בעלי פריסקייל: "חטפנו מכה, פיטרנו 120 עובדים, אבל זהו"

חברת המוליכים למחצה פריסקייל, יצאה מתחום הסלולר ושווייה התכווץ ■ ישראל קשת, נשיא ומנכ"ל החברה בישראל: "בעלי המניות מודים שלא העריכו נכון עד כמה פריסקייל תלויה במוטורולה"

"אתגרית", כך מגדיר ישראל קשת, נשיא ומנכ"ל פריסקייל ישראל, את ההתמודדות של פעילות החברה בשנה האחרונה. "אתגרית" היא מילה מעודנת, עם קונוטציה חיובית משהו, לתאר כמעט קריסה באחד העסקים העיקריים של ענקית המוליכים למחצה. חטיבת הסלולר של החברה, שבסוף 2007 מכרה בכ-360 מיליון דולר והייתה אחראית לכ-25% מהכנסות החברה, סבלה מצניחה של 85% בהכנסות בסוף 2008 במקביל להחלטת החברה על יציאה מהתחום.

קשת, שהקריירה שלו בתחום החלה לפני 27 שנה, אינו מתייחס לאתגרים האלו כאל משהו חיובי. כתוצאה מהפסקת הפעילות בתחום הסלולר, שעל חלק מרכזי מפיתוח הטכנולוגיה עבורה היה אחראי גם המרכז בישראל, וכן צמצומים נוספים, נאלצה הפעילות בישראל לפטר 120 עובדים בשנה האחרונה, כ-20% מכוח העבודה, במקביל להיקפי פיטורים דומה שביצעה החברה בכל העולם. בישראל מועסקים כיום כ-500 עובדים.

כאב הפיטורים

"עסקנו הרבה בסלולר אבל יצאנו מהתחום בשנתיים האחרונות - קצת מתוך ראיית הנולד וגם בגלל שבחו"ל הוחלט לצמצם את הקבוצה", אומר קשת. במקום להילחם בשוק הסלולר התחרותי והאבוד מבחינתה, החליטה פריסקייל להתמקד בתחומי הרכב (Micro-controllers) והתקשורת (Embedded Networking), תחומים בהם היא נתפסת כאחת החברות המובילות.

"צמצום כוח אדם היה הכאב העיקרי", אומר קשת. "בתנאים אחרים היינו מפטרים אולי כעשרה מהם על ביצועים ירודים, אבל את רובם המוחלט לא היינו מפטרים. למרות הכאב לפטר חברים ואנשים שגדלנו וגידלנו אותם, צריכים לחשוב על ה-80% הנותרים". כחלק מהצמצום בפעילות בישראל, פריסקייל סגרה את שלוחת הפיתוח בעומר, ולדברי קשת חלק ניכר מהאנשים נקלטו במקומות אחרים בפריסקייל.

שמואל ברקן, מנכ"ל משותף בפריסקייל ישראל ומנהל שיווק ומכירות למזרח אירופה, רוסיה, המזה"ת ואפריקה, אומר כי פריסקייל פעלה מהר. "החברה החלה בקיצוצים כבר לפני שנה, הרבה לפני האחרים".

לדעת קשת, חלק מהזעזוע שעובר כיום על עולם ההיי-טק חייב לעבור גם דרך קיצוץ דרסטי בהוצאות כוח האדם, כך שיתאפשר לישראלים להתחרות עם היצע המהנדסים במזרח אסיה ובמזרח אירופה. עם זאת גם הוא וגם ברקן חד-משמעיים לגבי חשיבות המרכז בישראל והסיכוי לקיצוצים נוספים בישראל. "חטפנו מכה, אבל זה אחת וזהו. זה לא סלמי. לא מתוכננים עוד פיטורים", אומר קשת.

חוב לטווח ארוך

בעקבות מחיקת מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים, סיימה פריסקייל את השנה שעברה עם הפסד עתק של 8 מיליארד דולר, בעיקר בעקבות מחיקה חד-פעמית משמעותית, על הכנסות של כ-5.2 מיליארד דולר. ברבעון השני של 2009 הכנסותיה היו כ-820 מיליון דולר והפסדיה כ-480 מיליון דולר.

אלא, שהנתונים התפעוליים של החברה הם הבעיה הקלה. על החברה רובץ כיום חוב לטווח ארוך של כ-7.5 מיליארד דולר שמעביר אותה להון עצמי שלילי של כ-3.3 מיליארד דולר עם כ-1.3 מיליארד דולר בלבד בקופה לסוף הרבעון השני, נתונים שגם בימים טובים יותר לא היו קלים להתמודדות.

הנתונים האלו גם מעלים סימן שאלה לגבי כדאיות רכישת החברה בשנת 2006. ההיסטוריה של פריסקייל מתחילה כחטיבת השבבים של מוטורולה ממנה הופרדה כספין-אוף בסוף 2003. בסוף 2006 נרכשה החברה בידי קונסרציום שהובל בידי קרן בלקסטון, במה שהוכר כרכישת הפרייבט אקוויטי הגדולה בתחום הטכנולוגיה, והסתכמה בכ-17.6 מיליארד דולר.

אחד הנכסים העיקריים איתו יצאה פריסקייל לדרך הוא מוטורולה עצמה, שהפכה ללקוחה הגדולה והיחידה שהייתה לה בתחום המעבדים לעולם הסלולרי. אולם, נתח השוק של מוטורולה, שקרס בשנתיים האחרונות ביותר מ-60% בתחום הסלולר, גרר אחריו גם את פריסקייל בדרך למטה.

"בעלי המניות של החברה מודים היום שלא העריכו נכון עד כמה פריסקייל תלויה במוטורולה בנושא הטלפונים הניידים, אבל כל השיקולים מלבד זה לרכישה היו ונשארו נכונים", אומר קשת. "היה צורך לבצע עדכון לשווי בעקבות היציאה מתחום הסלולר, וכך נחתכו 40% מהשווי", אומר ברקן, "אבל גם המתחרות שלנו - כמו TI ואינפניון סבלו מירידה של עשרות אחוזים מהשווי בשנה האחרונה".

הפעילות של מרכז הפיתוח בישראל מתרכזת כיום בתחומי התקשורת והרכב, מעבדי אותות דיגיטליים (DSP) ומעבדים ליישומי מולטימדיה שפונים גם לשוק התקני המחשוב הניידים. "בחברה מאמינים שאנחנו מקום אסטרטגי", אומר קשת, "אני תמיד אמרתי לעובדים כי מקום אסטרטגי זה היכולת לפעול עם מוצר מאוד מורכב, אבל לא בטוח שבשביל להיות אסטרטגיים צריך 600 איש".

צרו איתנו קשר *5988