אל תתנו לבירוקרטיה לחסום את אור השמש

מסמך ההסדרה הינו נדבך הכרחי לפיתוח מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, ופרסומו מאפשר לראשונה תכנון ממשי של פרויקטים מסוג זה. בכך הוא מהווה צעד נוסף לקראת היעדים שהציבה לעצמה ממשלת ישראל, לשילוב יעיל של אנרגיות מתחדשות במשק החשמל הישראלי.

אנו רואים בתוכנו של המסמך נקיטת צעד בכיוון הנכון, אולם יעד זה יושג רק אם הבירוקרטיה הישראלית לא תהפוך את המסמך לאות מתה ברגולציית האנרגיה בישראל.

הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית אינה נחשבת ליקרה או מסובכת במיוחד. מסמך ההסדרה הנוכחי גם אינו נותן העדפה לטכנולוגיה מסוימת על פני אחרת (ובלבד שתהיה זו טכנולוגיה פוטו וולטאית - להבדיל, למשל, מטכנולוגיה סולר תרמית העושה שימוש בחום השמש ולא באורה). כל מה שמתקן פוטו-וולטאי בינוני זקוק לו כדי לייצר חשמל הוא אור שמש וקרקע. המתקן אינו תלוי בדלקים פוסיליים או מיובאים, אינו מזהם את הסביבה, וריבוי מתקנים כאלה אף יביא לחסכון בתשתיות ההולכה של רשת החשמל.

תעריף שהולך ויורד

גם התעריף אשר תשלם רשות החשמל ליזמים שיקבלו רישיון ייצור במתקנים פוטו וולטאיים הינו אטרקטיבי למדי, ועומד על 158 אגורות לקוט"ש - ללא קשר לתעריף, הנמוך כמעט פי שלושה, מזה שחברת החשמל גובה מהצרכנים. תעריף זה מיועד ליצרני 50 המגוואט הראשונים, כשלאחר מכן הוא יופחת ב-5% לכל כמות מצטברת של 115 מגוואט, עד למקסימום של 300 מגוואט או עד לשנת 2017. כלומר, יזמים אשר ישכילו להיכנס מהר יותר אל השוק, ייהנו מתעריף כספי גבוה יותר שישולם להם ומתשואה עודפת על השקעתם.

על אף שהצעד שנקטה הרשות הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון, קיימים היום קשיים לא מבוטלים ביכולתם של היזמים הפוטנציאליים להעריך את הכדאיות הכלכלית של מתקנים כאלה בשוק החשמל הישראלי. ראשית, סוגיית אישור התוכנית מול מוסדות התכנון מהווה כיום חסם פוטנציאלי משמעותי כלפי היזמים לגבי שינוי ייעוד קרקע בפרק זמן סביר, והיא תחייב את היזמים בתשלום היטל השבחה. שנית, גם נושא תשלום הארנונה לרשויות המקומיות אינו ברור די צורכו. כיום אין סיבה להניח שהרשות המקומית תוותר על הכנסות ניכרות מגביית ארנונה מהיזמים, אלא אם תפעל הממשלה להסדיר את העניין בדרך זו או אחרת.

סוגיות אלה מונחות לפתחן של הממשלה, רשות החשמל והמועצה הארצית לתכנון ולבניה, אשר בוחנת את הסדרת הליכי התכנון, בין היתר במסגרת תוכנית המתאר הארצית לקווי חשמל (תמ"א 10). יש לקוות, כי הסרת החסמים הבירוקראטיים והתכנוניים, במהרה ובאופן יעיל, תאפשר פתיחה של משק החשמל בישראל לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית ירוקה וידידותית לסביבה, לטובת כולנו.

* יונתן פינקלשטיין הוא ראש מחלקת ליווי ומימון פרויקטים בתדמור ושות', ועו"ד ארז שטמלר הוא ממשרד תדמור ושות'.