נייס-גאי

דבר בהיסטוריה המקצועית של חיים שני לא הכין אותו לחוכא ואיטלולא שהוא עומד לפגוש כשייכנס לתפקיד מנכ"ל האוצר. היסטוריה והתנהלות מצליחה ומוכחת באי.בי.אם, סאיטקס, אורבוטק, אפלייד מטיריאלס, משבר ההיי-טק 2001, עת נכנס לנהל את נייס החבולה והמתקשה, נאסד"ק, פריצות טכנולוגיות, רכישות עולמיות, שבר עולמי אחרון, הובלת ההתאוששות וההזנקה של נייס אל פסגת תוכנות ההקלטה העולמיות - לא דומים ולא מתקרבים למה שהוא הולך לפגוש, להיות חלק. מהומות אגו, מאבקי אינטרסים, ביורוקרטיה שתמיד מנצחת, פוליטיקה גבוהה וזעירה, סכינים בגב, בלגן, מרמה והונאה, שמיכה קצרה שאין סוף למתקוטטים עליה ...

על ההחלטה לעבור מהפסגה ההיא למבוכים והדרקונים של הממשלה - מגיע לו צל"ש. תודה וברכה. זה גם מגיע ליובל שטייניץ, שר האוצר החבוט והמרוט, שמנסה בכל עוצמתו הפילוסופית להרים ראש ולהזדקף מול השטף העכור מכיוון אנשי שר-העל הכלכלי, שדופקים לו על הראש בשיטת עינוי סינית.

שני הוא לא עוד פקידון או פוליטיקאי שעיר שמפנטז על פסגת ההון והשלטון ומיחצ"ן את עצמו בכתר "שירות מילואים" או "שירות למען הציבור". אצל שני, בן 52, נשוי ואב לשניים, פעם טנקיסט וחבר צוות הווי ובידור בצה"ל, לימים, 2007, מנכ"ל השנה בקטגוריית היי-טק לחברות גדולות מטעם המי"ל, זה הדבר האמיתי.

האגדה מספרת שלפני חודשים פנה שטייניץ לחברים קרובים ומוערכים בעסקים ובאקדמיה, ביקש אותם לתור את הארץ ולמצוא לו מועמדים לתפקיד המנכ"ל האידיאלי: מנהיג, ביצועיסט, רקורד מוכח של הצלחה, יכולת ניהול במצבי משבר, יכולת אישית והיסטוריה מרשימה. לימים הוצעו לו כמה שמות, מהתעשייה, ההיי-טק, הפיננסים. הוא נפגש, חזר ונפגש, ובחר בחיים שני. הם לא הכירו קודם.

השר שמעל, בנימין נתניהו, קרא בעיתון את ההדלפות, קיבל דיווח, לא נשאל ולא התנגד. אלה שפנו לשטייניץ בתמיהה: איך אפשר שגם שר האוצר הואפילוסוף חף מידע ויכולת כלכלית וגם המנכ"ל שלו, אמנם מנהל, אבל בעיקר מהנדס? הוא השיב: היכולת המקרו-כלכלית קיימת באוצר: שוקי אורן החשב הכללי, אודי ניסן מנהל אגף התקציבים, עומר מואב פרופ' לכלכלה, יועץ, וגם ירום אריאב, המנכ"ל היוצא, ימשיך להיות מעורב ולייעץ בשנה הקרובה.

ומה יהיה, נשאל שטייניץ שוב, עם משרד האוצר שמתמלא בבכירים שבורחים-חוששים מהתקשורת, כמו אודי ניסן וחיים שני? מי יעשה את עבודת ההסברה, ועוד בכזה משבר? הם יתגברו, השיב שטייניץ, נלמד אותם, הם ילמדו כמו שאני למדתי. דבר אחד בטוח: חיים שני הוא השינוי המרענן של הקיץ.

נייס-גאי שלנו יצטרך ללהטט בין מעגלים. במשרד האוצר יפגוש משבר זהות, תסכול, תחושה של חוסר גיבוי וחוסר הערכה, לצד שתלטנות, ביטחון עצמי ויהירות, לעתים מוגזמים. בבנק ישראל יפגוש בתאוות בצע בלתי ניתנת לשליטה, בנגיד, סטנלי פישר, מתוחכם ביותר, שמסיים קדנציה בעוד תשעה חודשים, כשמסביבו מתנהלות עצרות תפילה בתחינה שיישאר - רק בלי שנצטרך לשלם על זה מחיר מופרז מדי.

משרד ראש הממשלה הוא מעגל שחור נוסף: לך תסתדר שם עם כל האינטרסים, היצרים, והספינים הבלתי נגמרים. ומעגל ההסתדרות, עופר עיני, עם כמויות אגו וקפריזות, ומסלול בדרך לשליטה על מפלגת העבודה תחת דגל פסוודו-חברתי.

הכי קל יהיה לו עם שרגא ברוש מהמעסיקים: הוא אמנם יתקוף בבוטות אבל מספיק לסגור עם עיני, כדי שברוש יחריש. שני ימצא מערכת שלטונית שהוורידים והעורקים שלה חסומים, שמשתמשת במעברים עוקפים, סמויים, עתירי שטיקים וטריקים. הוא ייכנס למערכת ביורוקרטית שיש לה שפה ופוליטיקה משלה, שאין לה כוונות הצלחה, לא מנהיגות, לא שינוי, אך ורק הישרדות והתנפחות.

לשקם ולהפוך את נייס מערכות להצלחה עצומה זה אתגר? נראה אותו עושה את זה באוצר.

stella-k@globes.co.il