"בשביל ברהמס יש הקלטות"

לקראת הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קמארית שייפתח בסוף החודש מדברת אלנה בשקירובה, המנהלת המוזיקלית של הפסטיבל ואשתו של דניאל ברנבוים, על מחויבותה למוזיקה מודרנית, על מעורבותו הפוליטית של בעלה, ועל הסיבות שמניעות מוזיקאים שמרוויחים אלפי אירו לקונצרט, להופיע בירושלים בחינם

הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית, שיפתח בירושלים ב-31 באוגוסט, צבר לעצמו בשנים האחרונות מעמד של אחד מהאירועים המוזיקליים האיכותיים ביותר בארץ. את הפסטיבל מנהלת הפסנתרנית אלנה בשקירובה (Bashkirova), רעייתו של הפסנתרן והמנצח דניאל ברנבוים. בשקירובה מצליחה להביא לירושלים מדי שנה כמה מהשמות הגדולים ביותר בתחום המוזיקה הקאמרית, כולם בהתנדבות.

גם השנה ישמור הפסטיבל על שני המאפיינים המרכזיים שלו: הראשון - קונצרטים ארוכים בצורה יוצאת דופן, והשני - שילוב של הרבה מוזיקה בת-זמננו. "הרעיון הוא לשלב את המוזיקה המודרנית עם הרפרטואר המוכר", אומרת בשקירובה בראיון טלפוני מזלצבורג. "אנחנו מבצעים כל שנה מבחר גדול של יצירות בנות-זמננו, וגם מזמינים במיוחד יצירות לכל פסטיבל".

הפסטיבל יקיים השנה מחוות למלחינים כמו הנדל, היידן ומנדלסון, ובמקביל יבצע יצירות של מלחינים גדולים שנמצאים מחוץ לרפרטואר הסטנדרטי, כמו מסיאן (Messiaen), אנסקו
(Enesco), דה פאייה, טנייב (Taneyev), שפוהר (Spohr) ואחרים.

*הקהל הישראלי נתפס כשמרן. אין כאלו שבאים אליכם בטענות על ריבוי הרפרטואר המודרני?

"יש יסודות שמרניים, אבל לא הרבה. הפסטיבל מתקיים כבר 12 שנה, ויש אמון בין המוזיקאים לבין הקהל. הם יודעים שמה שלא נביא - זה יהיה מעניין. אני חושבת שמאד חשוב להציע תוכניות של מלחינים בני-זמננו, כדי שלא נרגיש שאנחנו במוזיאון. יש מאזינים שמוכנים לשמוע מוזיקה רק עד ברהמס ולא אחריו, ואני באמת לא בשבילם. בשביל זה יש הקלטות".

*זה גם הקו הרפרטוארי השולט כיום באירופה?

"לא בהכרח. הרבה פסטיבלים באירופה דווקא יותר שמרניים מאיתנו. הרי כולם רוצים למשוך קהל. אם היינו מבצעים רק יצירות מודרניות, זה באמת היה יותר מדי קשה. אבל אנחנו משלבים מודרני עם קלאסי, ומתקבל שילוב מעניין. בסופו של דבר מוזיקה טובה היא מוזיקה טובה, לא משנה מתי נכתבה".

ארוחה עם הרבה מנות

הפסטיבל הולך עם מחויבותו למוזיקה מודרנית עד הסוף, וכמו בכל שנה הזמין גם השנה שתי יצירות חדשות שיבוצעו בו בבכורה עולמית. הראשונה היא מחזור שירים לסופרן וקלרינט, שאותו כתב המלחין אליוט קרטר בן ה-101. השנייה היא יצירה למרימבה וארבעה צ'לי, שכתב המלחין הישראלי הצעיר רועי זוארץ. שתי היצירות יבוצעו בשני ערבים נפרדים, בשילוב עם יצירות מוכרות יותר.

*יש סיבה מיוחדת לאורך המופלג של התוכניות, שאורכות לפעמים כשלוש שעות?

"זה היה ככה מההתחלה. יש המון אמנים ומעט זמן, וכולם רוצים להופיע. לכן התייחסנו לזה לא כאל קונצרטים רגילים, אלא כאל פסטיבל שבו החוקים שונים. זה כמו ארוחה ענקית עם הרבה מנות, שכולן מצוינות".

בשקירובה מספרת שבנוסף לתוכנית המרכזית בירושלים עורך הפסטיבל גם סיורים מוזיקליים ברחבי העולם. "יש שני סיורים כאלו בשנה, עם קונצרטים של קבוצות קטנות מקרב אמני הפסטיבל. זוהי הדרך לעשות אותו מוכר בחו"ל".

*ובאמת יש קהל שמגיע לפסטיבל במיוחד מחו"ל?

"יש אולי כמה קבוצות כאלו, אבל בכל מקרה הן לא קבוצת היעד שלנו. המטרה העיקרית שלנו היא לנגן עבור הקהל בירושלים".

"גוד ווייבס" באולם

בפסטיבל משתתפת רשימת מוזיקאים מפוארת, שכל פסטיבל בינלאומי היה גאה בה. בין עשרות המבצעים יש כמה הנחשבים מהטובים בתחומם בעולם, כמו הפסנתרנים ניקולאי דמידנקו (Demidenko) וקיריל גרשטיין (Gerstein), זמר הבריטון דיטריך הנשל (שהחליף את רומן טרקל שביטל), הכנרים גיא בראונשטיין, גדעון קרמר וניקולאי זניידר (Znaider), זמרת הסופרן דורותיאה רושמן (Roeschmann), הויולנים מדלן קארוצו (Carruzzo) וז'ראר קוסה (Causse), הצ'לן פרנס הלמרסון (Helmerson), נגן הקונטרבס נביל שהאטה
(Shehata), החלילן עמנואל פאיו (Pahud), הרביעייה הירושלמית, רביעיית ארלנבוש
(Erlenbusch), המנצח פאול מאייר ורבים אחרים.

כל המוזיקאים המגיעים לפסטיבל מנגנים בו בהתנדבות, כולל כאלו הרגילים לקבל אלפי אירו לקונצרט. הפסטיבל מממן להם את הטיסות ואת השהייה, וזהו. "המוזיקאים באים לירושלים בשביל הכיף של עשיית מוזיקה יחד", מסבירה בשקירובה את המוטיבציה. "אלו מוזיקאים ברמה גבוהה מאד, שפשוט אוהבים לנגן ביחד.

הם נהנים להתארח בירושלים ולנגן באולם ימק"א, שהוא אולם נהדר. מעבר לזה, יש גם קשר מיוחד עם הקהל פה. כמוזיקאי, אתה יכול להרגיש מהבמה אם הקהל באמת מקשיב לך או סתם יושב כדי להעביר את הזמן. בישראל נמצא הקהל הכי טוב מבחינת איכות ההקשבה והמעורבות. אפשר להרגיש כאן שיש 'גוד ווייבס' באולם".

*יכול להיות שהם מסכימים להופיע בחינם גם כדי להתחבב על דניאל ברנבוים, דרך זה שינגנו בפסטיבל של אשתו?

"ממש לא. השמות הגדולים באו כבר בפעמים הראשונות, ודניאל הופיע כאן לראשונה רק אחרי כמה שנים. צריך להבין שמוזיקאים קאמריים מתייחסים למוזיקה לא רק כאל קריירה, אלא כדרך חיים. הם באים קודם כל כדי לעשות מוזיקה עם קולגות, ולא כדי לחמם את עצמם בשמש של דניאל או של מישהו אחר".

"אנחנו לא מסובסדים"

ב-12 שנות קיומו של הפסטיבל הספיק ברנבוים להופיע בו מספר פעמים, כולל אחת בלתי נשכחת בשנה שעברה שבה ליווה את רולנדו וילאזון, מגדולי הטנורים בעולם. השנה, למרבה הצער, לא יגיע. "אם דניאל בא זה נפלא, אבל אני לא מכריחה אותו", צוחקת בשקירובה. "יש לו הזמנה פתוחה לבוא מתי שהוא רוצה ולנגן את מה שהוא רוצה".

*מתי ברנבוים צפוי להגיע שוב לפסטיבל?

"בשנה הבאה הוא מתוכנן להגיע, אבל התוכנית שינגן עוד לא נקבעה".

*אגב, הפסטיבל מרוויח?

"אני לא עוסקת בצד הכלכלי, אבל אני יכולה לומר לך שאנחנו לא מסובסדים. אנחנו מתבססים רק על תרומות והכנסות עצמיות. אנחנו אסירי תודה לאמנים שמוכנים להופיע בחינם, ולכל מי שתורם. אתה יכול להיות בטוח שהתרומות האלו הולכות למטרות טובות". *

הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית יתקיים באולם ימק"א בירושלים בין התאריכים 31 באוגוסט ןעד 12 בספטמבר. אתר הפסטיבל: www.jcmf.org.il