בתאריך 23 ביוני 2006 התנהל יום מסחר רגיל במניית
נס טכנולוגיות . החברה לא הוציאה דיווח מיוחד ושוק ההון לא היה סוער במיוחד, אך זה היה היום הרגוע האחרון במסחר במניה למשך החודשים הבאים. בארבעת החודשים שלאחר מכן טיפסה מניית נס ממחיר השפל בו שהתה בתאריך האמור בשיעור של 66%, תוך שהיא מרכזת מחזורי מסחר גבוהים מהממוצע.
ההסבר למהלך, באופן די לא מפתיע, היה שמועות על רכישת נס בידי חברה בינלאומית גדולה בתחום שירותי המחשוב. על הפרק עמדו שתי מתעניינות. הראשונה, Symphony, והשנייה, ענקית שירותי המחשוב ההודית Wipro. הרכישה לא יצאה אל הפועל מן הסתם, אך המניה הגיעה לשיא בתאריך 11 בדצמבר 2006 ושווייה עמד אז על 649 מיליון דולר.
ובחזרה להווה, או כמעט להווה. יום רביעי, 29 באפריל 2009, ובמניית נס שהחלה להתרומם לאיטה מהשפל אליו נקלעה בחודש מארס, קורה משהו. המניה מטפסת בשיעור של 18% במחזור גבוה מהרגיל. בהמשך הדרך, ועם רוח גבית של השווקים, ממשיכה המניה לטפס במעלה ההר, משלימה עלייה של 42%, ומגיעה ביום שישי האחרון קרוב למחיר שיא (שנקבע יום קודם לכן) - 5.70 דולר - המשקף עלייה של 139.5% מהשפל ושווי חברה של 219 מיליון דולר.
וכן, גם הפעם מדובר בשמועות. מחירי השפל אליהם נפלה המניה עוררו מסביב לנס טכנולוגיות, מחברות IT | המובילות בישראל, חגיגת ספקולציות. בשוק המחשוב המקומי, יש מי שמוכן להישבע ששמע שמאחורי הקלעים יש קבוצה שאוספת באופן אגרסיבי מניות שלה. לפי ההערכות, הרוכשת הפוטנציאלית הפעם היא - תחזיקו חזק - לא אחרת מאשר המתחרה הישראלית מטריקס, חברה בת של פורמולה.
ולמרות שמדובר בהערכות בלבד, נכון לרגע זה לפחות, יש בסיס כלשהו של אמת בסיפור. שיחה - רצינית או לא - שהתקיימה באביב האחרון בין נציגים מהדירקטוריונים של שתי החברות נגעה גם באפשרויות אסטרטגיות של שילוב בין נס למטריקס. המגעים לא התקדמו בהרבה מאז, ובוודאי שלא הגיעו לכדי מהלך פרקטי. מקורבים לנס טוענים אגב שמכירת החברה לא עומדת כרגע על הפרק, ושוללים מגעים, רשמיים או לא, עם מטריקס.
מה שמניע את השמועות, בין היתר, הוא העובדה שבנס אין בעל שליטה. מניות החברה, כמו אצל רבות מהחברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, מפוזרות בין גופים מוסדיים בעלי נתחים קטנים, כך שרכישת שליטה בחברה דורשת הרבה "עבודת רגליים".
להיות או לחדול
שכי גרליץ, מנכ"ל נס, משייך את העליות החריגות במניה בחודשים האחרונים לדיסקאונט בו היא נסחרת. גרליץ, שנכנס לתפקיד לפני כשנתיים וחצי, נדרש כיום, יותר מבעבר - ובמקביל לחגיגות עשור להקמת החברה - למחשבה האם "להיות או לחדול", ולאו דווקא במובן המעשי (מכירת הנכסים), אלא האם המטרה לשמה הוקמה החברה - חברת שירותי מחשוב בינלאומית ישראלית - היא אכן ריאלית.
"זו שאלה שאנו בוחנים כל פעם מחדש", הוא אומר בראיון בלעדי וראשון ל"גלובס" מאז נכנס לתפקידו. "נכון, האסטרטגיה של נס היא שאפתנית - לקחת חברת שירותים ישראלית ולהפוך אותה לגלובלית. מי שירצה, יקרא לזה יומרנות ומי שירצה יקרא לזה חזון. אנחנו, כך או אחרת, באמצע הדרך, ועדיין לא השלמנו את המלאכה. כדי להצליח במבצע כזה הנפח שלנו צריך להיות יותר גדול מהנוכחי". המשך אסטרטגיה זו פירושה גם המשך התרחבות החברה דרך רכישות, מדיניות שנס לא נטשה.
עם זאת, המשבר הכלכלי קטע את התוכניות של גרליץ להמשך צמיחה וצבירת הנפח הקריטי. נס מצליחה לשרוד את המשבר ללא זעזועים יוצאי דופן, אך בשורה העליונה של הרבעון השני נרשמה אצלה ירידה של 19.5%, בעיקר בעקבות שינויים בשערי מט"ח. גרליץ, אופטימי מטבעו, מעריך שהמשבר לא הסתיים, אך כבר רואה את האור בקצה המנהרה.
"המשבר לקח אותנו שנה אחורה", הוא מודה, "אני חושב שזו הצלחה גדולה שזו רק שנה אבל זה עשה Reset לחברה, ועכשיו אנו צריכים לבנות את עצמנו מחדש לצמיחה". צמצומי ההוצאות שביצעה נס באו לידי ביטוי בפיטורי 700 עובדים בקירוב בשנה האחרונה - בעיקר בהודו ובמזרח אירופה אך גם בישראל - וכן בקיצוצים בשכר העובדים בישראל.
אך את המכה הכואבת חטפה החברה בשוק ההון האמריקני בו איבדה המניה 55.4% בשנה האחרונה. "חלק גדול מהסיבות קשורות למאקרו, אך זה לא דבר משמח ולא משהו שיש להתגאות בו. הפרשנות שלי לירידה היא פרופיל הסיכון. ציבור המשקיעים חושב שהמניה יותר מסוכנת ממה שאני חושב, ולא ניתן לחלוק על שוק ההון בטווח הקצר. בטווח הבינוני או הארוך המניה תהיה במקום אחר".
"נס ישראל היא נכס ולא נטל"
כאמור, מדובר בראיון מקיף ראשון שמעניק גרליץ מאז נכנס לתפקידו. האמונה הרווחת לגביו היא שהוא מעדיף את הקרירות המתנשאת של שוק ההון האמריקני, מאשר לדחוף את הידיים לביצה הרותחת של שוק המחשוב הישראלי. לפחות ההיסטוריה התעסוקתית שלו בעשור האחרון - רחוק מאוד מעסקי שירותי המחשוב (ראו מסגרת) - תמכה בכך.
הרקע של גרליץ בתחום של מיזוגים ורכישות חיזק את ההערכות כי בכוונת החברה לממש חלקים נרחבים מפעילותה כדי להציף שווי, ובמהירות. הכוונה היא בעיקר לנס ישראל, הפעילות שעל בסיסה הוקמה החברה, אשר סבלה לאורך השנים מהפסדים ומבעיות ארגוניות כרוניות. לפי הערכות, הבעייתיות בפעילות של נס ישראל הייתה גם אבן הנגף שמנעה את רכישת החברה לפני שלוש שנים.
האירוניה היא שגרליץ אינו מתכוון למכור כל כך מהר. "אין שום טעם למכור את נס ישראל" הוא קובע, "למה לקחת נכס טוב ולהיפטר ממנו? בגלל שהענף שבו הוא פועל קשה? אף אחד לא בוחר את הלקוחות שלו. נס ישראל היא נכס ולא נטל". גרליץ גם מתנגד לשינוי מבני בחברה והפיכת הפעילות למודל של חברת אחזקות - בה כל סגמנט מנסה למקסם את יכולותיו באופן עצמאי וללא סינרגיה עם הסגמנטים האחרים - ונוטה יותר לכיוון בו פעלה החברה תחת המנכ"ל הקודם, רביב צולר.
בשוק המחשוב הישראלי יהיו רבים שיתווכחו עם גרליץ על איכות "הנכס" עליו הוא מדבר, אך הביצועים הפיננסיים של נס ישראל אכן השתפרו, ומהווים חלק מהשינוי שעבר על נס מאז נכנס לתפקיד. לנס ישראל יצא שם של חברה שהייתה מוכנה "להתאבד" על פרויקטי מחשוב בכדי לזכות בהם, ובמילים אחרות, להפסיד עליהם. לפחות באופן פורמלי, תחת גרליץ הפסיקה נס את אופן הפעילות הזה והצהירה כי תיכנס לפרויקטים רווחים בלבד. גרליץ מגדיר אופן פעילות שכזה כ"לא רציונלי", ושואל "האם ישראל היא השוק הכי אטרקטיבי שאני יכול לראות בעולם? התשובה היא לא".
התובנות הללו היו, בין השאר, אלו שהביאו את נס להפחית באופן משמעותי את שיעור הפעילות בישראל מתוך כלל החברה. ברבעון השני היוותה הפעילות בארץ 31% מכלל ההכנסות (שאיפת החברה היא 25%). שיעורי הרווחיות של מרבית הפעילות בארץ, שפועלת תחת מגזר שילוב המערכות והטמעת היישומים, נפגעו קשה בעקבות ההאטה הכלכלית ועמדו על 2.3% מההכנסות, שיעור נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור של 7.7% ברבעון המקביל אשתקד.
התוכנית של גרליץ עבור הפעילות בישראל לא כוללת רק פרויקטים בתחום ההטמעה, כי אם גם פזילה לפיתוח מתקדם עבור לקוחות, כגון הרחבת הפעילות של חטיבת הפתרונות הביטחוניים (TSG) גם ללקוחות חיצוניים לחברה, דבר שעד כה לא קרה, ולדברי גרליץ ממנף את פעילות החברה גם בתחומים אחרים.
עם זאת, חלק גדול מהפעילות בארץ (12% מהכנסות החברה ברבעון השני) מגיע מהמגזר הציבורי, שוק צפוף ותחרותי במידה קיצונית, וגם חלקים אחרים של הפעילות טומנים בחובם הפתעות, כמו התביעה שניהלה הראל ביטוח נגד נס לפני כשנתיים.
אז אולי כדאי להתרחק קצת יותר מהפעילות בארץ? "התעשייה שבה אנו נמצאים היא מאוד לא פשוטה", עונה גרליץ. "יש רעה חולה של חוסר בגרות בתעשייה, זה מבנה לא בריא וזה לא טוב. מעבר לכך, המגזר הציבורי הישראלי הוא מהיותר אגרסיביים ופחות רציונליים שאני מכיר. המגמה בשוק בארץ היא מאוד לא חיובית", הוא מסכם בפסימיות. *
shmulik-s@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
