"ישראל יכולה להיות עצמאית ולהשתחרר מהתלות בנפט ובפחם"

יחד עם חברת התשתיות מנרב, שבשליטת אברהם קוזינצקי, דור אלון של דודי ויסמן, אלסטום הצרפתית ואקטליוס האיטלקית, סולאר מילניום מתמודדת כיום במכרז הענק שפרסמה המדינה להקמת תחנות הכוח התרמו-סולאריות באשלים, בהספק של עד 250 מגאווט, בהשקעה כוללת של כ-700-800 מיליון דולר. החברה מיוצגת בישראל על-ידי HFCI, בניהולו של אלון בר.

בראיון בלעדי ל"גלובס" בעת ביקור בישראל בחודש יולי אומר ד"ר וולפגנג קנוטה, חבר ההנהלה הבכיר בסולאר מילניום, כי החברה החליטה להרחיב את פעילותה בישראל, ותקים חברה-בת שתיכנס לייזום עצמאי של פרויקטים בתחום האנרגיה התרמו-סולארית, ותחל במו"מ עם בעלי קרקעות בנגב - מושבים וקיבוצים - כדי להקים תחנות נוספות.

חשמל במדבר

בין השאר, מעוניינת סולאר מילניום להתמודד על הקמת תחנת הכוח התרמו-סולארית (50-100 מגאווט) המתוכננות לקום באזור תמנע, במסגרת המכרזים לרכישת הקרקעות שמתכננת הממשלה ל-2010. בחודש שעבר הגיעו נציגי החברה לישראל לשיחות עם משרדי האוצר והתשתיות בנוגע למכרז באשלים, ובמקביל, לבחינת שת"פ עם חברות ישראליות בתחום.

בעולם, מעורבת החברה בפרויקט הסולארי אנדסול בספרד (150 מגאווט), שנחשב לאחד הגדולים בעולם, ושכבר החל לספק חשמל לצרכנים וכן פעילה בארה"ב, בסין, בצפון אפריקה ובמפרץ הפרסי. סולאר מילניום לא מסתירה את שאיפות ההתרחבות שלה במזרח התיכון. באחרונה הצטרפה החברה למיזם השאפתני דזרטק (Desretec), המקודם על-ידי קונסורציום של 15 חברות גרמניות, בראשות סימנס ודויטשה בנק, שמטרתו לספק לאירופה חשמל סולארי שיופק במדבר סהרה.

"בישראל יש את הפוטנציאל הגדול ביותר בתחום האנרגיה הסולארית מכל המדינות במזרח התיכון", אומר קנוטה, "המרחק בישראל בין הנגב לאזורים המתועשים הוא קטן, ולכן ישראל יכולה להיות עצמאית בתחום האנרגיה ולהשתחרר מהתלות בנפט ובפחם".

לדבריו, סולאר מילניום לא מתכננת להיות בישראל שחקנית נישה. "גודל השוק כאן הוא כ-10,000-11,000 מגאווט חשמל", הוא אומר, "הממשלה קבעה יעד של 15%-20% מייצור חשמל שיהיה מאנרגיות מתחדשות, ואנחנו מכוונים ליעד של 1,000 מגאווט, כולל הפרויקט באשלים. ישראל נמצאת באותו מצב בו הייתה ארה"ב, שהבינה שהיא חייבת להיגמל מהתלות בנפט ובפחם. אם הממשלה תעמוד ביעד, ישראל תהפוך למובילה עולמית".

טכנולוגיה היברידית

בנוסף להתמודדות במכרז באשלים, סולאר מיליניום רוצה להרחיב את השת"פ עם חברות ישראליות בתחום הטכנולוגי. בין השאר, התקיימו בארץ פגישות עם מספר חברות בהן AORA (לשעבר אדיג), שהקימה בקיבוץ סמר שבערבה את תחנת הכוח התרמו-סולארית ההיברידית הראשונה בעולם.

הטכנולוגיה ההיברידית, שילוב של אנרגיה סולארית וגז טבעי, נחשבת כיום לדבר הבא בתחום מאחר שהיא מאפשרת לייצר חשמל במשך 24 שעות ביממה ומייתרת את הצורך במערכות גיבוי יקרות לאגירת חשמל. "אנחנו מתעניינים בחדשנות טכנולוגית בישראל, בעיקר בתחום של מראות עוקבות ומגדלי שמש. נפגשנו עם מספר חברות בענף, ואנחנו בטוחים שהעתיד טמון בשילוב בין אנרגיה סולארית לקונבנציונלית".

הביקור של נציגי החברה הגרמנית בארץ, התקיים במקביל למגעים למכירת השליטה בחברת סולל הישראלית.

אתם מתעניינים בסולל?

"לא, אנחנו לא בוחנים את הרכישה, למרות שבעבר סולל פנתה אלינו והציעה שת"פ בתחום הטכני. סולל היא יצרנית ציוד בעלת מוניטין, אבל אין לנו תוכנית להשקעה בחברה או כוונה להפוך ליצרנית ציוד, אלא להתמקד במה שאנחנו טובים בו - תחום ההקמה (EPC) של תחנות כוח תרמו-סולארית וייזום וניהול פרויקטים".

המכרז באשלים מתאפיין בתחרותיות גבוהה - שש קבוצות מתמודדות על ההקמה. לפי הערכות, התחרות העיקרית במכרז תהיה בין 3 קבוצות, בהן זו של סולאר מילניום.

"יש לסולאר מילניום מתחרות חזקות בחו"ל, אבל אין כמעט אף חברה שהציגה יכולת מוכחת בבניית שדה סולארי. אנחנו חברה שמרנית, וז הסיבה שהחלטנו ללכת איתם", מסביר סמנכ"ל הכספים והפיתוח העסקי במנרב, פיני דקל.

קנוטה מציין כי החברה לא נרתעת מהתחרות הקשה במכרז, "אנחנו מתכוונים לנצח. נעשה את כל המאמצים לתת הצעה טובה במכרז, תוך שילוב המרכיב המקומי. הפרויקט לא פשוט - הוא מחייב את בעלי המניות להעמיד הון עצמי בשיעור 20%, שיחייב השקעה של כ-70 מיליון אירו לפחות", אומר קנוטה.

אתם לא חוששים שהתחרות במכרז תגרם להורדת מחירים?

"אנחנו לא חוששים מתחרות. המחיר צריך להיות כזה שיאפשר לפרויקט לרשום רווח. להערכתי, התפעול בישראל יהיה מאוד רווחי, וההקמה לא צריכה להיות שונה מאשר במקומות אחרים. ברמה הטכנולוגית אני לא ראה סיכונים, מאחר והמדינה עומדת מאחורי הפרויקט, יש סיכוי טוב לגיוס המימון מהבנקים".

במקביל למכרז באשלים, המדינה מקדמת הקמת תחנות סולאריות בשיטת הרישיונות, בה התעריף קבוע מראש. איזו שיטה עדיפה מבחינתכם?

"שיטת הרישיונות, הנהוגה באירופה, עדיפה. לממשלת ישראל כדאי ליישר קו עם המדינות באירופה, בהן ספרד, יוון ואיטליה שהלכו באותה דרך. אם יקבעו את התעריף הנכון, הרבה יזמים ינסו להקים תחנות על חשבונם ללא סיוע ממשלתי.

"התעריף הפוטו-וולטאי שנקבע בישראל - כ-2 שקלים לקוט"ש למתקנים קטנים ו-1.6 שקלים למתקנים בינוניים - הוא אחד האטרקטיביים בעולם, בהתחשב בכך שהקרינה גבוהה יותר. אם הממשלה תפעיל את אותם שיקולים בקביעת התעריף התרמו-סולארי, זה יהיה מצוין".

השוק הסולארי הולך היום יותר לכיוון של טכנולוגיה פוטו-וולטאית. לא תאבדו את היתרון שלכם?

"לשתי הטכנולוגיות יש כיום נתח שוק. התחום הפוטו-וולטאי מתפתח במהירות. זו טכנולוגיה פנטסטית, אבל החיסרון הוא שאי אפשר לייצר איתה חשמל כשאין שמש. לעומת זאת, בטכנולוגיה תרמו-סולארית, אפשר לייצר חשמל גם בלילה. אבל המחירים בתחום הפוטו-וולטאי עדיין גבוהים יותר. בשביל לייצר בסיס לייצור חשמל, תחנות תרמיות הרבה יותר טובות".

תלוי במחיר הנפט

באחרונה נאלצה החברה לצרף שותפים אסטרטגיים לפרויקט אנדסול בספרד, בהשקעה כוללת של כ-1.2 מיליארד אירו, בהקמת 3 יחידות ייצור תרמו-סולאריות. החברה מכרה 25% מפרויקט אנדסול 1 ו-2 לחברת קוברה (COBRA) הספרדית, והודיעה על מכירת 75% מאנדסול 3 המתוכנן להסתיים ב-2011 לחברת החשמל הגרמנית RWE. מהלך המלמד, כי חברות האנרגיה הסולארית מתקשות לממן לבדן את ההשקעות הגדולות.

"כל עוד מחיר הנפט בסביבות 60 דולר לחבית, יהיה קשה לשכנע בנקים לממן פרויקטים", אומר קנוטה, "ברגע שהמחיר יעלה ל-80 דולר לחבית, המגמה תשתנה ונראה יותר פרויקטים.

"ככלל, הבנקים הקשיחו את התנאים והעלו את הריבית. ההשקעה בפרויקטים סולאריים יותר כבדה מטורבינות גז. להערכתי, צורכי המימון הגוברים יחייבו חברות אנרגיה סולארית לצרף שותפים אסטרטגיים".

מה למדתם מהפרויקט בספרד שניתן יהיה ליישם גם בישראל?

"בספרד שילבו טכנולוגיה לאגירת חשמל - בריכות מלח, שמאפשרת לייצר חשמל במשך 7-8 שעות גם בלילה. אפשר יהיה ליישם זאת בעוד פרויקטים, כולל בישראל. אנחנו גם עובדים גם על הגברת ההתייעלות. יש דור חדש של קולטים תרמו-סולאריים ולהערכתנו ניתן יהיה להקטין עוד את עלויות הייצור". *