271 מיליון שקל שגנבה מתחת לאפם של הממונים עליה בבנק למסחר, הפכו את אתי אלון לעובדת-גנבת המפורסמת ביותר בארץ. אלון, שגרמה לקריסת הבנק ונשלחה ל-17 שנות מאסר, היא לא העובדת הראשונה שהונתה את מקום עבודתה וגם לא האחרונה. פרשת המעילה בהראל בית-השקעות היא דוגמה נוספת לעובד, בכיר יותר, גיא ויסמן, המשנה למנכ"ל, שמעל על-פי החשד בסכום של 100 מיליון שקל. מעילות במקומות עבודה - גדולות כקטנות - התרחשו בעבר, מתרחשות בהווה ויתרחשו גם בעתיד. בימים אלה של מיתון, נשאלת השאלה עד כמה השפל הכלכלי הוא מניע משמעותי נוסף למעילות עובדים?
מסקר מיוחד שערך מכון "מחקרי הגל החדש" עבור "גלובס" ומשרד רואי-החשבון אלקלעי-מונרוב, בקרב מדגם מייצג של 200 עסקים, עולה שכמחצית מהמעסיקים חוששים שהמיתון במשק עלול להגדיל את הסיכון למעילות מצד עובדיהם.
"מניסיוננו, קיים מתאם ישיר בין מיתון למעילות במקומות עבודה. זאת, מכיוון שבמיתון יש יותר מצוקות והסתבכויות כספיות אישיות של עובד/ת או של בן/ת הזוג שלו/ה", אומרים רואי-החשבון עופר אלקלעי וגיא מונרוב - בוחני הונאות מוסמכים המתמחים בביקורת חקירתית, באיתור ובמניעת מעילות ועבירות צווארון לבן בארגונים. ואכן, קושי כספי מדורג בסקר כאחת הסיבות העיקריות בגינן עובדים מועלים במקום עבודתם. רק בשבוע שעבר, התייצב במשטרה מנהל סניף בנק דואר בקריות וסיפר לשוטרים שגנב מהבנק יותר ממיליון שקל, בעקבות קשיים כספיים אליהם נקלעה משפחתו.
אשר ויצמן, מבעלי משרד החקירות "ויצמן יער", מדווח אף הוא על קשר ישיר בין מיתון לעלייה במקרי הונאה במקומות עבודה. "בחודשים האחרונים חלה עלייה דרמטית של 30%-40% במספר הזמנות העבודה שקיבלנו בנושא. במיתון הנוכחי אנחנו נתקלים ביותר הונאות, הן של דרגים בכירים והן של עובדים שהקימו 'עסק בתוך עסק'. כלומר, גונבים מהמעביד סחורה ומוכרים אותה בשוק במחירים נמוכים יותר. כך למשל, מכונאי בחברת מכוניות לקח חלפים חדשים שהגיעו לחברה במסגרת האחריות, ובמקום להחליפם תיקן אותם ואת החדשים מכר בשוק הפרטי. במקרה אחר, מנהל מכירות לקח לעצמו עמלה על כל מוצר שנמכר. ברוב המקרים, הלקוח אינו שותף לדבר המעילה".
ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ולשעבר חוקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה וראש אגף החקירות ברשות לניירות ערך, סבור אחרת. "אחרי 25 שנה כחוקר עבירות צווארון לבן, לא מצאתי שבתקופות מיתון יש יותר מעילות. מה שכן, במיתון מגלים יותר מעילות כי יש יותר בקרה ופיקוח הדוקים על הוצאה של כספים מהעסק". עוד לדבריו, עובדים נוטים לגנוב יותר טובין מאשר כסף, משום שגניבת כסף כרוכה בפעולה מורכבת יותר.
פרצה קוראת לגנב
כעס או נקמה של עובד מתברר אף הוא כמניע למעילה. 9.3% מהנשאלים בסקר מדרגים את יצר הנקמה כסיבה עיקרית למעילות. אחד המקרים האחרונים של עובד שכעס ונקם ארע במאי השנה ברעננה: העובד החליט לשדוד פיצרייה לאחר שפוטר ממנה. בהקשר זה, 7.9% מהנסקרים ציינו כי לא יגישו תלונה למשטרה מחשש שהעובד שמעל עלול לנקום בחברה או שיש בידו מידע המסוכן לחברה.
אולם, המניע העיקרי, המדורג ראשון עם 42.7%, הוא "פרצה הקוראת לגנב" הקלאסית: נגישות של עובד לכסף זמין ומפתה. "נחמה מילר, שהורשעה במעילה של 4.6 מיליון ממכללת אריאל בה עבדה כמנהלת חשבונות, טענה ש'הפיתוי גדול והבקרות קטנות'. חוסר בקרה פנימית נחשב לגורם הנפוץ ביותר להתרחשות מעילות בארגונים. בדיוק בשל כך, חשוב מאוד לשפר בקרות ותהליכי עבודה והרתעה ולמנוע מצב של פיתוי", ממליצים אלקלעי-מונרוב ומוסיפים, שבפועל עסקים רבים פועלים לצמצום החשיפה רק לאחר שכבר התרחשה מעילה.
עו"ד אהרון מיכאלי, שותף במשרד מ. זליגמן ושות' המתמחה גם בדיני חברות, מוסיף, שמעילה גורמת ל-3 נזקים עיקריים: כלכלי ישיר, תדמיתי, ופנים ארגוני. "מעילות", הוא אומר, "גורמות זעזוע, שגורם לעתים לתגובת יתר. כלומר, מי שנכווה ברותחין יוסיף עוד ועוד בקרות ואישורים, לעתים עד כדי שיתוק מערכות וערעור כל מערכות היחסים. מעילה היא תמיד אירוע בלתי צפוי. כולנו מתהלכים בתחושה ש'לנו זה לא יקרה'. גם כשקובעים בקרות מעולות, קיימת סכנה של שחיקה. עם הזמן מתרגלים לבקרות, רואים שהכול בסדר וכלום לא קורה, אז 'מקצרים תהליכים'". לדברי מיכאלי, אחד האמצעים להימנע מכך הוא שמירה על מתח בקרות קבוע: "שמירה מחמירה וקפדנית על הבקרות והיעדר סובלנות לקיצורי דרך. צריך להבין, שהעניין מצריך טיפול מסודר, שקוף והגון גם כלפי הציבור. ערפול וטשטוש לפעמים יכולים להשיג תוצאה הפוכה, ולהעצים את המשבר".
אחד מכל 10 עסקים
באחד מכל 10 עסקים במדינה התרחשה ב-5 השנים האחרונות מעילה כספית של עובד. "הנתון הזה לא מפתיע אותי", אומר החוקר הפרטי, אשר ויצמן, "החומריות, המרוץ אחרי הכסף, והרצון של אנשים לשפר את רמת חייהם מהר, גורמים ליותר מעילות במקומות עבודה. על-פי-רוב, מדובר במעילות בטווח של כמה מאות אלפי שקלים ועד מיליון וחצי שקל".
על אף הסיכון הגבוה, כפי שהוא משתקף בנתוני הסקר, רק ל-12.2% מהעסקים יש פוליסת ביטוח נגד מעילות עובדים. לדברי יריב ינאי, מנהל מכירות ארצי של חברת "הכשרה ביטוח" מקבוצת אלעזרא, לא חל גידול במכירות של פוליסות אלה בשנה האחרונה, ובכלל בשנים האחרונות. כמו-כן, לא חלה עלייה בהגשת תביעות מצד בתי-עסק מבוטחים בעקבות מעילות עובדים. "היקף התביעות המוגשות מדי שנה שואף לאפס", אומר ינאי. עוד לדבריו, ביטוח נגד מעילות עובדים פופולרי בעיקר בקרב עסקים שמגלגלים כספים במזומן ובעל הבית לא תמיד נמצא פיזית בעסק כגון סופרמרקטים, משרדי נסיעות, תכשיטים, צ'יינג'ים ועוד. אלקלעי-מונרוב מוסיפים, כי קיימת חוסר מודעות לביטוח נגד מעילות עובדים. לרוב, בעלי עסקים רוכשים את הביטוח רק אחרי שכבר נעשתה המעילה".
10 טיפים למניעת מעילה של עובדים בעסק
על-פי רואי-החשבון עופר אלקלעי וגיא מונרוב
1. בניית תוכנית מניעה. במקום טיפול לאחר מעשה, מומלץ לבנות תוכנית כוללת המיועדת לצמצם באופן אקטיבי את הסיכון לביצוע מעילה. תוכנית למניעת מעילות מורכבת ממספר שלבים, שנועדו לצמצם את הסיכון הכללי ולספק כלים לאיתור מוקדם של פרמטרים שיכולים להצביע על מעילה.
2. מינוי ממונה למניעת מעילות. ארגונים רבים טרם הפנימו כי יש למנות גורם אחד שיהיה אחראי על קביעת המדיניות בנושא המעילות והטמעתה בארגון. במצב הקיים בארץ, הטיפול במניעת מעילות מחולק בין גורמים שונים בארגון, ועל כן במרבית הארגונים אינו מטופל כלל.
3. בחינת מעורבות מועמדים במעילות קודמות. בצעו הליך מיון קפדני של עובדים פוטנציאליים. חשוב לציין, כי בקשה להציג תעודת יושר מהווה עבירה פלילית. בנוסף, המציאות מלמדת כי למרבית העובדים שמעלו אין רישום פלילי, מאחר שפעמים רבות הארגון לא מגיש תלונה במשטרה. לכן, יש לבדוק את מעורבות העובד במעילות בדרכים חלופיות כמו שיחה עם מעסיקים קודמים וביצוע בדיקת פוליגרף.
4. קביעת נורמת התנהגות של העובדים. קביעת נורמות התנהגות בארגון, באמצעות כתיבת קוד אתי המגדיר את המותר, האסור והמצופה מהעובדים, עשויה להקטין את הסיכוי למעילה. מרבית העובדים פועלים לפי הנורמות הנהוגות בארגון. למשל, אם הנורמה המקובלת היא של דיווח מנופח של שעות עבודה, מרבית העובדים ינהגו כך.
5. פתיחת קו חם אנונימי (מלשינון). קו טלפון המשמש את העובדים למסירת מידע ללא צורך בהזדהות, מאפשר למעסיק לקבל מידע על חשדות לאי-סדרים. מדובר בכלי יעיל ביותר שהוכיח את עצמו לא פעם כאפקטיבי. כן, עלות תפעול הקו מתגמדת אל מול הפוטנציאל הרב שגלום בו.
6. הרתעה באמצעות אפקט פסיכולוגי. ככל שהעובדים יהיו מודעים לכך שההנהלה מבצעת דרך קבע פעולות מנע, הרי שהרצון שלהם להסתכן ולבצע מעילה בארגון ירד באופן משמעותי, קל וחומר שחרב הגשת התלונה במשטרה והתביעה האזרחית מונפת מעל ראשיהם.
7. הפרדת תפקידים. הפרדת תפקידים היא כלי יעיל ביותר למניעת מעילות, במיוחד בכל הקשור לתהליכים רגישים כגון הפקת המחאות, גביה תשלומים ותשלומים לספקים. יש למנוע מצבים בהם הגורם שאחראי על הרישום החשבונאי מבצע גם את פעולות הגביה, הוצאת ההמחאות וכדומה.
8. רוטציית תפקידים. ביצוע רוטציה בין בעלי תפקידים, יכולה לאתר מעילות שבוצעו על-ידי העובד הקודם ולצמצם את הסיכון לביצוע מעילה על-ידי העובד הנוכחי.
9. איתור דגלים אדומים. זיהוי דגלים אדומים המצביעים על מעילות וטיפול בהן בזמן אמת. למשל, רמת חיים שאינה סבירה לשכר של העובד, חובות כספיים, התמכרויות, הלוואות בשוק האפור, אי-יציאה לחופשה, עבודה בשעות לא סבירות ועוד. יש לדאוג לאיסוף המידע הנ"ל ולהעבירו לגורמים העוסקים במניעת מעילות. אחת הדרכים היא באמצעות מילוי משוב על פעילות העובד שיכלול גם שיחות עם עובדים וריכוז פניות למשאבי אנוש.
10. קביעת נוהל יציאה לחופשה. מעילות רבות מתגלות כשהעובד יוצא לחופשה ועובד אחר מחליף אותו. מועלים ממעטים לצאת לחופשה מחשש שמעשיהם יחשפו. לכן, נוהל יציאה לחופשה רציפה של שבוע לפחות ומינוי מחליף הם כלים חשובים בצמצום האפשרות לביצוע מעילה. *
העובדים הם אלה שבדרך-כלל מגלים את המעילות
מחקרים מראים, שמעילות רבות מתגלות בעקבות הלשנה של עובדים בארגון שנמעל. בסקר "גלובס"-אלקלעי-מונרוב, 66.5% מהנשאלים סבורים שהאחריות למניעת מעילות מוטלת על בעל העסק. לדברי עו"ד מיכאלי, שייצג בעבר נושאי משרה ובעלי שליטה בחברות שבוצעו בהן מעילות עובדים, "דיני חברות מטילים על נושאי המשרה בחברה את האחריות ליצירת מנגנוני בקרה וביקורת מתאימים על מנת למנוע את המעילות ולגלותן בזמן". עוד לדבריו, בעסק קטן ללא דירקטוריון, האחריות לעניין מוטלת מטבע הדברים על בעל העסק, שלו גם המוטיבציה העיקרית למנוע מעילות. אלקלעי-מונרוב, בניגוד ל-10% מהנסקרים שרואים ברואה-החשבון אחראי, סבורים שאין זה מתפקידו לאתר מעילות. "האחריות למניעת מעילות היא בראש ובראשונה של ההנהלה, שאמורה לדאוג לכך שיהיו בקרות. מנהל הכספים לא אחראי למניעת מעילות, וגם לא רואה-החשבון החיצוני אם כי ניתן לתבוע אותו על רשלנות במילוי תפקידו".
לשכת בוחני ההונאות ACFE (Association of Certified Fraud Examiners) - גוף עצמאי שמקום מושבו בטקסס ושחברים בו בוחני הונאות מ-125 מדינות ברחבי העולם - פרסמה באחרונה את דו"ח "העבריינות התעסוקתית" לשנים 2006-2008. על-פי הדו"ח, שבחן 959 מקרי מעילות במקומות עבודה ברחבי העולם, רק ב-5.7% מהמקרים הוגשו תלונות במשטרה, אך מרבית העובדים לא הורשעו.
לדברי אלקלעי-מונרוב, הסיבה שלמרבית העובדים שמועלים אין רישום פלילי נובעת מהעובדה שהמעסיקים מעדיפים לטפל בבעיה בכוחות עצמם. "האמון של בעלי עסקים במשטרה ובבית-המשפט במגמת ירידה, ובצדק. טיפול בתלונות נמשך זמן רב, ומקרים רבים אינם מטופלים כלל".
שלמה רביב, מנכ"ל חברת צמרת ביטחון, העוסקת בין השאר במניעת גניבות במקומות עבודה, מוסיף כי בעלי עסקים רבים מעדיפים לנסות להשיב את כספם חזרה במקום להגיש תלונה למשטרה: "אם העובד מודה באשמה, כדאי לגבות ממנו בהקדם האפשרי את סכום המעילה. בעל עסק שדוחה את זה, סביר להניח שלא יקבל את מבוקשו".
"הנטייה שלי כמעסיק היא לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, הגיונית ומתבקשת", אומר צ', בעל עסק, שעובדת ותיקה שלו מעלה בצ'קים של החברה שבבעלותו. לדבריו, הסיבות העיקריות בגללן בחר לפטרה ולא להגיש נגדה תלונה במשטרה הן חוסר רצונו להיכנס לסחבת של המשטרה ובית-המשפט, אך בעיקר חשש גדול שפרסום המקרה ברבים יפגע במוניטין של העסק. ואכן, 51% מהנשאלים בסקר ציינו כי במקרה של מעילת עובד הם היו פותחים בחקירה פנימית ושוקלים האם להעביר את תוצאותיה למשטרה, ו-22.6% השיבו שבשום מקרה לא היו פונים למשטרה. לשאלה מדוע מעסיקים מעדיפים לא להתלונן במשטרה, 36.8% השיבו כי זה בשל החשש מפגיעה בשמו הטוב של העסק.
אגב, 16.1% נימקו את אי-הפנייה למשטרה בחוסר אמון ביכולותיה לטפל בתלונות מסוג זה. "תוצאות אלה, לפיהן עסקים לא סומכים על מערכת אכיפת החוק בישראל, הן ללא ספק תעודת עניות למשטרה", אומרים אלקלעי-מונרוב. קובנט מוסיף בעניין זה: "ידוע שאם פנית או לא פנית למשטרה, זה אותו דבר. גם אם אתה בא למשטרה עם תיק סגור, חוסר המוטיבציה וחוסר הברק בעיניים של השוטרים, גם ביחידות המובחרות, מייאשים. לכן, בעלי עסקים רבים פועלים בעצמם ל'סגור חשבונות' עם המועל".
ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה.
13 נורות אדומות לזיהוי הונאה כספית
על-פי רואי-החשבון עופר אלקלעי וגיא מונרוב:
1. מספרי חשבוניות רציפים מאותו ספק
2. מספר חשבוניות מאותו ספק שיצאו באותו יום וכוללות פירוט זהה
3. חשבוניות ספק ללא כתובת, לרוב רק עם טלפון נייד
4. שינויים על גבי חשבוניות ספק
5. עסקאות בסכומים עגולים
6. תשלום המע"מ בלבד על עסקאות
7. מבנה שונה של חשבונית המתקבלת מאותו ספק
8. חשבוניות עם רכישת שירות או מוצר שאינם מתאימים לפעילות הספק
9. שימוש בצילומי חשבוניות במקום במקור
10. חשבוניות עם תאריכים לא-הגיוניים (שבת, חג)
11. פירוט כללי של ההוצאה על גבי החשבונית כשמדובר בסכומים גבוהים
12. תשלומים בסכומים זהים באותו כרטיס ספק
13. הזמנת שירות או מוצר מספק במיקום גיאוגרפי לא סביר לעומת מיקום הארגון
כתבות
ני"ע
