עו"ד דן צפריר: "האכיפה הסביבתית הולכת ומתגברת"

לדברי עו"ד ליפא מאיר, השותף-המייסד, "השינויים הרגולטוריים הנרחבים שחלו בנושאי איכות הסביבה, דורשים מארגונים ומחברות לקחת בחשבון שלל של גורמים חדשים כמרכיבים עיקריים באג'נדה העסקית השגרתית וניהול הסיכונים שלהם. משרדנו, שמייצג חברות גדולות רבות וארגונים שונים הפועלים בישראל ובחו"ל, מרחיב את שירותיו ויציע את מומחיותו ואת ניסיונו הרב של עו"ד צפריר בתחום הסביבתי".

במארס השנה הודיע צפריר על הצטרפותו למחלקת איכות הסביבה במשרד מיתר-ליקוורניק, אך השידוך לא עבד, והוא חיפש משרד אחר. צפריר: "משרד ליפא מאיר חיפש מומחה בתחום איכות הסביבה, שאליו רצה להתרחב כחלק מהיותו one stop shop, ואני חיפשתי בית, וככה נוצר הקשר. למשרד מיתר הוא מחמיא: "זה משרד מצוין, עם אנשים איכותיים ונחמדים", אך מציין, כי הרגיש שזה לא המקום בשבילו.

משרד עוה"ד ליפא מאיר, מהגדולים ומהמובילים בארץ בתחומי המשפט המסחרי וחדלות הפירעון, מעסיק 42 עורכי דין, מתוכם 14 שותפים. תחומי התמחותו כוללים ייצוג עסקאות, תאגידים וניירות ערך, פירוק והבראת חברות, נדל"ן וליווי פרויקטים של תשתיות, ליטיגציה, תביעות ייצוגיות, איכות סביבה ועוד.

צפריר (37) החל את דרכו (ב-2001) כמנהל במחלקה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. במסגרת תפקידו סייע לרגולטור בהליכי חקיקה וטיפל בתיקי איכות סביבה בעלי פרופיל ציבורי גבוה. בין היתר, עבד, יחד עם המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ד"ר יוסי ענבר, על הסכם הגישור ברמת חובב, שהיה הליך הגישור הסביבתי הראשון בארץ (בעקבות הקונפליקט בין מפעלי רמת חובב למשרד לאיכות הסביבה), וכן הוביל את צוות הניסוח של חוק שמירת הסביבה החופי, שאותו קידמה השרה לאיכות הסביבה, יהודית נאות, ז"ל. כן, שימש צפריר כתובע בתיקים פליליים שהגיש המשרד נגד מפגעים, ובהם ההליך לפינוי חוות הגז ולפינוי פי גלילות ברמת השרון.

עלייה בפניות

בתפקידו האחרון, שימש צפריר כמנהל איכות סביבה גלובלי בחברת פרוטרום. הוא מרגיש בשל היום לעסוק בתחום התמחותו בפרקטיקה. "המציאות בארץ ובעולם היא, שכל תאגיד חייב להיות מלווה על-ידי מומחה לעניינים של איכות סביבה שיוכל לייעץ וללוות אותו. לאחר שעבדתי עם מיטב בעלי המקצוע במשרד להגנת הסביבה הרגשתי כי אוכל לתת את השירות המשפטי הטוב ביותר ללקוחות רק אם אכיר מקרוב את אופן ההתנהלות בחברה תעשייתית. כעת, לאחר שהתנסיתי כרגולטור וכמנהל בתעשייה, אוכל לתת ללקוחות המשרד את השירות המשפטי הטוב ביותר, הלוקח בחשבון הן את הוראות החוק והן את הסביבה העסקית של הלקוח".

* הרבה משרדים פותחים היום מחלקה לאיכות הסביבה. זה טרנד חולף או צורך אמיתי?

"זה ממש לא טרנד חולף. אחד הדברים שהדהימו אותי כשעבדתי במשרד להגנת הסביבה זה שלעיתים חברות נעזרו בשירותים משפטיים של עורכי דין שאינם מתמחים בתחום. לשמחתי, בשנים האחרונות חברות תעשייתיות הפנימו שכאשר מונח על הכף כתב אישום פלילי ואפשרות שתוגש נגדן תביעה ייצוגית של מאות מיליוני שקלים, הן לא יכולות להתפשר על עורך דין שלא מתמחה באיכות הסביבה. לכן, יש היום עלייה בפניות של גופים למשרדי עורכי הדין שנעזרים במומחים לאיכות סביבה, ואינם מסתפקים בשירות של עורך דין כללי. אני מקווה שזה רק ילך ויגבר".

כשצפריר הצטרף למשרד לאיכות הסביבה חבריו הרימו גבות. "אמרו לי 'למה אתה הולך למשרד לאיכות הסביבה לקבל משכורת מינימום, תלך למשרד פרטי ותרוויח'". היום הוא בטוח שעשה בחירה נכונה. "התחלתי במשרד לאיכות הסביבה ב-2001, כשהתחום היה בחיתוליו בישראל. היום, בראייה רטרוספקטיבית, אני חושב שעשיתי צעד מוצלח. אפרופו הצורך המתגבר במומחים באיכות סביבה, ועם כל הצניעות, אין הרבה עורכי דין שמתעסקים בזה ושהתמחו בזה באופן אינטנסיבי מאז תחילות שנות האלפיים".

אכיפה פלילית

לדבריו, לאור התגברות החקיקה הסביבתית, התחום ילך ויצבור תאוצה. "בשנים האחרונות הייתה התגברות של הרגולציה בתחום, גם כחלק מהתפתחות טבעית וגם בעקבות הרצון של ישראל להיכנס ל-OECD. המשרד להגנת הסביבה לוקח חלק מאוד משמעותי בהתאמת הרגולציה הסביבתית לזו המקובלת באירופה. החקיקה הפרטית התגברה, בראשותו של דב חנין וחברי-כנסת נוספים, המון הצעות חוק פרטיות מונחות על השולחן, ולא מעט מהן כבר הועברו".

* האם היום, כשכולם עסוקים בבעיות קיומיות בעקבות המשבר הכלכלי, יש מקום לדון באיכות הסביבה? ההתעסקות בה לא דעכה?

"ממש לא. ההתייחסות התגברה. כי א' המיתון לא ביטל חקיקה הקיימת בתחום הזה, ובין היתר את התיקון לחוק תובענות ייצוגיות שמאפשר הגשת תביעה ייצוגיות בעילות סביבתיות. המיתון גם לא משפיע על רשויות האכיפה, שהגבירו את האכיפה בשנים האחרונות. כשעזבתי את המשרד להגנת הסביבה היו בלשכה המשפטית שישה עורכי דין, היום יש שם כ-20. זה מלמד, שהאכיפה הולכת ומתגברת ולא האטה את צעדיה בגלל המשבר הכלכלי.

"הגיע הזמן שכולנו, חברות תעשייתיות ומשרדי עורכי דין נבין שנושא איכות סביבה הולך ותופס תאוצה, ונזכור שזה תחום שנמצא תחת אכיפה פלילית. חברה שחשודה בגרימת מפגע סביבתי, יכולה להיות מואשמת בפלילים, היא ונושאי המשרה בה. הגם שתיקים רבים נסגרים בהסדרי פשרה, היום הסכומים שנקבעים בהסדרים הללו, הולכים ועולים. אם פעם הוטלו קנסות של מאות אלפי שקלים, היום מגיעים לקנסות של מיליוני שקלים בנוסף לאפשרות של הגשת תביעה ייצוגית במקביל להגשת כתב אישום, שמכפילה את הסיכון". *