הערכות: פישר לא יעלה הריבית בשבוע הבא חרף המדד הגבוה

כשבוע לפני החלטת הריבית לחודש ספטמבר, בבנק ישראל בוודאי לא אהבו לראות את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, אשר עלה ב-1.1% בעוד שקונצנזוס התחזיות עמד על 0.9%. בנק ישראל, שחתך את הריבית לרמת שפל של 0.5% כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי, נמצא כעת בנקודה בה ההתאוששות הכלכלית בעיצומה, המסים עולים, היצע הכסף זינק והאינפלציה, שלפי התחזיות בשנה שעברה הייתה אמורה כבר להיות קרוב לאמצע תחום היעד של בנק ישראל (כלומר על כ-2%), ממשיכה להיות גבוהה ומסתכמת ב-3.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי.

בשוק ההון לא הופתעו מהמדד, שכן התחזיות נעו בטווח של 0.7-1.1%. כלכלנים בשוק מעריכים כי מדד אוגוסט יהיה גבוה גם כן, אולם המדדים לאחריו צפויים כבר להיות אפסיים ואף שליליים, שכן הסיבה למדדים הגבוהים בחודשים יוני-אוגוסט הם בעיקר בשל העלאות המסים. בשוק מתקשים להתנבא מה יעשה נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בהחלטת הריבית ביום שני הבא. הם מציינים כי פישר נמצא תחת לחץ רב להעלות את הריבית, אולם הוא בהחלט יכול לדחות צעד זה כיוון שההתאוששות הכלכלית דורשת זאת.

"זה לא היה מדד פשוט", אומר רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב. "לא היה ברור כיצד הגזירות הכלכליות יתורגמו בפועל, למשל האם העלאת המע"מ תגולגל במלואה לצרכנים. אני חזיתי עלייה של 1% במדד, כך שלא הופתעתי".

"פישר צריך להתעלם מהגזירות"

אייכל מציין כי בנטרול השפעת הגזירות הכלכליות שהטילה הממשלה, מדד יולי היה עולה ב-0.4-0.5%. בכלל, אם הממשלה לא הייתה מטילה את הגזירות האינפלציה הייתה כבר בתוך תחום היעד של בנק ישראל (1-3%). כיוון שגזירות אלו "תורמות" למדדים גבוהים באופן זמני, אייכל סבור כי על פישר להתעלם מהמדדים הגבוהים ולהמשיך לתמוך בצמיחה במשק. להערכתו, העלאת הריבית תגיע רק ברבעון הראשון של 2010, ובוודאי לא בשבוע הבא.

"פישר צריך להתעלם מהגזירות כי הן לא גורם קבוע", אומר אייכל. "גם אם הוא היה מעלה את הריבית, זה לא היה עוזר. כאשר מעלים מסים - לא משנה מה הנגיד יעשה - המחירים יעלו". אייכל מעריך כי מדד אוגוסט יעלה ב-0.5% שכן היטל הבצורת טרם הוטל במלואו. עם זאת, הוא סבור כי מוקדם מדי לדבר על העלאת ריבית במשק, שכן המשק הישראלי (כמו האמריקני והאירופי) טרם הגיע לנקודת האל-חזור בכל הנוגע להתאוששות הכלכלית.

"אם פישר יעלה את הריבית הוא ידכא את ההתאוששות הכלכלית וזה לא טוב", אומר אייכל. "זה לא אסון גדול לפספס קצת את האינפלציה כל עוד הדבר תומך בהתאוששות הפעילות הכלכלית. הנגיד צריך להיות קשוב למה שקורה בארה"ב ובאירופה; שתיהן לא נראות ממש טוב כרגע ועדיין לא עברו את נקודת האל-חזור. לא ניתן לאפשר למשק לנוע בהילוך אוטומטי, המשק עדיין צריך את הנגיד. מה עוד שאם הריבית תעלה, הדולר ירד ל-3.6-3.7 שקלים וזה בהחלט לא טוב למשק".

"בנק ישראל לא רוצה להעלות את הריבית"

בניגוד לגזירות הממשלתיות שמשכו מעלה את מדד יולי, סעיף אחד מרכזי בלט דווקא בכיוון ההפוך: סעיף הדיור. הדיור מהווה כ-20% מהמדד והוא עלה ביולי ב-0.4% בלבד, בעוד שהצפי היה לעלייה של כ-2%. שוק הנדל"ן הישראלי, שהפגין איתנות בשנה האחרונה למרות המיתון, הצליח להפתיע כל-כך הרבה אנשים, כך שהיום קשה למצוא כלכלן בשוק שיתחייב כי העלייה בסעיף תמשיך להתמתן ואולי אף תהפוך לירידה בחודשים הקרובים.

"זהו סעיף תנודתי והייתי מציע להיזהר לגזור מסקנות מנתון אחד", אומר רונן מנחם, אסטרטג ההשקעות הראשי בבנק מזרחי טפחות. "צריך לזכור שמשקל הדירות להשקעה גדל והולך בתור חלופת השקעה בעולם שבו הריבית היא אפסית".

בדומה לאייכל, גם מנחם מעריך שפישר לא חייב להעלות את הריבית בשבוע הבא, אם כי הוא מתקשה לנבא מה יחליט בסופו של דבר הנגיד. מכל פנים, מנחם צופה התמתנות באינפלציה החל מחודש ספטמבר, בדומה להערכת בנק ישראל.

"בנק ישראל לא רוצה להעלות את הריבית כי הוא מעריך שמחודש ספטמבר ואילך אנו ניכנס שוב לתקופה של מדדים אפסיים ואף שליליים", אומר מנחם. "אני מסתכל על יותר על תחזיות האינפלציה לשנה קדימה ולא על האינפלציה בפועל, ותחזיות האינפלציה צפויות לרדת ל-1% כבר בספטמבר. בנק ישראל לא חייב להעלות את הריבית כי המדד לא היה מפתיע והייסוף בשקל יכול למשוך את המדדים הבאים כלפי מטה. העלאת ריבית גם תחזק את השקל ובנק ישראל לא מעוניין בכך".