לידיעת המהגרים ממדינת ישראל

כך צריך לתכנן את המעבר כדי למנוע ממס הכנסה לרדוף אחריכם לארץ החדשה

אם החלטתם להגר למדינה אחרת, רצוי לתכנן היטב את המעבר, אחרת מס הכנסה ירדוף אחריכם ותאלצו לשלם מסים מיותרים. שהות בחו"ל ללא נקיטת פעולות שונות, כפי שאפרט להלן, תגרום לכך שישראלי ימשיך להיחשב כתושב ישראל בחו"ל, וכתוצאה מכך יהיה כפוף למיסוי ישראלי וזאת בנוסף למיסוי במדינה שאליה היגר.

מטריטוריאלי לגלובלי

בינואר 2003 הפכה שיטת המס בישראל מטריטוריאלית (מיסוי הכנסות שהופקו בישראל בלבד) לפרסונאלית (מיסוי ההכנסות ללא תלות במיקום הגיאוגרפי של ההכנסה). בהתאם לכך, תושב ישראל המפיק הכנסה במדינה זרה, יהיה חייב במס בישראל, תוך קבלת זיכוי על המס ששילם באותה מדינה.

אבהיר זאת באמצעות הדוגמא הבאה.

נניח כי תושב ישראל מפיק 100 אלף דולר הכנסה בארה"ב וכפוף לשיעור 35% מס בארצות הברית ו-45% בישראל. הוא ישלם 35 אלף דולר לאוצר האמריקאי, ואילו בישראל אמור היה לשלם 45 אלף דולר, אלא שבגין זיכוי המס ששילם בארצות הברית, הוא ישלם בישראל רק עשרת אלפים דולר.

בדוגמא זו, תושב ישראל ישלם על הכנסותיו 45 אלף דולר (35 אלף לאוצר האמריקאי, ועשרת אלפים בישראל). אם אותו ישראלי יצליח להפוך לתושב חוץ לענייני מס, הוא ישלם 35 אלף דולר בלבד.

במדינות שונות בעולם נקבעו שיעורי מס נמוכים מאוד על עבודה. כך לדוגמא, בבולגריה נקבע שיעור מס של 10% על הכנסות מעבודה. מדובר בשיעור מס אטרקטיבי מאוד עבור ישראלים העובדים שם, ונחשבים כתושבי חוץ לענייני מס.

שינוי תושבות

בניגוד לתושב ישראל הממוסה על בסיס פרסונאלי, תושב חוץ ממוסה על בסיס טריטוריאלי, ולפיכך הוא מתחייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בתחומי ישראל. לפיכך, תושב ישראל אשר הפך להיות תושב חוץ, ויש לו הכנסות בחו"ל, לא יתחייב במס בישראל אלא רק בחו"ל.

השאלה היסודית היא כיצד "תושב ישראל" הופך להיות "תושב חוץ" לענייני מס.

בעיקרון, כאשר תושב ישראל מעביר את "מרכז החיים" שלו למדינה אחרת, הוא הופך להיות תושב זר לענייני מס.

החוק קובע כי לצורך הקביעה האם מרכז החיים של היחיד עבר לחו"ל, יובאו בחשבון מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א) מקום ביתו הקבוע;
(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

בנוסף, ייבדקו מספר ימי השהייה בישראל. כך לדוגמא, אם היחיד שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר, הוא ייחשב כתושב ישראל.

רשות המסים מתחכמת

רשות המסים טענה במקרים רבים כי ניתוק התושבות אינו מתרחש ביום אחד אלא הוא תהליך ארוך אשר עשוי להימשך מספר שנים. לגישת רשות המסים, ישראלים אשר היגרו לחו"ל חייבים לשלם מיסים בישראל במשך כשנתיים ממועד ההגירה.

אלא, שלאחרונה שונתה ההגדרה של תושב חוץ במסגרת החקיקה החדשה של הקלות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים. שינוי ההגדרה יקל על ישראלים המבצעים רילוקיישן לחו"ל. בהתאם להגדרה החדשה, תושב ישראל אשר היגר לחו"ל לא יצטרך עוד להוכיח מרכז חיים בשנתיים הראשונות לשהותו בחו"ל, אלא די בכך שישהה בחו"ל לפחות 183 יום בכל שנה. ההוראה הזאת מותנית בכך שבשנתיים שלאחר מכן הוא קובע את מרכז חייו בחו"ל.

זהירות - מס יציאה

באחרונה נולדה חקיקה הקובעת שכאשר אדם חדל להיות תושב ישראל, רואים אותו כאילו מכר את נכסיו בארץ ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. מדובר ב"מס יציאה" החל על נכסיו של תושב ישראל המהגר למדינה אחרת.

עם זאת, להערכתי רשות המסים תתקשה ליישם חקיקה דרקונית זאת, ממספר טעמים:

ראשית, ניתן תמיד לטעון כי מס היציאה עומד בסתירה להוראה המקובלת באמנות בינלאומיות למניעת כפל מס, לפיהן רווחים מהעברת נכסים יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שהמעביר הוא תושב בה. הוראות באמנות למניעת כפל מס גוברות על החקיקה המקומית.

שנית, בסעיף בחוק נקבע ששר האוצר יתקין תקנות בנושא זה שעד היום לא תוקנו, ולפיכך ניתן לטעון כי ההוראה אינה בתוקף.

שלישית, הגבלות על יציאה מישראל מנוגדות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע כי: "כל אדם חופשי לצאת מישראל". זכות יסוד זאת מוגנת גם במשפט הבינלאומי בכלל, וביחס לעובדים בפרט. כאשר מדובר ב"הגירת עבודה", הרי שהטלת מיסוי על היציאה מישראל של עובד המבקש לעבוד במדינה אחרת - פוגעת בזכות החוקתית לחופש התנועה.

עצות למהגרים מישראל

למי שמהגר לחו"ל ומעוניין למנוע חשיפה למיסוי ישראלי, כדאי לבטל את מירב הזיקות שלו לישראל, ובין היתר:

  1. למכור את הבית בישראל או להשכירו לטווח ארוך, ולרכוש בית בחו"ל או לשכור בית לטווח ארוך.
  2. לסגור חשבונות בנק בישראל, ולפתוח חשבונות בחו"ל.
  3. לחסל עסקים בישראל, ולפתוח עסקים אחרים בחו"ל.
  4. לנתק אינטרסים כלכליים בישראל, ולקדם אינטרסים כלכליים בחו"ל.
  5. לבטל חברויות בארגונים שונים ובמפלגות בישראל, ולהירשם לארגונים אחרים בחו"ל.

במקרים רבים, קביעת התושבות אינה חד משמעית, ולפיכך מומלץ להתייעץ עם מומחים ובכך למנוע תאונות מס, ואף לקבל חוות דעת משפטית. בכל מקרה כדאי לשמור תיעוד ומסמכים המעידים על חיסול הפעילות הכלכלית והחברתית בישראל ועל השתקעות אמיתית בחו"ל.

  1. ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית הספר למשפטים, ובבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.
  2. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net