מהשבוע: לא ניתן לבקש רשות ערעור על החלטות רבות בהליכים אזרחיים

מדובר בהחלטות בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים; החלטות בבקשה להארכת מועד הקבוע בחוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך; החלטות בנוגע להיקף כתבי טענות; החלטות בעניין שלבי הדיון בהליך, למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד ג'; החלטות בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים ושאלות המוצגות לעדים, לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת.

רשות ערעור לא תינתן גם בהחלטות בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכלל זה בהיוועדות חזותית; החלטות שהן קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה; החלטות בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנו לאחר מתן פסק הדין ואינן נבלעת בו; החלטות לתת רשות להגן ולקבל התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי חוק ההוצאה לפועל; והחלטות בנושא הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים, למעט בעניין גילוי מסמך מסוים, עיון במסמכים וטענת חיסיון.

אשתקד הביא שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, לתיקון חוק בתי המשפט, כך שרשות ערעור על "החלטה אחרת" (כל החלטה שלא מכריעה סופית באחד הסעדים שהתבקשו בתביעה) בהליכים אזרחיים תינתן רק אם "שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי - יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".

כן קובע התיקון לחוק כי לא תינתן רשות ערעור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה של הכנסת, כאשר הצו יחול על החלטות שהתקבלו לאחר תחילתו.

בחודש שעבר פרסם נאמן לראשונה צו ובו סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, ושלשום (א') נכנס הצו לתוקפו.