חבר מביא חבר למגדל שוקי הון

בתחילה המינוי של ויקטור מדינה ליו"ר מגדל שוקי הון נראה מפתיע. אבל בעצם הוא לא כל כך מפתיע. מדינה הוא מהבכירים ומהוותיקים בשבט הכלכלי בישראל, ומאחוריו תפקידים בכירים מאוד של מנכ"ל האוצר בשנים 1986-1988, המשנה לנגיד בנק ישראל, מנכ"ל בנק המזרחי במשך שמונה שנים שהסתיימו ב-2004 וחבר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה.

אבל הוא לא איש שוק ההון טהור. הוא לא חי את עולם קרנות הנאמנות, את אמנות השכנוע והגישה לליבם של יועצי ההשקעות בבנקים, ניהול התיקים או הברוקראז'. מנגד, יש לו ניסיון ניהולי רב מאוד והבנה עמוקה של עולם הפיננסים הרחב. ולא פחות מזה, יש לו היכרות קרובה מאוד וארוכת שנים עם היו"ר הוותיק והחזק של קבוצת מגדל, ומי ששימש כמנכ"ל האוצר בראשית שנות ה-90, אהרון פוגל.

מינויו לתפקיד, אגב, עדיין אינו רשמי, וממגדל נמסר היום שהחברה "בוחנת מספר אפשרויות, אחת מהן היא מר ויקטור מדינה. הנושא יוכרע סופית עד סוף יולי 2009".

מדינה ופוגל הם חברים אישיים וחברים לדרך, מאז הכירו לפני עשורים במשרד האוצר. מדינה היה אז מנכ"ל האוצר, ופוגל מראשי המשרד ולימים מנכ"ל האוצר בעצמו.

ברבות השנים שניהם התברגו לתפקידים הבכירים במשק - מדינה, כאמור, כמנכ"ל בנק המזרחי ופוגל כיו"ר מגדל. הם השכילו לשמור על הקשר החם ביניהם ועם בכירים נוספים, גם צעירים מהם, וכולם אנשים בולטים שעברו בצמרת האוצר. למשל אורי יוגב, יעקב דנון וניר גלעד, שלאחר שפרש מהאוצר הצטרף לתקופה קצרה יחסית לקבוצת מגדל תחת פוגל.

רצה להיות נגיד בנק ישראל

אם אכן יושלם מינויו של מדינה, זה יהיה עבורו סיבוב שני במגדל, לאחר שכיהן בקבוצה כדירקטור חיצוני לפרק זמן קצר שבין ינואר ליולי 2007. הוא פרש מהתפקיד מסיבות אישיות.

דוגמה נוספת לעולם הקטן של חבורת מדינה-פוגל היא מינויו של מקורב אחר, יעקב דנון, לתפקיד דירקטור במגדל. דנון מכהן כדח"צ בחברה מאז אוקטובר 2008, לאחר שפרש מתפקיד מנכ"ל בנק ישראל. בעבר הרחוק יותר, בשנים 1995-2005 שימש דנון כמשנה למנכ"ל בנק המזרחי - כשמדינה היה המנכ"ל החזק של הבנק. למעשה, השניים עבדו יחד קודם גם בכי"ל ובמשרד האוצר.

לא אחת פורסם שמדינה רוצה להיות נגיד בנק ישראל. בחמש וחצי השנים שחלפו מאז עזב את המזרחי לא נפתח בפניו חלון ההזדמנויות הזה, ולכן תפקיד יו"ר מגדל שוקי הון יהיה נוח ומעניין - ולא ימנע הזדמנויות, אם וכאשר יצוצו.

סגירת מעגל עם ימי ניר גלעד

ניר גלעד, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, צעיר ממדינה ופוגל אבל גם הוא ממקורביהם. המהלך של מינוי מדינה במקום ללוז, היו"ר הפורש של מגדל שוקי הון סוגר מעגל עם הכהונה הקצרה של גלעד בקבוצת מגדל.

ב-2006 שב דן ללוז למגדל, הישר לתפקיד היו"ר הפעיל והאיש החזק במגדל שוקי הון. כניסתו לתפקיד הייתה מהלך מכאיב עבור ניר גלעד. אמנם היו"ר פוגל הביא את גלעד, ואמנם גלעד הוא זה שבישל את עיסקת בר סטרנס, שהפכה לבעלת מניות במגדל שוקי הון - עסקה שנחשבה אז מוצלחת ואסטרטגית - אולם כניסתו של ללוז סימנה את סוף ימיו של גלעד. וכעת, נסגר המעגל, והמושכות של בית ההשקעות חוזרים לידי איש אמונו של פוגל.

מבחינת מגדל שוקי הון, מינוי מדינה ליו"ר מסמן גם חזרה למבנה הניהול השגרתי והנפוץ אצל המתחרים בשוק ההון: המנכ"ל ינהל, והיו"ר יהיה יו"ר ולא מנכ"ל על.

זה לא היה המצב במגדל שוקי הון בשנים האחרונות. לאחר שללוז הגיע עזב המנכ"ל דאז, נועם ברורמן, ומאז הדמות המזוהה ביותר עם בית ההשקעות היא ללוז. רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון, שזוכה להערכה בקבוצה, נדחק הצידה. המבנה החדש יחזיר כוח ובולטות למנכ"ל בית ההשקעות.

כך או אחרת, מינויו של ויקטור מדינה ליו"ר מגדל שוקי הון היא הצהרה: בית ההשקעות לא יהיה אי בודד בקבוצה אל חלק אינהרנטי ממנה. ולראיה, המהלך שמובילה מגדל להעברת קרנות ההשתלמות של קה"ל, המנהלות נכסים במיליארדי שקלים, לחברת הביטוח.

מגדל ידועה כגוף עתיר פוליטיקה פנימית, ומדינה לא יהיה חלק ממנה. קבוצת מגדל מקבלת מנהל חזק ומבוגר אבל בלי שאיפות לנהל את הקבוצה, שלא יאיים פוליטית על איש.