יו"ר חברת הגז הממשלתית ל"גלובס": "אם הייתי בנקאי ודאי שהייתי נותן מימון ל'תמר'; המשק צמא לגז טבעי"

לאוהד מראני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר בתי הזיקוק, תמיד, כך נראה, יש את הטיימינג להיות במקום הנכון בזמן הנכון. מראני היה ראש אגף התקציבים ומנכ"ל אוצר מוצלח (2002-2005) בתקופה בה המשק הישראלי יצא מאחד המשברים החמורים בתולדותיו לצמיחה מהירה. לאחר מכן הוא עבר בטבעיות לתפקיד יו"ר בתי הזיקוק (בז"ן), והוביל בהצלחה את המהלך המורכב של פיצול והפרטת בתי הזיקוק באשדוד.

עם העברת השליטה בבז"ן חיפה לידי החברה לישראל פרש מראני מתפקידו, ולפני כשנה וחצי מונה על-ידי שר התשתיות דאז, בנימין בן-אליעזר, לעמוד בראש חברת הגז הממשלתית, נתיבי הגז הטבעי (נתג"ז), האחראית על הקמה והפעלה של מערכת הולכת הגז הטבעי בארץ.

הפעילות של נתג"ז מוכרת במשק האנרגיה, אך החברה נחשבת לאנונימית למדי בקרב הציבור הרחב. בשבוע שעבר, אחרי שנתיים על עבודות מאומצות, נעשה צעד משמעותי להרחבת השימוש בגז הטבעי במשק, לאחר שנתג"ז החלה בהזרמת גז טבעי במקטע הדרומי במערכת ההולכה מקריית גת לסדום (135 ק"מ), הארוך ביותר בישראל, שצפוי להביא את מהפכת הגז לאזור הנגב.

על רקע תחילת ההזרמה לדרום וגילוי מאגרי הגז תמר 1 ודלית 1 מול חופי ישראל, למראני יש סיבות רבות להיות אופטימי לגבי משק האנרגיה ועתיד החברה, "גמרנו את הנחת הצינור לסדום ולמישור רותם. תהליך ההגזה ייגמר באמצע ספטמבר, ואז המפעלים יוכלו להתחבר. הקו יספק גז לתחנות של חברת חשמל, מפעלי ים המלח ולתחנת כוח שתהיה שם, למישור רותם ולשאר מפעלי כי"ל, רותם-אמפרט, אורון ולמפעלים ברמת חובב. הרווח מהצינור הוא של כולם. ברור שזה הביזנס של נתג"ז, אבל חשובים יותר הם הרווחים למשק באופן כלכלי. מאחר שהגז זול יותר, וגם שומר על איכות הסביבה, כל המפעלים פה באזור יחסכו כסף".

* אילו שינויים צפויים בפעילותה של החברה לאור העובדה שסיימתם הקמת חלק גדול מצנרת הגז?

"בשנה האחרונה עשינו פה שינויים ניהוליים בחברה. מינינו מנכ"ל חדש (אריה רמות שיפמן-ל.ב). הדגש בחברה עבר מבניית והנחת צינורות להתמקדות בתפעול מערכת ההולכה, על כל ההיבטים התפעוליים, המסחריים, הבטיחותיים. יש בחברה עובדים מצויינים. אני בפירוש מאמין שיש לנו היום את דור הסמנכ"לים העתידי בתוך נתג"ז. סבב המינויים הבא יהיה מתוך שורות החברה ולא בהצנחה מבחוץ. אני מאוד מאמין בקידום של עובדים מתוך החברה למשרות הבכירות, ובתרומה שיש לכך".

*אתה רואה בכניסת הגז לדרום קטליזטור לתחילת התחרות בחברת החשמל?

"בהחלט כן. אמנם התשתית שאנחנו מעמידים היא תנאי הכרחי, אבל היא אינה מספיקה. התנאי השני שחייב להתקיים הוא שהיצרנים הפרטיים יוכלו לרכוש גז, וכאן יש עדיין בעיה, כי אין להם כוח הרכישה ויכולת השגת המחיר של חברת החשמל. לחברת החשמל אין אינטרס לקנות בזול עבור יצרנים פרטיים שיתחרו בהם. לכן, אם לא יוסדר עניין רכישת הגז אני לא צופה גדולות בכושר התחרות של היצרנים הפרטיים בחברת החשמל".

*התאחדות התעשיינים בישראל מקדמת את רכש הגז המרוכז. צריך התערבות ממשלתית?

"למרות שאני מהאסכולה שדוגלת בשוק הפרטי, יש פה כשל שוק. לכן, כדאי להתערב ולעודד הקמת גוף שירכוש במרוכז. להקים חברה ממשלתית חדשה זה מיותר, אבל אפשר לתת את זה למישהו ניטרלי. נתג"ז היא בהחלט אחת האפשרויות, מכיוון שאנחנו לא מתחרים באף אחד. בכל מקרה, המצב הנוכחי הוא הכי גרוע כי לא קורה שום דבר. ראינו את זה בייחוד מול המצרים, הרבה יצרנים פרטיים קטנים לא מסוגלים לדבר איתם".

*אולי זה היה נכון כשהגז ממאגר אשקלון נגמר והמגעים היו מול ספק יחיד (EMG).

"אם חברת החשמל תעשה חוזה ענק ל-20 שנה מול הקונסורציום של החברות בתמר, היצרנים הקטנים לא יוכלו להתחרות בה ביעילות. לכן, צריך לאפשר איזו פלטפורמה שתאפשר גם להם להתאגד ולרכוש גז. הצענו לממשלה את השירות הזה".

*תשובה ומימון יצליחו להשיג מימון ולפתח את 'תמר' בתוך פחות מ-3 שנים?

"אני בטוח שכן. יש שם מאגר גז גדול. אם הייתי בנקאי, בוודאי שהייתי נותן להם מימון. המשוואה חייבת להיסגר. יש משק שצמא לגז, יש לו את הפלטפורמה שלנו (נתג"ז) לספק את הגז ללקוחות, ויש את השוק-הצרכנים. יהיה מיקוח על המחיר והמימון, אבל יהיו גם הסכמים ויהיה מימון".

*מדובר בפיתוח תת-ימי עמוק, מורכב ויקר. אפשר לעשות את זה עד 2012?

"אני חושב שכן. עברנו את נקודת האל-חזור ברגע שגילו את הגז והוכיחו שמדובר במאגרים עם פוטנציאל מסחרי. אולי יהיו קשיים מסוימים, אבל אין בעיה טכנולוגית או מימונית. שני הדברים קיימים. הדבר הכי חשוב כרגע הוא לחבר במהירות את תמר למערכת ההולכה ולצרכנים. אנחנו בוחנים את זה יחד עם משרד התשתיות".

*האם גילוי הגז בתמר מבטל את הצורך בהסתמכות על אספקת גז ממצרים?

"גילוי תמר יביא בטווח הארוך להתייצבות הכמויות שאנחנו נקנה מהמצרים. אמנם מדובר בתלות עם רגישויות פוליטיות, אבל זה עדיין אינטרס של שני הצדדים להיות בחוזים ארוכי טווח. לכן, אני עדיין מאמין בהסכם עם המצרים".

*לדעתך המדינה צריכה להתערב ולסייע ישירות במימון הקידוח בתמר?

"זה אינטרס של המדינה שיהיה פיתוח מהיר ושהגז יגיע למשק הישראלי. לדעתי לא נכון לתת ערבויות ישירות, אבל כן לעודד את הצרכנים לחתום על חוזים. אם המערכת תצליח להשיג מימון בלי ערבות מדינה, זה הרבה יותר טוב. אם יקרה מצב שבו הזמן עובר ולא מצליחים להשיג מימון, צריך לשקול את זה אל מול התועלת למשק".

"לא בוער בדמי להפריט את נתג"ז"

ב-4 השנים האחרונות השקיעה החברה סכום עתק של כ-2.7 מיליארד שקל בהקמת צנרת גז באורך של 300 ק"מ, והיא צפויה להרחיב את פריסת התשתית ל-500 ק"מ בשנים הקרובות. הפוטנציאל של נתג"ז לא נעלם מעיני המשקיעים, והחברה מגייסת בעצמה את הכספים למימון הפיתוח. "כשהתחלנו להתרחב היו כאלה שהטילו ספקות, מה יקרה כשייגמר המאגר של ים תטיס? האם יכול להיות שהצנרת תעמוד ריקה?", אומר מראני, "בעקבות המציאה של מאגרי תמר, ואולי של מאגרים נוספים שימצאו לידם, ברור לכולם שיש לנו תשואה כלכלית לעשרות שנים".

*זה יכול להפוך אתכם לחברה שמייצרת הכנסות במאות מיליוני שקלים.

"כבר היום יש לנו הכנסות של כ-250 מיליון שקל לשנה. כשכל מה שיש לנו זה ים תטיס ו-EMG. ההכנסות שלנו יגיעו בקלות בתוך 4 שנים לכ-600 מיליון שקל לשנה, תהיה לנו צמיחה של לפחות 100% בשנים הקרובות רק מהפקטור של העלאת הכמות".

*אתם בונים על המשך הגיוסים בשוק ההון לצורך המשך הרחבת ההשקעות?

"היה לנו גיוס מוצלח מאוד במרס, למרות שהיינו בשיא המשבר העולמי. אם נצטרך נגייס עוד כספים בשוק ההון. נתג"ז שהיא מונופול לתשתיות ההולכה של הגז, ללא הבעיות של מונופולים אחרים: חברה רזה ויעילה, עם פחות מ-80 עובדים כשרוב העבודות נעשות באאוט-סורסינג".

*מתי תתחילו לחלק דיבידנדים?

"כרגע לא נחלק. המטרה העיקרית שלנו היא לבנות תשתית יעילה במחירים טובים לתעשייה, ולא להיות איזושהי מכונת דיבידנדים למדינה".

*אתה חושב שנתג"ז בשלה להפרטה?

"נתג"ז היא מונופול של תשתיות הולכה. לא בוער בדמי להפריט אותה, מה שהממשלה תחליט אנחנו נעשה על הצד הטוב ביותר".

"המדינה עשתה עסקה מצוינת עם משפחת עופר"

מראני פרש מבז"ן בסוף 2007, לאחר העברת הבעלות לחברה לישראל של משפחת עופר. מראני לא יצא בידיים ריקות, ותוגמל במענק הפרטה של 1.5 מיליון שקל. אבל לעומת מניית פז, שבשליטת צדיק בינו, שזינקה מאז רכישת בית הזיקוק באשדוד, מניית בז"ן עדיין מדשדשת. "יש היום שוק עם מרווחים נמוכים בענף הזיקוק בעולם, והם (בז"ן) חלק מהתעשייה. כן, אני חושב שנכון לבז"ן לרכוש תחנות דלק, אבל אני לא עוסק בזה כרגע", מבהיר מראני.

*על רקע הוויכוח הציבורי בעסקאות המדינה עם משפחת עופר. מי לדעתך בסופו של דבר "שקשק" את מי?

"אני לא חושב שאף אחד שקשק את השני. הייתה מכירה הוגנת. יום אחרי המכירה של צים אמרו שהקונים 'שקשקו' את הממשלה, שנה אחרי זה התהפך. קראתי שצים מקבלת הזרמה עצומה מלמעלה (350 מיליון דולר מהחברה לישראל, ל' ב'), אז מי שקשק את מי? מה שחשוב, כדי למנוע מצבים של יתרון לא סביר לקונים, הוא שהממשלה תנסה למצות כל תהליך כדי להגיע למכירה עם כמה מתמודדים, זה יבטיח את המחיר ההוגן".

עובדתית המדינה קנתה את החלק של החברה לישראל בבז"ן לפי שווי של 500 מיליון דולר ומכרה להם אותו חזרה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

"אם אתה מסתכל בנקודת זמן של היום, המדינה עשתה עסקה מעולה. אם אתה תסתכל בעוד שנתיים אז אולי החברה תהיה שווה 3 מיליארד ואז מישהו יגיד המדינה עשתה עסקה רעה. אני אומר עוד פעם תלוי באיזה נקודה בסייקל העסקי אתה בוחן את זה. בשורה התחתונה, המדינה עשתה עסקה טובה מאוד, אבל אני לא חושב שהקונים של בז"ן בטווח הארוך יצטערו על זה שהם קנו את בז"ן. זה נכון גם במכירה של בז"ן לחברה לישראל וזה נכון גם במכירה של בית זיקוק אשדוד לפז.

* היו הרבה התנגדויות לפיצול בתי הזיקוק. בינתיים אנחנו לא רואים את מחירי הדלק יורדים כמו שהבטיחו.

"אני לא שיניתי את עמדתי. אני חושב שההפרטה היתה מאוד נכונה. אבל הפיצול לא היה נכון, הוא לא עשה קטסטרופה אבל הוא גם לא עשה שום בניפיט משמעותי למשק. למרות הפיצול, חברות הדלק ממשיכות לקנות תזקיקים משני בתי הזיקוק המפוצלים במחירים שהם פחות או מחירי הייבוא, כלומר זה לא הוביל לירידת מחירים, גם לא לעליית מחירים. זו היתה החלטה לגיטימית העיקר היה לגמור אותה כי להשאיר את בז"ן באוויר היה המצב הכי לא בריא".

"אין תחליף לאוצר חזק"

כמי שהעביר בהצלחה כמה וכמה תקציבי מדינה במהלך כהונתו במשרד האוצר, כמנכ"ל וכראש אגף תקציבים, מראני, כמו שאר ותיקי האוצר, לא רווה נחת מהכרסום במעמדו של האוצר במהלך אישור התקציב האחרון. מראני מיודד אישית עם אורי יוגב, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, ועם ראש אגף התקציבים היוצא, רם בלניקוב, שהתפטר מתפקידו על רקע אישור התקציב.

במהלך אישור התקציב האחרון ראינו שמעמד האוצר נחלש. מה דעתך?

"כולם שם, משני צדדי העימות, חברים שלי. עובדתית, מעמד האוצר נחלש והמשימה כעת של שר האוצר ושל הבכירים החדשים באוצר היא לשקם את מעמדו של האוצר. זה גם האינטרס האמיתי של רוה"מ, שיהיה לו אוצר חזק. אין תחליף למשרד אוצר חזק. אני בטוח שרוה"מ יודע זאת היטב".

*האם התערבות המאסיבית של הנגיד בשוק המט"ח יכולה בכלל להצליח?

"לדעתי, בנקים מרכזיים ומשרדי אוצר, כלומר ממשלות, לא יכולות בצורה מלאכותית לשנות את מהלך שוקי המטבעות. פישר נגיד מעולה, והוא בוודאי מבין את זה. יכול להיות שהוא זיהה שינוי מגמה ושהדולר הולך להתחזק מחדש לעומת השקל, ועל-ידי זה שהוא מתחיל לקנות דולרים הוא מקרב את השינוי. אני חושב שאנו קרובים לשינוי המגמה בשוק המט"ח. חטפנו פחות במשבר, הכלכלה מתאוששת ויש שיפור בהכנסות המדינה ממסים. כשמשק צומח הוא צורך יותר דולרים, ובטווח הקצר תהליך זה מביא לעליית שער הדולר".

*נראה שמעולם לא היה נגיד שכ"כ דואג לצמיחה ע"ח המדיניות המוניטרית שלו.

"זה לא על חשבון. אין לנו בעיית אינפלציה. מטרידה אותנו הצמיחה הכלכלית והתעשייה והתעסוקה. אני חושב שלפישר יש יתרון על נגידים אחרים בכך הוא בא מאמריקה, שם יותר פרגמטיים. אין לו בעיה לפעול נגד עקרונות מסוימים אם הוא מאמין שזה נכון לאותו זמן. הוא נגיד מספיק חזק כדי שתהיה לו מספיק תמיכה ציבורית ומספיק גיבוי בממשלה ובמערכת הפיננסית, כדי לפעול בצורות פחות מקובלות".

בנוסף לתפקידו בנתג"ז, מראני פעיל גם בשוק ההון. בשנה שעברה הוא מונה לתפקיד יו"ר בית ההשקעות אלומות-גורן. מראני מעריך ששיא המשבר חלף, אך לדבריו התנודתיות תימשך בחודשים הקרובים. "שיא המשבר מאחורינו, אבל עדיין אי-אפשר להגיד שאנחנו נמצאים במצב כלכלי מעולה, כי אנחנו תלויים בעולם. רוב האמריקנים עדיין פסימיים. אם בארה"ב המשבר יימשך או אפילו חס וחלילה יחמיר בנקודות מסוימות, בוודאי שאנחנו נושפע מכך".

*האם לדעתך צריך להתחיל להעלות ריבית לאור העובדה שהציפיות לאינפלציה הן עכשיו על 4%?

"אני עוד לא רואה רתיחה שמחייבת העלאת ריבית. אני עדיין מוטרד מהצמיחה. אני חושב שכשיהיה צורך להעלות ריבית, נדע לזהות את זה. הדבר שאותי הכי מטריד זה זיגזג במדיניות. לא הייתי רוצה לראות העלאה מוקדמת מדי של הריבית. יותר טוב להיות יציבים ולהגיב רק כשצריך להגיב ולא להיות נחפזים מדי בתגובה".

מראני, נחשב כמקורב לשלמה אליהו, יו"ר קבוצת הביטוח אליהו, המחזיק כיום בכ-10% מלאומי, שמעוניין להתמודד על רכישת השליטה בבנק.

אתה חושב שצריך להפיק לקחים מהאירועים האחרונים שהיו?

כן. מה שקרה במשבר רק מחזק את המסקנות שלי. כפי שראינו בנק ישראל לא חי בשלום לאחרונה עם חלק מהמהלכים של חלק מהשולטים בבנקים מסוימים. אפשר לפקח על הבנק גם אם אין לו בעל שליטה גדול. אני מקווה שבנק ישראל הפנים את הלקחים והוא ילך יותר לשיטה האמריקאית שמאפשרת לשלוט על בנקים באחוזים הרבה יותר קטנים ולא מקדשת את גרעין השליטה".

* איך המחלוקת בין בנק ישראל לשרי אריסון תשפיע על מערכת הבנקאות? מי לדעתך ניצח בעימות?

"אני חושב ששני הצדדים עשו טעויות. אני מקווה שיופקו הלקחים הנדרשים. עוד אין עדיין פרספקטיבה כדי לדעת מי הפסיד ומי הרוויח מהפרשה".

המגעים למכירת לאומי הוקפאו בגלל המשבר. הגיע הזמן אולי לחדש את הנושא של המכירה של לאומי, ואולי להנפיק בבורסה?

"האוצר חייב לחדש את המכירה של בנק לאומי, למרות שיהיו כאלו שיגידו שזה לא הזמן המתאים להפרטה או לסיום ההפרטה. צריך לגמור את זה. אני חושב שמראש זו היתה טעות גדולה למכור לסרבדוס כי אסור למכור שליטה לקרנות גידור . זה נגמר בסוף בפיאסקו, טוב שזה התגלה לפני הסתבכות יותר חמורה. צריך להרשות היום להנמיך את דרישות השליטה לפי מה שמקובל בעולם ולא לחכות לבעל שליטה אדיר של 20% שזה כנראה לא יקרה".

צריך לתת היתר לשלמה אליהו שמחזיק ב-10% מהמניות?

"אליהו בנה במו ידיו חברת ביטוח מצויינת שהתחילה מאפס. הוא מנהל את עסקיו בזהירות ושמרנות. אליהו מחזיק במשך זמן רב 10% ממניות לאומי, אז בוודאי שראוי לתת לו הזדמנות להרכיב גרעין שליטה".

*יש עוד סיכוי שאחד הטייקונים ייפול?

"לדעתי רוב המערכת איתנה. אולי יהיו תוצאות עסקיות טובות יותר או פחות, אבל אני לא צופה שום נפילות בסדר גודל משמעותי של השחקנים הגדולים במשק".

מראני לא היה צריך את המשבר האחרון כדי להשתכנע שמכירת גרעין שליטה למשקיע אסטרטגי היא לא פתרון אופטימלי. כמי שעמד בראש "ועדת מראני", שגיבשה מתכונת למכירת בנקים בבורסה ללא גרעין שליטה, הוא סבור שהמשבר מחייב את שינוי הקונספציה בכל הנוגע להפרטת הבנקים. "כל העניין שיהיה בעל שליטה מאסיבי הוא שיחלץ בעת מצוקה. ראינו שזה לא עובד. במשבר האחרון בארה"ב ובאירופה מי שהצילו את הבנקים היו הממשלות. אין מקרה אחד שבעלי הבנקים הזרימו הון. ממשלות נכנסו. לכן, כל האגדה הזאת שצריך מישהו עם 20%-30% שליטה ועם הון עצמי מוכח כדי שיהיה בעל בית שבנק ישראל יאשר היא לא נכונה".

*אולי הגיע הזמן לחדש את המכירה?

"כן. האוצר חייב לחדש את המכירה, למרות שיהיו כאלה שיגידו שזה לא הזמן המתאים להפרטה. צריך לגמור את זה".