המהפכה לשילוב מוגבר של נכים בשוק העבודה יוצאת לדרך

כל מנהל שמעסיק אדם נכה מכיר את האבסורד הבא: הארגון מרוצה מאוד מהעובד ומעוניין להגדיל את היקף עבודתו או להעלות את שכרו, אבל העובד נאלץ לסרב. מדוע? משום שברגע שהשכר עולה על 2,874 שקל ברוטו בחודש, מבטלים לו את קצבת הנכות. כך, במקום לעודד את הנכים להשתלב בשוק העבודה כי הם עובדים לא פחות טובים מאף אחד אחר, המדינה עודדה אותם להישאר בבית.

אבל ביום ראשון, ה-2 באוגוסט 2009, כל זה השתנה. חוק לרון, שנחשב למהפכה של ממש בכל הקשור לתעסוקת נכים, נכנס לתוקף. נכה יאבד לחלוטין את הקצבה רק אם ישתכר 93% מהשכר הממוצע במשק, כלומר כ-7,100 שקל ברוטו (נכה נשוי שני ילדים יאבד את הקצבה אם ישתכר 9,900 שקל ברוטו). אם הנכה ישתכר 68%-93% מהשכר הממוצע ינכו לו 40% מהקצבה, ואם הוא ישתכר 25%-68% מהשכר הממוצע ינכו לו 30% מהקצבה. לנכים שמשתכרים 21%-25% מהשכר הממוצע ינכו 10% בלבד מהקצבה, ואילו נכים המשתכרים עד 21% מהשכר הממוצע ימשיכו לקבל קצבה מלאה.

רשת ביטחון

עו"ד אביעזר גרואר, יו"ר האגודה לשיקום וסיעוד ילדים נכים שהיה בין הדוחפים לאימוץ החוק, מזכיר כי לאדם נכה שייצא לעבוד בעקבות החוק, תינתן "רשת ביטחון" של 36 חודשים. אם בפרק הזמן הזה תקטן משכורתו של העובד מסיבה כלשהי או שתופסק עבודתו, תוחזר לו אוטומטית הקצבה המלאה. עוד הוא מזכיר כי החוק קובע מנגנון שימנע פגיעה בהטבות השונות הניתנות כיום לנכים, כמו הנחות בארנונה, שכר דירה, טלפוניה, תחבורה ציבורית ועוד.

אימוץ חוק לרון נחשב לצעד המשמעותי ביותר שעשה שר הרווחה, יצחק הרצוג, עוד בממשלת אהוד אולמרט. ראשיתו של החוק בהפגנת הנכים הגדולה שהתקיימה בשנת 2001, שלאחריה הוקמה ועדה ציבורית בראשות הנשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אפרים לרון ז"ל. מסקנות הוועדה הוגשו בשנת 2004 לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ואושרו שנה לאחר מכן בממשלה. למרות זאת, המסקנות לא גובשו לכדי חקיקה ממשלתית אלא רק לאחר בג"ץ שהוגש בעניין. מי שהאיץ את אימוץ החוק, כאמור, הוא השר הרצוג, עד שעבר בקריאה שלישית ביולי 2008.

חוק לרון מהווה אמנם פריצת דרך בשילובם של הנכים בשוק העבודה, אבל הדרך הזו עדיין ארוכה. כך, למשל, מעסיק שיבקש להתקין רמפה לכיסא גלגלים, ייאלץ לשלם עליה קודם ורק אחר כך יקבל החזר, ובכפוף להשתתפות עצמית. ההשתתפות העצמית גדלה ככל שהארגון גדול יותר, ובכך לארגונים גדולים קיים תמריץ שלילי יותר להעסקת נכים.

גם כשמעסיקים מבקשים להתקין שירותים לנכים הם נתקלים בנוהל אבסורדי במיוחד: תקנות משרד התמ"ת מחייבות לקבל לא פחות מחמש הצעות מחיר להתקנת השירותים, זאת כתנאי לקבלת החזר כספי. הביורוקרטיה במקרה הזה, כפי שכבר כתבנו בעבר, מנצחת לעתים גם את הרצון הטוב.