הכי משתלם: קרנות נאמנות מתמחות

בתחילת יולי 2008, החלו מחירי הסחורות לקרוס, תהליך שהתעצם ברבעון האחרון של השנה. שנה אחרי, ולאחר עלייה של כ-25% מנקודת השפל, מדד הסחורות S&P/GSCI עדיין מרוחק כ-60% משיאו, כלומר נדרשת עלייה נוספת של 150% כדי לחזור לסוף יוני 2008.

במשך שנים נחשבו הסחורות כאפיק השקעה אלטרנטיבי או משלים להשקעה באג"ח ובמניות. כלומר אפיק השקעה בעל קורלציה נמוכה יחסית לאפיקים האחרים, ובעל מאפייני פיזור טובים לתיק מסורתי.

כמו כן, אפיק הסחורות נחשב כמעין גידור טבעי כנגד אינפלציה. בשנים האחרונות הקורלציה בין מדד הסחורות ומדדי מניות, במיוחד של השווקים המתעוררים, עלתה באופן ניכר: מקורלציה אפסית ואפילו שלילית בין מדד הסחורות וה-S&P 500, עלתה הקורלציה לכ-0.5 (במדידה על פני חלון זמן מתגלגל של 3 שנים). במדידות לתקופות קצרות יותר בשנים האחרונות הקורלציה גבוהה יותר.

זה לא מפתיע בהתחשב בכך שהרקע לעליית מחירי הסחורות בשנים האחרונות היה, בין היתר, הצמיחה והציפייה לצמיחה בשווקים המתעוררים, וכתוצאה מכך עלייה בביקוש לסחורות מול היצע מוגבל. בין מדד הסחורות ומניות אנרגיה וכריה הקורלציה כמעט תמיד חיובית.

למעשה, התקופה היחידה בשנים האחרונות בה התנהגו הסחורות באופן שונה משמעותית ממדדי המניות בשווקים המפותחים הייתה במחצית הראשונה של 2008. הרקע היה בעיקר פוזיציות של קרנות גידור רבות - לונג סחורות, שורט מניות - שגרמה להבדל זמני בין האפיקים. בסופו של דבר, עוצמת המשבר הכריעה.

השפעות הביקוש וההיצע

נשאלת השאלה האם נכון להתייחס לסחורות כאל אפיק השקעה בפני עצמו ולהיחשף אליו במישרין, או שעדיף להיחשף אליו בעקיפין דרך אפיקים אחרים. כאמור, קיימים שני תמריצים עיקריים לחשיפה ישירה: הנחת הקורלציה הנמוכה למניות וההגנה בפני אינפלציה. שווה להתעכב שוב על נושא הקורלציה. ראשית, סקטור הסחורות אינו מקשה אחת, וניתן לחלקו לחמש קבוצות עיקריות: אנרגיה, מתכות תעשייתיות (נחושת, אלומיניום, ניקל), זהב וכסף, סחורות חקלאיות ובקר. לכל קבוצה ולכל סחורה מאפייני מסחר, היצע וביקוש שונים.

בשנים האחרונות (ועד 2008) העולם התאפיין בעלייה כללית בביקושים ולכן מחירי הסחורות ברובם עלו. הירידה החדה בביקוש משפיעה באופן שונה על סחורות שונות: סחורות שההיצע שלהן אינו כה מוגבל, מושפעות בעיקר מהביקוש ולכן הקורלציה בינן ובין מדדי המניות, שלאורך זמן משקפים ציפיות צמיחה, עלולה להישאר גבוהה זמן ממושך.

סחורות אחרות, כמו נחושת, מושפעות מאוד מהביקושים, אך לעיתים אין הלימה בין הביקוש וההיצע בגלל לוחות הזמנים: היצע הנחושת תלוי בכמות המכרות והקמת מכרה היא תהליך ארוך ויקר. הירידה הנוכחית בביקוש לנחושת עלולה לגרום לירידה ארוכת טווח בהיצע. במקרה כזה, מחירי הסחורות עשויים לעלות באופן ניכר ושוקי המניות עלולים לדשדש. וישנו הנפט, שלפי מרבית המומחים, ההיצע ארוך הטווח שלו מוגבל כמעט ללא קשר לביקוש (ואלמנטים פוליטיים עלולים להוסיף על בעיות ההיצע).

מוצרי האינדקס והקרנות

באיזה אופן כדאי להיחשף לסקטור הסחורות? נתעלם מהאפשרויות הפחות פרקטיות למשקיע הפרטי - אחזקה פיזית או מסחר ישיר בחוזים עתידיים על סחורות, שזו הדרך הנפוצה ביותר אצל הסוחרים המקצועיים. הדרך הפשוטה ביותר היא באמצעות תעודות/קרנות סל העוקבות אחר מדדי סחורות. חשוב לבדוק אחר איזה מדד עוקב המכשיר מאחר וקיימים מספר מדדים שנבנים בצורה שונה.

שני המדדים הוותיקים והנפוצים ביותר הם של S&P GSCI ו-Dow Jones UBS Commodity Index. ההבדל העיקרי הוא באופן השקלול. בדאו ג'ונס המשקל של כל סקטור מוגבל לכ-35% והשקלול נעשה לפי נפח המסחר ורמת הנזילות. במדד של S&P אין מגבלה על סקטור מסוים, והשקלול נעשה רק לפי נפח המסחר. כתוצאה מכך, המדד של S&P מוטה באופן משמעותית לסקטור האנרגיה (כשני שלישים) לעומת שליש במדד של דאו ג'ונס - כך שהמכשירים שעוקבים אחרי המדד של דאו ג'ונס מעניקים חשיפה מפוזרת יותר.

דרך נוספת היא מוצרים מובנים. היתרון הוא שניתן להגביל את החשיפה לסקטור מסוים, להוסיף הגנה על סכום ההשקעה הראשוני וכו'. אבל למוצרים המובנים חסרונות, כמו החשיפה לסיכון הספציפי של המנפיק ונזילות נמוכה. בנוסף, הם רגישים ביותר לתנודות מחירי הסחורות בעת ההנפקה, ולכך עלולה להיות השפעה מכרעת על אטרקטיביות ההשקעה ביחס לאלטרנטיבות, ביום נתון.

דרך נוחה וטבעית יותר היא להיחשף לסקטור הסחורות באופן עקיף דרך השקעה במניות של חברות קשורות. לא מעט קרנות בישראל ובעולם המשקיעות במניות של חברות בסקטור, רובן חשופות בעיקר לסקטור האנרגיה, אך יש קרנות המתמחות בכרייה או משלבות בין שני תתי הסקטורים. במובנים רבים, דרך זו עדיפה על השקעה ישירה בסחורות, ולו מפני שמניה היא עקרונית נכס מניב וסחורה לא.

בנוסף, שוקי הסחורות כנראה מתומחרים באופן יעיל יותר מאשר מניות (בעיקר קטנות) בסקטור האנרגיה והכרייה, ולכן למנהל קרן מניות יש מקור נוסף לתשואה פוטנציאלית, בתמחור הלא יעיל של המניה. בעשור האחרון קרנות בתחום הכרייה והאנרגיה הניבו תשואות גבוהות יותר מאשר השקעה ישירה במדדי הסחורות. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי