חוק "המאגר הביומטרי" עשה רעש רב בחודשים האחרונים, והצליח להוציא אתמול בערב מאות מפגינים לסינמטק ת"א במחאה כנגד החוק. ההפגנה גררה גם כמה פוליטיקאים שהחליטו להיות מעט יותר אקטיביים. השר מיכאל איתן (ליכוד), לדוגמה, טען כי יפנה לראש הממשלה בנושא, שכן הבאת החוק לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת צפויה השבוע.
רוב הניסיונות לעצור את החוק מתבצעים כיום באופן וירטואלי, כלומר באינטרנט, עם מאות בלוגים וקבוצות תמיכה באתרי הרשתות החברתיות. החוק עבר בקריאה ראשונה בנובמבר שעבר, ומטרתו "לאפשר אימות וזיהוי של תושבי ישראל תוך שימוש באמצעים ביומטריים ובנתונים ביומטריים שיופקו מהם, שייכללו במסמכי הזיהוי ובמאגר ביומטרי מרכזי".
זיהוי ביומטרי שמבוסס על תווי פנים או טביעות אצבע, נחשב לאמין מאוד ולכן לפי החוק יידרש כל אזרח לספק שתי טביעות אצבע וסריקה של פניו. מי שיחזיק בנתונים אלו הוא משרד הפנים שייעזר בהם להפקת תעודות זהות ודרכונים שאותם לא ניתן יהיה לזייף בוודאות גבוהה.
מתנגדי החוק טוענים כי הקמת מאגר ביומטרי מרכזי, שמבוסס על רשומות שבהם ייכללו פרטייו של כל אזרח במדינה, מסכנת את פרטיות הציבור. מעבר לזה, מאגר המידע, כמו מאגרי מידע אחרים הקיימים ברשות משרד הפנים ורשויות אחרות, אינם בהכרח בטוחים. המשמעות של דליפת המידע הביומטרי היא הרבה יותר קריטית מאשר פרטים אישיים ודמוגרפיים רגילים, שדליפתם אולי אינה נעימה אך יכולה להזיק באופן מוגבל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
