מה בדיוק מצנזרים?

חצי מדינה עמדה בפקק; למרות האיפול על סיבתו, ניתן היה לברר זאת עם הבלקברי

ב-10 במאי 1977 הגיעו לשיאן ההכנות לחגיגות יום ירושלים והעשור לשחרור העיר. ואולם, במהלך היום התפשטו בעיר שמועות עקשניות על אסון קשה בצה"ל. זה היה לפני 32 שנים - האינטרנט עוד לא היה, הסלולר עוד לא נחת אצלנו, ו-CNN עוד לא הוקמה.

כל זה לא הפריע לידיעה הנוראית לחלחל: 44 לוחמי צנחנים ו-10 אנשי צוות אוויר נהרגו בהתרסקות מסוק "יסעור" בזמן תרגיל בבקעת הירדן. לקראת ערב, כבר בוטלו החגיגות המתוכננות לבמות הבידור. למרות שהידיעה על האסון נאסרה לפרסום על-ידי הצנזורה עד למחרת היום, לא הצטרכנו לחכות למהדורות החדשות כדי להתבשר על "אסון הנ"ד".

32 שנים עברו מאז האסון ההוא ובשבועיים האחרונים קיבלנו שתי תזכורות לכך, שלפחות מבחינת הצנזורה הצבאית, כנראה דבר לא השתנה.

לפני עשרה ימים, נתקעה חצי מדינה בפקקי תנועה אדירים באזור המרכז. למרות האיפול שהטילה הצנזורה על הנושא, כל מי שרצה לדעת מהי הסיבה שהוא תקוע שעות בכבישים, יכול היה לקבל דיווח מהימן ביותר, באמצעות טכנולוגיות המאה ה-21.

בהיותי תקוע באחד מאותם פקקים מעצבנים, ביצעתי חיפוש בגוגל עם הבלקברי הנאמן שלי סביב המלים "פקק תנועה באזור המרכז" וקיבלתי אישור לשמועות שריחפו בכל מקום - חטיפת חייל שבסוף לא הייתה.

לא מאתרי אינטרנט ישראליים, חלילה, אבל למקרה שהצנזור אינו יודע - האינטרנט פתוח לכל ובמקרה כזה, אתרים זרים מדווחים במהירות ופעמים רבות גם באמינות רבה.

אני תוהה, מדוע היה צורך לצנזר את הידיעה על חטיפה אפשרית של חייל? ראשית, אם חלילה אירעה חטיפה, אולי עדיף להודיע לכל עם ישראל מה קרה, מהם פרטי הרכב החשוד והיכן נראה לאחרונה? שנית, מאחר שהמידע זמין ממילא, מדוע לא להניחו בפנינו בצורה מהימנה ולא להניח לנו להסתמך על אתרים זרים - ולעתים עוינים?

הצעת ייעול דרך 8200

מכיוון שלמרבה הצער, ניסיונות חטיפה עוד יקרו כאן בעתיד, זה הזמן להושיב ב-8200 מספר מתכנתים מוכשרים, ולדרוש מהם לייצר פתרון טכנולוגי, המאפשר לאתר את כל חיילי צה"ל באשר הם, תוך שעתיים.

למפקדים ששייכים לדור הישן זה נשמע אולי פרויקט הזוי, אבל אני משוכנע שלקצין צעיר בן עשרים ומשהו ולעוד מספר חיילים, זו תיראה משימה לגיטימית לחלוטין.

חשש לחטיפת חייל? מישהו מוסמך לוחץ על מתג ומיד נעשה שימוש בטכנולוגיות קשר, SMS, טלפונים, אינטרנט ורשתות חברתיות (כן, בהחלט!), ומערכת איסוף המידע נותנת בזמן אמיתי מידע אמין. ובמקרה של אותו יום חמישי מפורסם, גם משחררת את עם ישראל מפקקים מעצבנים ומדאגה מיותרת.

ובהמשך לפרשת החטיפה, ההחלטה התמוהה להטיל חיסיון על זהות הרמטכ"ל, "האישיות הצבאית הבכירה" ממנה נגנב כרטיס האשראי, מעלה סימני שאלה כבדים. חיפוש מהיר בגוגל או הסתמכות על מר שמועתי, אפשר לכל מי שרצה לקרוא באינטרנט את מה שהצנזורה ניסתה למנוע מאיתנו, ללא הצדקה.

לא על ביטחון ישראל הגנו פרקליטי הצבא, אלא על כבודו של צה"ל, ששוב נרמס על-ידי מפקדים רשלניים, שלא מנעו את הפאשלה המבישה. חשוב שבצה"ל יפנימו: אנחנו אולי עם של חפיפניקים, וכנראה גם איננו ממושמעים, אבל אנחנו לא מטומטמים. בעידן המודרני הזה, אנחנו מצפים לקבל מידע אמין ומדויק ובזמן אמיתי. לתשומת ליבכם.