הכל מוכן להעלאת הריבית

נתוני האינפלציה לחודש יולי שפורסמו בסוף השבוע, בתוספת הנתונים על הגידול בכמות הכסף אשר פרסם בנק ישראל ונתוני הצמיחה המעודכנים, הם התפאורה המתאימה ביותר, מזווית הראייה של בנק ישראל, בשלב הבא בתפנית המדיניות המוניטרית. בשורה התחתונה, הכל ערוך ומוכן להעלאת שיעור הריבית במשק, ב-25 נקודות בסיס.

צריך להביא בחשבון את האפשרות שהנגיד, סטנלי פישר, ירצה להמתין לעיתוי נוח, כמו העלאת ריבית במקומות אחרים. אך אפשר גם ופישר יראה את הדרך ליתר הבנקאים המרכזיים ויהיה הראשון אשר יחזור לתוואי של ריבית עולה, נוכח הגידול בכמות הכסף וההאצה האינפלציונית. העובדה כי המשק חזר לתוואי של צמיחה חיובית (1% ברבעון השני בחישוב שנתי) רק מגבירה את ביטחונו של פישר כי הגיע הזמן לשינוי בכיוון המדיניות המוניטרית.

תפנית חשובה

הנתונים עצמם הם מאוד לא עמומים בכל הנוגע לאינפלציה. המדד עלה ב-1.1% ביולי, וקצב האינפלציה, על פי הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עומד על כ-5%, כמעט כפול ממה שבנק ישראל חושב למקובל וסביר. נכון כי חלק מההתייקרויות ביולי היו יזומות על ידי הממשלה, אך אין זה משנה את העובדה ששירותים ומוצרים רבים, המושפעים מהיצע וביקוש, רשמו עלייה במחיריהם.

בשוק ההון הציפיות לאינפלציה שנה קדימה ממשיכות לזחול כלפי מעלה, והגיעו, על פי נתוני בנק ישראל, ל-2.7% ב-30 הימים האחרונים, לעומת 2.4% בממוצע ליוני ויולי. בחודש אפריל עמדו הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה על 0.8%. נתון זה, יותר מכל הצהרה פומבית של אנליסט זה או אחר, מבטא מה חושב שוק ההון על האינפלציה במשק.

בחודשים קודמים בנק ישראל היה עדיין יכול לטעון כי עליו לשקול היטב את העלאת הריבית במשק, זאת בשל ההשפעה על שער החליפין של השקל, אשר הפך להיות למשתנה החלטה נוסף של הבנק, כמעט באופן רשמי. אלא שבחודש האחרון חלה תפנית חשובה מאוד במדיניות המוניטרית. הבנק חדל לרכוש אג"ח ממשלתי והודיע על הפסקת רכישת מטבע חוץ בסכום של 100 מיליון דולר ביום. מה שאמור למנוע התחזקות גדולה של השקל, אם תועלה הריבית, הוא איום ההתערבות המסיבית מצד הבנק המרכזי, לפחות על פי חישובי בנק ישראל. עתה מגיע התור של הריבית, והיא אמורה לעלות בשלב נוסף של השינוי המהותי במדיניות הבנק המרכזי.

התנאים בשלים

גם מצד הכלכלה הריאלית, כאמור, התנאים נראים כבשלים יותר למהלך של העלאת ריבית. נתוני הצמיחה בישראל ובעולם מתחילים לאותת על חזרה לצמיחה, גם אם היא איטית מאוד. הצמיחה המקומית חיובית, גם באירופה הנתונים מצביעים על כיוון דומה והפדרל ריזרב בארה"ב מתחיל אף הוא לדבר על חזרה לתוואי של גידול בתוצר. דרגות החופש של בנק ישראל גדלו, ואיתן הסיכוי להעלאת ריבית, אם לא החודש, אזי בחודש הבא.

למעשה, ספק אם בנק ישראל יכול להרשות לעצמו שלא לפעול בתחום הריבית. הברירה שלו היא לאפשר לכמות הכסף להמשיך ולהתרחב בקצב של למעלה מ-50% לשנה, ולהסתכן בהאצה אינפלציונית נוספת, דבר אשר מאלץ אותו לצעדים הרבה יותר חריפים בהמשך הדרך.

מצב זה אינו מתקבל על הדעת, ועל כן הנגיד ייאלץ להודיע על העלאת הריבית, אם כי הוא יוסיף משפטי הרגעה ויציין שהבנק ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות בכלכלה הריאלית וימנע פגיעה בה. מדובר במילים טקסיות, לא יותר מזה. מעתה, ועד להודעה חדשה, בנק ישראל חוזר לחשוב, קודם כל, על האינפלציה.