"יש הבדל תהומי בין מה שפישר צריך לעשות לבין מה שיעשה"

"דומה שהצמיחה אכן מתחילה להתחדש. אפשר להכריז כי שיאו של המשבר מאחורינו וכי סימניה הראשונים של הצמיחה הגלובלית הופיעו מוקדם ביחס לציפייה הכללית לפני תשעה חודשים. למרות סימני ההתאוששות המעודדים, עדיין מוקדם להכריז על קץ המשבר הכלכלי. משימות רבות עוד נכונו לנו, ובתוכן הבראת מערכות הבנקאות. יש סיבות טובות, אף כי לא חד-משמעיות, לחשוש כי ההתאוששות לא תהיה ברמה הנדרשת". אלה היו המילים הפומביות האחרונות של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ביום שישי האחרון, לפני החלטת גובה הריבית במשק (כרגע חצי אחוז), שתתקבל מחר.

"יש הבדל תהומי בין מה שפישר צריך לעשות, לבין מה שפישר אכן יעשה מחר. הוא צריך להעלות ריבית אך לא בטוח שזה מה שיעשה". המשפט הזה הפך בימים האחרונים לשגור בפי בכירי הכלכלנים בשוק ההון. אין ספק כי השוק סובל מבלבול קשה בכל הקשור למדיניות המוניטרית. כמו כן, אין ספק כי מועד העלאת הריבית מתקרב: "חמישים-חמישים" או "שישים-ארבעים" הן ההערכות העדכניות ביותר. עם זאת, כולם מעדיפים לזרוק הערכות לא מחייבות - מבול הנתונים שמתקבלים מחייב זאת. נכון לעתה, לכל חלופה שתיבחר על ידי הנגיד ניתן להצמיד הסבר משכנע.

מה הוא יעשה?

נתוני הצמיחה לרבעון השני של 2009 (עלייה של 1%), הזינוק ב-1.2% במדד המשולב של בנק ישראל והעלייה, לראשונה השנה, בייצור התעשייתי תומכים בהעלאת ריבית. במקביל, נתוני האינפלציה השנתית (מעל יעד המחירים) והציפיות לאינפלציה ב-2009 (קרוב ל-4%), תומכים אף הם במהלך.

מנגד, הציפיות לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים ירדו בחדות (מ-3% ל-2.6%) כאשר פישר הבהיר ביום שישי האחרון, כי למרות כל הנתונים המעודדים עדיין המשבר הכלכלי איתנו. העובדה כי פישר לקח על עצמו כיעד גם לשמור על שער חליפין סביב 3.8 שקלים לדולר מסבך את התמונה עוד יותר.

אז מה הוא יעשה? ייתכן אפילו שפישר טרם החליט: אם הוא לא יעלה, סימן שהוא עדיין מוטרד מהצמיחה; אם הוא יעלה ברבע אחוז, סימן שהוא רוצה לאותת על תחילת תהליך של צמצום מוניטרי אך בקצב איטי; אם הוא יעלה מעל רבע אחוז, סימן שהוא חוזר לראות את האינפלציה בראש מעייניו.

משחק של ציפיות

ביממה האחרונה החלו לצוץ חלופות אחרות, הקשורות בריסון מוניטרי אך לא לגובה ריבית בנק ישראל. חלופה אחת היא שפישר יעלה את הריבית על פיקדונות הבנקים המסחריים בבנק ישראל. כידוע, בנק ישראל משלם לבנקים על פיקדונות שהם מפקידים אצלו ליום או לשבוע. ריבית זו קרובה מאוד לריבית בנק ישראל. העלאה כזו תגדיל את היקף ההפקדות של הבנקים בבנק ישראל ובכך את הספיגה של הנזילות מהשוק. הדבר גם יאותת לשוק שבנק ישראל מודע לכך שצריך לעשות משהו עם הררי הכסף הנזיל ההולכים ונערמים אך זאת, מבלי להשפיע על ריבית הפריים, המוטלת על חלק לא קטן מההלוואות הקיימות למשקי בית. מהלך כזה גם לא ישפיע על שער החליפן של השקל.

אפשרות אחרת היא שבנק ישראל ימכור בחזרה את 18 מיליארד השקלים באג"ח מדינה צמודים ושקלים שרכש במסגרת תוכנית רכישות האג''ח. הדבר עשוי לצמצם את כמות הכסף בשוק וזאת מבלי להשפיע על הלוואות קיימות שצמודות לפריים, תוך איתות לשוק שבנק ישראל מטפל בבעיה.

ויש גם אפשרות שלישית: להותיר את הריבית על כנה אך לכתוב בצורה מפורשת, כפי שכבר נעשה בעבר, כי "בנק ישראל לא יהסס לעלות את הריבית" בסוף הודעת הריבית. אם מדובר במשחק של ציפיות, משחק כזה יכול לעשות את העבודה בצורה יעילה מאוד.