת סיכון, ללכלך את הידיים ולהשקיע בעצמם. וכך, חברת הייעוץ טרנדליינס רכשה את חממת משגב שבגוש שגב.

"חשבנו לגייס בעצמנו קרן שתשקיע בחברות עובריות", אומר רודס. "אבל הבנו שחממה יכולה לתת תשובה טובה יותר, כי גיוס כספים לא היה אז נקודת החוזק המשמעותית שלנו".

חממה יכולה להיות עסק אידיאלי עבור חברת ייעוץ עסקי מסוגה של טרנדליינס. המימון והסיכון נופלים רק בחלקם הקטן על בעלי החממה, וברובם על הממשלה. החברות הן צעירות וזקוקות לתמיכה, ייעוץ ופיתוח עסקי והבעלות על החברות מאפשרת סינרגיה מקסימלית במתן השירותים הללו, כמו גם פעילות משולבת של חברות במידה והבעלים מאמינים שזה מה שדרוש.

כשהחממה נרכשה, רודס ודולינג'ר כבר גרו ופעלו בגליל. חממת משגב נבחרה משום שהייתה ממוקמת פחות מעשר דקות נסיעה מהמשרד שלהם בישוב שורשים.

הפרויקטים מגיעים מפה לאוזן

באותו זמן החממה פעלה בתחומים מגוונים. ההחלטה להתמקד בחברות בתחום מדעי החיים הייתה טבעית. ההיכרות בין השניים היא משנות ה-90, בחברת ניטור ההרדמה SRDMed. באופן בלתי תלוי, עלה כל אחד מהם לישראל והתמקם בגליל. היום כוללת טרנדליינס שלוש פעילויות: חברת הפיתוח העסקי ושתי חממות - משגב ומופת ביהודה.

אף שחממת משגב ממוקמת בגליל, רוב הפרויקטים שלה מגיעים היום מהמרכז וממשיכים לפעול משם. "אנחנו לא רואים את עצמנו כבעלים בלבד אלא בעיקר כשותפים", אומר דולינג'ר, "חשוב לנו לקבל יזמים שרוצים לעבוד קרוב איתנו".

מהיכן מגיעים הפרויקטים החדשים?

רודס: "מקור אחד הוא יזמים שפונים אלינו, ששומעים מפה לאוזן. יש לנו גם קשרים טובים עם חברות מסחור הטכנולוגיה של האוניברסיטאות ובתי-החולים. יש לנו גם הסכם עם חברת המסחור של אוניברסיטת קולומביה. זו הייתה העסקה הראשונה שלנו עם אוניברסיטה שאינה ישראלית, אחרי בדיקת נאותות בת שנתיים. לעתים, אנחנו מזהים צורך בשוק ומקימים סביבו את החברה, בעזרתו של יזם שאנחנו מגייסים".

השניים אינם מרגישים עלייה משמעותית בכמות היזמים המגיעים אליהם בעקבות המשבר, אך כן חשים שינוי באיכות העסקאות, בגלל היעדר תחרות. "קרנות הון הסיכון נעלמו מהשקעות בשלב הסיד", אומר דולינג'ר. "זו תקופה נהדרת להשקעות".

ב-2008 גייסה החממה סכום כולל של כ-23 מיליון דולר עבור 12 חברות במסגרת גיוסי המשך.

בין החברות שגייסו בשנה האחרונה, בהיקף ממוצע של כמה מאות אלפי דולרים, נמצאות חברת Felxicath, שפיתחה קטטר תוך-ורידי להשתלה נוחה וסטרילית יותר; Headway, שפיתחה שיטה לטיפול בכאבי גב וראש כרוניים; ProIV, שפיתחה מערכת בקרה חכמה למתן אינפוזיה וקיבלה גם תמיכה בהיקף של 1.5 מיליון דולר מקרן בירד במסגרת שת"פ עם טקסס אינסטרומנטס ו-Immunovative Therapies, שפיתחה תרופה חדשה לסרטן.

חברת HTL, המפתחת תמיסות משופרות להזנה תוך-ורידית בעיקר אצל פגים, חתמה על מזכר הבנות עם חברת פארמה אירופית, לפיו השותף יממן ל-HTL את הפיתוח של המוצר וכן ישלם לה 4 מיליון דולר על-פי אבני דרך ב-4 השנים הבאות, כאשר ההיקף הכולל של מימון זה צפוי להגיע ל-26 מיליון דולר. אם וכאשר יגיע המוצר לשוק, HTL תייצר את חומצות השומן הייחודיות ותמכור אותן לחברה, אשר תייצר תפיץ את המוצר השלם.

הרוב מתחום המכשור הרפואי

טרנדליינס משקיעה בחממה מכספיה הפרטיים. בעלי המניות שלה עצמה הם גורמים ישראליים ואמריקניים, יחידים ומקצועיים. בין היתר מושקעות בה חברות פרייבט אקוויטי כמו Zitelman Group או Lachman Goldman. דולינג'ר אומר כי טרנדליינס נמצאת במו"מ עם מספר גורמי השקעה נוספים. בעלי מניות, כמו זייטלמן, ביצעו גם השקעות ישירות בחברות הפורטפוליו.

קבוצה נוספת המשקיעה בחממה כוללת נציגים מן הקהילה היהודית בבולטימור במרילנד, ארה"ב וטרנדליינס היא גם הנציגה בישראל של חברת הפיתוח הכלכלי של מדינת מרילנד בארה"ב, בסינרגיה מעניינת עם פעילות הפיתוח העסקי והחממה.

70% מן החברות בפורטפוליו של החממה הן בתחום המכשור הרפואי, וגם כאן ההעדפה היא למכשירים שעוברים רישוי מול ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) במסלול המהיר. רק מעט מהחברות פועלות בתחום הביו-פארמה, וגם הן אינן בתחומים של פיתוח תרופות אלא בפעילויות ייחודיות שזמן ההגעה שלהן לשוק הוא יחסית קצר.

"אנחנו ממוקדים בזמן ההגעה לשוק ובבניית יכולות לפעולה בשוק עצמו עוד לפני סיום תקופת החממה", אומרים רודס ודולינג'ר. "ראינו בעבר חברות שהגיעו לסוף תקופת החממה שלהן בלי מימון ובלי הישגים. אנחנו משקיעים דרך החממות רק בחברות שיכולות תוך שנה להגיע לאבן דרך שצפויה להביא מימון. אחרי שנה, אנחנו מתחילים לחפש עוד כסף והזדמנויות לשיתופי פעולה".