טראיינה שנייה? ICAP דווקא מחפשת בישראל שיתופי-פעולה

בשבוע שעבר ביקר בישראל מרק יאלופ, מנהל התפעול הראשי (COO) ומספר 2 בחברה. מטרת הביקור של יאלופ בישראל היא בחינת ההיצע הטכנולוגי המקומי בתחום הפיננסים וטיפוח מרכז המו"פ ש-ICAP החליטה להקים בישראל לפני מספר חודשים.

את ICAP הקימו בשנת 1986 ארבעה יזמים, עם והלוואה של 40 אלף ליש"ט מהבנק. אחד מהם, מייקל ספנסר, עדיין מנהל אותה. בתחילה פנתה ICAP בעיקר לשוק הנגזרים (Derivatives), אבל מאז היא התרחבה לתחומים נוספים. היום, כשהיא מעסיקה כבר 4,600 עובדים, היא מציעה שירותי ברוקרג' קולי ואלקטרוני ופוסט-ברוקרג', שבתחום הזה נכללים גם המוצרים של טראיינה, שמתמחה באוטומציה של תהליכים ידניים בשוק הפיננסי. היום היא הברוקר הבין-בנקאי הגדול בעולם, שאחראי על 32% מכלל התנועות בשוק.

"העולם השתנה"

*אפשר לצפות לעוד רכישות של חברות מצד ICAP?

יאלופ: "בעבר רצינו להחזיק ב-100% מהטכנולוגיה, כי היא משמעותית ביותר עבור החברה ומעניקה לנו את היתרון היחסי. אבל העולם השתנה מאז.

"פעם נהגנו לרכוש את החברות, וכך עשינו עם טראיינה, אבל כיום אנחנו פועלים במודלים שונים".

*באילו מודלים מדובר?

"שיתופי פעולה בצורות שונות והשקעות מיעוט בחברות המפתחות את הטכנולוגיה. כיום נראה שההצלחה המסחרית תהיה תוצאה של שיתוף פעולה מכל הצדדים ושלא תמיד יש צורך ברכישה של חברה כדי להשתמש בטכנולוגיה הייחודית שלה.

"זהו אחד מסימני המשבר הכלכלי. בישראל אמנם יש חברות טכנולוגיה רבות שפונות לתחום הפיננסי והן נחשבות מובילות בתחומן, אבל זו המגמה".

גם אם ICAP לא מתכוונת לרכוש חברות נוספות בקרוב, אין להסיק מכך שבכוונתה לשמור את כל הכסף בקופה.

גיל מנדלזיס, שהקים ומנהל את טראיינה, אומר כי "החדשות הטובות עבור התעשייה המקומית הן שהחברה מחפשת לקנות יותר טכנולוגיה חדשנית.

"אנחנו רוצים לחזק את הקשר עם התעשייה המקומית, עם קרנות ההון סיכון וגם בחינת השקעה בחברות טכנולוגיה היא אפשרית".

*באילו חברות קיימת אפשרות ההשקעה - כאלו שבתחילת דרכן או חברות בשלות יותר?

"גם וגם. אני מאמין שגם השקעה קטנה בחברה, שהיא עדיין בשלב הרעיון, עשויה לספק לנו יתרון. ב-ICAP מגבשים צוות קטן שיבחן את מה שיש לשוק המקומי להציע".

*אתם מרוצים מהרכישה של טראיינה?

יאלופ: "יותר ממרוצים. בפחות משנתיים היא הצליחה לשלש את ההכנסות. היא עמדה בציפיות הפיננסיות וחשוב יותר - היא אפשרה ל-ICAP להיות במקום אחר לגמרי בשוק הפוסט-טרייד, שלפני שנתיים איש לא חזה שיהיה כל-כך משמעותי.

"כיום זה אחד הענפים הצומחים ביותר בשוק הפיננסים. בנוסף, הטכנולוגיה של טראיינה אפשרה לשדרג את ההיצע גם בתחומים אחרים, למשל במסחר במטבע חוץ ואקוויטי".

"הסניף בישראל יגדל"

לפני מספר חודשים ICAP הודיעה על הקמת מרכז מו"פ בישראל, לצד פעילותה של טראיינה. במסגרת התוכניות הללו, יאלופ נפגש גם עם שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר.

*למה דווקא בישראל?

יאלופ: "יש לנו מרכזי פיתוח בלונדון ובניו-ג'רזי שבארה"ב ואנחנו בוודאי נשמח להעביר חלק מהמשרות למקום זול יותר, שיוכל להציע לנו כוח אדם איכותי.

"החברה מוציאה מידי שנה כחצי מיליארד דולר על פיתוח טכנולוגי פנימי. התחלנו בישראל בקטן, וכיום מועסקים במרכז כ-15 עובדים, אבל אני צופה שהמספר יגדל".

שם המשחק: מהירות

יאלופ אומר שהמשבר הכלכלי לא הקפיא את שוק הפיננסיים, אלא יוצר בו שינויים. לדבריו, "השירותים הקוליים יהפכו למשניים והשירותים האלקטרוניים יהיו יעילים יותר. לכן החברות שירצו להוביל את שירותי המסחר, יצטרכו להציע שירותים אלקטרוניים מתקדמים ומהירים.

"במובן הזה, לטכנולוגיה יש חשיבות עליונה. אנו מוציאים מידי שנה כרבע מיליארד דולר על טכנולוגיה חדשה, שלא מפותחת אצלנו. ההשקעה הזו נועדה לסייע לנו להיות תחרותיים בשוק המשתנה, ולאפשר את המעבר משווקים שמרניים ושירותים קוליים לשירותים אלקטרוניים".

יאלופ אומר שיש מירוץ אמיתי ושם המשחק הוא מהירות. לדבריו, "הביצועים נבחנים במדדים של אלפית השנייה. הלקוחות רוצים לדעת שאף שהם יושבים בטוקיו, הם יכולים לבצע פעולות במהירות מיידית בלונדון או בניו-יורק".

*איך מתגברים על בעיות תנועה כלליות ברשת?

"יש טרנד חזק שנקרא Co-locating, שמשמעותו הצבת מחשבים של הלקוחות קרוב אלינו, וכך הסיב האופטי קצר יותר והביצועים מהירים יותר. חלק מהלקוחות התובעניים מוכנים לשלם סכומי כסף גדולים עבור שירותים כאלה. זה עושה שינוי גדול בביזנס".