עו"ד הרטמן על שכר-הטרחה ממכירת מניות בזק: "לא צריך להיות גרידי"

יום שני השבוע. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אולמו של השופט התורן, איתן אורנשטיין. עו"ד אלקס הרטמן, ראש משרד ש. הורוביץ, וכונס הנכסים מטעם הבנקים של 18% ממניות בזק שהיו בידי גד זאבי, מתייצב יחד עם שני שותפים ממשרדו, באי-הכוח של זאבי, נציג הכנ"ר ובאי-כוח בית ההשקעות UBS, שדקות ספורות לפני כן חתם על ההסכם מול הרטמן לרכישת חבילת מניות בזק בהיקף של כ-1.15 מיליארד שקל. התנאי להסכם: ששער המניה לא יורד מתחת ל-7.5 שקל.

ביום המסחר שלפני כן, נסגר שער המניה על 7.6 שקל. הרטמן יודע, שאם אישור בית המשפט יתקבל לאחר פתיחת המסחר בבורסה, יש סכנה ששער המניה ישתנה, כלומר ירד, ואז ההסכם לא תקף.

ב-9:29 בבוקר, השופט אורנשטיין מאשר את ההסכם. הרטמן יוצא מאולם בית המשפט, ומבקש ממשרדו ליידע את בזק כדי שיוציאו דיווח מיידי. רגע לאחר מכן הוא מקבל טלפון מהבורסה, שבו מבקשים לברר איתו אם אכן התקבל אישור בית המשפט. הבורסה מפסיקה את המסחר במניה, עד להתבררות כל הפרטים, מה שמשמר את שער המניה של היום הקודם. הסכם UBS יוצא לדרך.

* נסה לתאר את ההרגשה באותן דקות, את הדרמה. היית עייף אחרי לילה לבן?

"לא הרשיתי לעצמי להיות עייף. הייתי בשיא האדרנלין. השותפים שלי, גיא פירר ועמית שטיינמן, לא ישנו כמה לילות".

* מתי היה ברור שיש ל-UBS יתרון על פני אחרים?

"24 שעות לפני כן. המשא-ומתן נוהל מול כמה בתי השקעות במקביל. גם הכמויות של החבילות במשא-ומתן היו שונות מבית השקעות אחד לשני. היה בית השקעות שנתן מחיר פחות טוב בשביל כמות גדולה יותר. בסופו של דבר, זאבי העדיף זאת בדרך שבה זה נעשה, ואני קיבלתי את רצונו בעניין הזה".

כבר 7 שנים "יושב" הרטמן על מניות בזק שהיו בידי זאבי, ונתפסו על-ידי 7 בנקים שהלוו לזאבי את המימון לרכישתן, לאחר שזאבי חדל לשלם את התשלומים בגין המימון. במהלך השנים, הוא אומר, קיבל רמיזות כאילו הוא "מורח" את מכירת המניות: "קיבלתי רמזים פחות גלויים ויותר גלויים למה אני ממשיך לשבת על המניות".

* ממי קיבלת רמזים?

"מזאבי, מהתקשורת, מכל גורם אפשרי. התשובה שלי תמיד, היתה שאני עושה מה שנכון מבחינה מקצועית, ואני מאוד שלם עם הדרך המקצועית. התוצאות הוכיחו את זה".

כינוס של 3 מיליארד שקל

נחזור להתחלה: בשנת 2000 רכש גד זאבי כ-20% מנות בזק מכייבל אנד וויירלס, תמורת כ-650 מיליון דולר. בשנת 2002 הוא נכנס למצב של הפרה מול 7 הבנקים שנתנו לו את המימון, והבנקים פנו להרטמן כדי שייצג אותם מול זאבי. הרטמן ניהל מגעים מול עורכי דינו של זאבי. משניתנה לזאבי ארכה ועדיין לא עמד בתשלומים, ביקשו הבנקים למנות את הרטמן ככונס נכסים מטעמם, ולמרות התנגדות זאבי, בית המשפט מינה אותו לכונס נכסים על החברות של זאבי שהחזיקו במניות.

כינוס הנכסים הזה היה מיוחד מכמה בחינות. הרטמן: "זה היה הכינוס הגדול ביותר בהיקפו. מצד אחד, זה כינוס נוח כי אין עובדים ואין ספקים ואין חובות. מצד שני, קיבלתי לידיי נכס ששווה יותר מ-3 מיליארד שקל (כיום, אז זה היה שווה 2-2.5 מיליארד שקל). זה נכס שמצד אחד נסחר בבורסה, מצד שני הוא מהווה אחזקה משמעותית אך לא מקנה שליטה. מה שכן, הוא מקנה לי יתרון: את האפשרות לחסום החלטות באסיפה הכללית, שכן החלטות מחייבות רוב של 75%, וה-20% שבידיי אפשרו לי לחסום החלטות".

באותו זמן, מניית בזק נסחרה בשער נמוך, כך שמכירה לא היתה מפיקה תמורה שתכסה את החוב לבנקים. בינתיים, החלה עלייה לרגל להרטמן מצד בתי השקעות, שהיו מעוניינים לנצל את חלון ההזדמנות ששער המניה נמוך, ולרכוש את המניות. הרטמן: "אמרתי שאני לא הולך לעשות שום דבר מהיר, אלא אני רוצה להגדיל את הערך של המניות ולא לאפשר לכרישים לתפוס אותן בזול ולהשאיר חוב משמעותי לבנקים ולחברות".

בשלב הזה, החלו מאבקים מול המדינה, שביקשה ללכת להפרטה, גם על חשבון הזכויות של בעלי המניות האחרים. המדינה היתה מעוניינת לבצע הגדלת הון, מה שהיה מדלל את הרטמן, ולשנות את התקנון, כך שהרוב הדרוש להחלטות יהיה רוב רגיל של 51%, מה שהיה מצמצם את כוחו של הרטמן.

המאבק עימת את משרד ש. הורוביץ, מול אייל גבאי, היום מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואז מנהל רשות החברות הממשלתיות, ובעברו מתמחה במשרד ש. הורוביץ. הצדדים הגיעו לשופטת ורדה אלשיך: מצד אחד גבאי, שדיבר על האינטרס של המדינה. מצד שני הרטמן, שהתנגד לפגיעה בזכויות. אלשיך אישרה לבסוף את ההתנהלות של הרטמן, כמי שצריך לדאוג לזכויות של הנושים. גם המהלך לשינוי התקנון שביקשה המדינה, לא צלח. לבסוף המדינה ביצעה הגדלת הון, ולאחר מכן מכרה את אחזקותיה בבזק.

בנקודת הזמן הזו, מכירה עדיין לא אפשרה מחיר אופטימלי, והרטמן קיים פגישות עם מאות בתי השקעות. הרטמן: "המשרד שלי היה על המפה של כל בתי ההשקעות בעולם. אני לא חושב שיש בית השקעות משמעותי שלא פגשתי".

מיליארד שקל דיבידנדים

הרטמן חשב למכור את חבילת המניות כבלוק אחד, אבל אז התברר לו שבמקרה כזה הוא יידרש לספוג דיסקאונט משמעותי של 15%-20%. לעומת זאת, מכירה בחלקים, תבטיח דיסקאונט נמוך בהרבה. הוא השיג הערכת שווי, למקרה שבכל זאת יצליח למכור. הרטמן: "בדקתי את כל האפשרויות. הסכומים שדיברו איתי עליהם היו כאלה נמוכים, הבנתי מהר מאוד שלמכור לגורם אחד יהיה קשה מאוד".

בשלב הזה הופרטה בזק. הרטמן נפגש עם בעלי השליטה, קבוצת אייפקס סבן. "שמעתי על תוכניות להפחתת הון (המאפשרת לחלק את הרווח שנותר כדיבידנד) ולחלוקת דיבידנדים. הבנתי שנוצר רווח מסוים שיכול לתת לי כסף; שהאינטרס שלי ושל בעלי השליטה זהה ברוב המקרים, להבדיל מהמדינה. הבנתי גם שבזק יוצאת לדרך חדשה מבחינה ניהולית.

"בשלב הזה עדיין לא היה כדאי למכור, כי לא היה מחיר טוב, וצפיתי מימוש בדרך של קבלת דיבידנדים. חילקתי לבנקים יותר מ-1 מיליארד שקל דיבידנדים, בין מהפחתות הון ובין מכאלה שהתקבלו ישירות".

הפחתות ההון שנעשו, לא הורידו את שער המניה בהתאם, כפי שהיה עשוי לקרות, והרטמן התחיל לחשוב שהזמן הנכון למכירה מתקרב. מחיר השוק התייצב על רמה שמאפשרת את מכירת המניות פחות או יותר תוך כיסוי החוב, אבל הרטמן עדיין לא היה משוכנע שיצליח למצוא קונה במחיר השוק. ואז עלה הרעיון, שהוא ינסה למכור למרבה במחיר, ואת היתרה יקנו הבנקים במחיר שוק, כל עוד התמורה הכוללת מכסה את החוב כלפיהם. הרטמן פנה לבית המשפט וביקש אישור למכירה במתווה שהציע. זאבי התנגד למכירת המניות בחלקים במקום בחבילה אחת, אך בהמשך שינה את עמדתו. בינתיים מחיר המניה עלה, שער המטבע ירד, ורשת הבנקים הפכה ללא רלוונטית.

הרטמן החליט להציע חלק מהמניות. ברקע, דוחות בזק הצפויים. בד בבד, השוק עלה באופן דרמטי, אך מניית בזק דרכה במקום וכמעט לא זזה. הרטמן: "הבנתי שיש ציפייה מהשוק שתהיה מכירה - שלי או של הבעלים. ידעתי שאין סיבה שבזק תפגר בעליות, אלא אם כן השוק מריח שהולכת להשתחרר חבילה גדולה, ומתוך זה הבנתי שיש עוד גורם שרוצה למכור. הבנתי שהשוק יכול לקלוט כמות מסוימת בלבד, ולכן הייתי מעוניין להקדים את הבעלים".

בשלב הזה הרטמן הרים טלפון לעורכי הדין של זאבי במטרה להגיע איתם להסכמות: "אמרתי להם: 'זה זמן למכור. אין סיבה שננהל מלחמה. בואו נשתף פעולה'".

על המדף: עוד 12%

בשבועות האחרונים התנהל משא-ומתן אינטנסיבי מול בתי השקעות, תוך כדי ניהול משא-ומתן עם זאבי עצמו. בינתיים, פורסמו הדוחות והרטמן החמיץ את ההזדמנות להקדים את בעלי השליטה, שמכרו חבילה של כ-5% מניות, במחיר של 7.5 שקל המניה. הרטמן המשיך לחכות לרגע המתאים.

* המשבר הכלכלי לא פגע בסיכויים למכור?

"כשהמשבר הכלכלי התחיל, קיבלתי מכתב מזאבי, למה לא מכרתי עד עכשיו, כי עכשיו יש משבר ושוב לא יהיה אפשר למכור. בפועל, בזק שרדה את המשבר בשוק ההון. אלא שבסיטואציה של המשבר הכלכלי יש לאנשים פחות כסף לקנות, אך מאחר שמחיר המניה לא ירד אחד הדברים שעשיתי זה שהבאתי את הבנקים לקנות את המניות במחיר השוק - אותו מתווה שהצעתי".

* למה חשבת שכל-כך משמעותי להגיע להסכמות עם זאבי?

"קודם כל, תמיד עדיף להגיע להסכמה. שנית, עכשיו נוצרה הזדמנות".

המפנה אירע בימים האחרונים: בתום משא-ומתן אינטנסיבי מול בתי השקעות, התגבש הסכם עם UBS, שאושר על-ידי בית המשפט.

* קיבלת שכר-טרחה של כ-5.5 מיליון שקל. מה כל הדיבורים על כך שהיית "לארג'"?

"הרווחתי יפה, אבל זה פחות מהתקנות לגבי שכר-טרחה, שמדברות על מינימום של 0.75% (מהמכירה). השאיפה שלי היא גם להתחשב בהיקפים של הנכסים שאני מנהל, וגם בזהות הצדדים. כל הצדדים כאן מתוחכמים. ב-7 השנים האלה היתה עליי אחריות לא קטנה והשקעתי הרבה מאוד עבודה, ואני זכאי לתגמול. יחד עם זאת, השאיפה שלי היתה שזה ייעשה מתוך הסכמה של כל הנוגעים בדבר.

"אני מאמין שאם אתה נותן שירות מקצועי טוב, והלקוח מרוצה - אתה תתוגמל נכון. אני חושב שיישמתי את זה, ושהתגמול שקיבלתי בהסכמה הוא תגמול יפה מאוד, הגם שהוא נמוך מהמינימום של התקנות. כמובן שבסוף הכינוס, בהתאם לשיעור ההצלחה, אני אבוא בדברים עם כל הגורמים הרלוונטיים ואנסה להגיע להסכמות גם לגבי תשלום עבור הצלחה, אבל זה צריך לעמוד גם במבחן ציבורי ולכן אני לא חושב שזה נכון שאהיה 'גרידי', אלא שאקבל משהו נמוך יחסית".

* קיבלת גם דיבידנדים במהלך השנים. סך-הכל, עם שכר-הטרחה, זה יוצא כ-13 מיליון שקל - כ-2 מיליון שקל לשנה.

"כן. אמרתי שקיבלתי סכום יפה".

* זה עדיין לא סוף הסיפור. נותר לך למכור עוד כ-12% מהמניות.

"בית המשפט הטיל עלינו ועל הבעלים מגבלה של מכירה בחודשיים-שלושה הקרובים. אנחנו נמכור את המניות בזמן הכי נכון מבחינתנו. גם הפעם אנסה להגיע להסכמה עם החייב, כי אני מעדיף זאת על פני הכרעה שיפוטית".

* יש ירידת מתח אחרי המכירה?

"כן, זה הכינוס הגדול ביותר שהיה, ומעולם לא היה מימוש בהיקף כזה. מעבר לזה, זה מימוש שהוא קשה מהרגיל, בגלל שזה בבורסה, וכל הזמן משתנה. אבל ירידת המתח היא כמו בסיום כל פרויקט גדול".

* נסה להעריך מה יקרה עם המכירה שנותרה, לאור מצב השוק וההתאוששות.

"יש לי סיבות להיות אופטימי, אך אני ער לכך שכשמדובר בבורסה ובניירות ערך שנסחרים בבורסה, אי אפשר לצפות דבר. דברים יכולים לקרות בן-לילה ולהפוך את התמונה על פיה. יחד עם זאת, העובדה שהמניות הן של חברה טובה כמו בזק, נותנת בסיס לאופטימיות".