הנקראות ביותר

לא בא לשחק

4 חודשים אחרי בחירתו כמנהל החדש של בית צבי, מדבר מיכה לבינסון בראיון ל"גלובס" על הגירעון המצטבר של 2.4 מיליון שקל שהותיר אחריו גרי בילו, על המורים החדשים שהביא למקום, בינהם יבגני אריה ורנה ירושלמי, ועל הכשרת הדור החדש של כוכבי התיאטרון הישראלי

לפני שהשיחה עם מיכה לבינסון מסתיימת, הוא מוציא ממגירת שולחן העבודה שלו פתק לבן, שעליו הוא רושם שמות של 15 תלמידי בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. "בתוך שנה או שנתיים מהיום", הוא אומר, "אני מהמר שלפחות חצי מהם יפרצו בשוק התיאטרון, הבידור, הטלוויזיה או הקולנוע בארץ. תמיד הייתי טוב בזיהוי מוקדם של כישרונות. שמור על הפתק ונראה אם צדקתי או לא".

הליכה על חבל דק

איש עסוק לבינסון, גם אם זמן להימורים עוד יש לו. ארבעה חודשים אחרי בחירתו כמנהל החדש של בית צבי, ושבועיים לפני שהוא מתחיל חזרות לגרסה הבימתית של "השוטר אזולאי" בתיאטרון הלאומי הבימה (בכיכובו של מוני מושונוב), רוב זמנו מוקדש למבחנים וסינונים אחרונים של תלמידי המחזור הראשון שאותו הוא מכנה "שלו".

זאת אחרי שהמנהל הקודם, גרי בילו, סיים קדנציה של 27 שנים בעקבות סכסוכים מתמשכים עם הוועד המנהל של בית הספר והותיר גירעון מצטבר של 2.4 מיליון שקל, שאותם קיבל לבינסון כסוג של נדוניה מפוקפקת.

"יש עוד שני מועדי בחינות לתלמידים חדשים", הוא מפרט, "ב-4 וב-25 בספטמבר. המטרה שלי היא לסנן כ-80 תלמידים מתוך יותר מ-200 מועמדים, ועד כה אנחנו סגורים על 40 בערך. כך שיש עוד הרבה עבודה, ואני מתעקש להיות נוכח אישית בכל ראיון, כשם שאני מבקש ללמוד בעל פה את שמות כל התלמידים שכבר רשומים.

"אני מאמין שלכל מי שיש פוטנציאל מגיעה הזדמנות, אבל אשתדל ככל הניתן לאבחן כבר בסוף שנה א' למי 'אין את זה' ולצמצם ככל הניתן מצבים שבהם תלמידים, המשלמים כיום 16 אלף שקלים לכל שנת לימוד, יתבשרו בסיום שנה ב' שהם מודחים.

"אנסה ליצור פתרונות חלופיים, ולהציע מסלולים שונים לתלמידים שאולי שחקנים הם לא יהיו אבל יש להם מיומנות בתחום הבמה שאותה חבל להחמיץ - הפקה, תאורה, סאונד, ניהול הצגה. אני בהחלט רואה ביכולת לעבוד במקצועות האלה פתח לקריירה מספקת, והגיע הזמן שנתרחב גם לשם. אני גם שואף לפתוח מגמת בימוי, למרות שזה ייקח לפחות עוד שנתיים. בעבר מי שרצה להיות במאי תיאטרון בארץ היה צריך ללמוד בחו"ל, כמוני, או להפוך לעוזר במאי וללמוד את המקצוע מהשטח".

*איך תצליח לממש תוכניות ארוכות טווח כאלה עם גירעון של 2.4 מיליון שקלים?

"הגירעון יכוסה בסופו של דבר. הגענו להסכם תמיכה מול עיריית רמת גן ומשרד החינוך, ויש לנו גם סיוע פרטי שחשיבותו מכרעת מידידי בית הספר. המטרה היא לסגור את הפער הכלכלי בתוך חמש שנים והחוכמה תהיה לא לפתוח אותו שוב. בית ספר למשחק כמו בית צבי, הנתמך בכספי ציבור, לא אמור להיות עסק כלכלי המניב רווחים. הוא לא אמור להפסיד. הוא צריך להיות מאוזן. זו הליכה על חבל דק.

"רק בשבוע האחרון, לדוגמה, סיימנו לשבץ בתוכנית הלימודים שישה מורים חדשים: יבגני אריה, חנן שניר, רנה ירושלמי וגדי רול שילמדו משחק, רוביק רוזנטל שיעביר קורסים לעברית ושמעון בוזגלו שיעביר קורס בתולדות התרבות. בשביל זה היה צריך לגייס תקציבים מתאימים וזה לא היה קל, אבל אני מאמין שנוכל לעמוד בזה".

כובעים משלימים

מיכה לבינסון, במאי ותיק ומשגשג עם רזומה מקצועי מפואר ועטור שלאגרים, לא מכחיש כי אחד התנאים שהציב לקבלת משרת מנהל בית צבי היה היכולת להמשיך לעבוד במקביל בתיאטרון הרפרטוארי, לראייה "השוטר אזולאי". לדבריו, לא רק שלא תהיה סתירה בין שני הכובעים, תהיה הזנה הדדית בין תפקודיו השונים.

"אחרי 27 שנים שבהן ניהל את בית צבי אדם שהגיע מתחום ניהול הצגות, זה שינוי מבורך לתת לבמאי להביא את זווית הראיה שלו", הוא אומר. "אם אני מביים בתיאטרון, ומביא לשם כישרונות בולטים שאגלה בבית הספר, כולם ירוויחו מזה. יהיה קשה לעשות חזרות בהבימה ולנהל את בית הספר בו-זמנית, אבל כבר חוויתי לא פעם בעבר שני תפקידים מקבילים כאשר ביימתי בתיאטרון תוך ניהול אמנותי של פסטיבל ישראל".

*אתה מוכן לציין שינויים בולטים שתלמידי שנה א' המתקרבת יחוו לעומת תקופת גרי בילו?

"אני רוצה שתלמידים ילמדו. המצב שבו תלמידי שנה ג', בפועל, כמעט לא למדו חומר חדש או לחילופין עשו שורות מקהלה במחזות-זמר של תיאטרון הספרייה פסול בעיניי".

*מה לגבי פעילות תיאטרון הספרייה, שמעצם היותך מנהל בית צבי אתה גם המנהל האמנותי שלו?

"בשנים האחרונות התקשורת עסקה בעיקר בהפיכת תיאטרון הספרייה לחממה למחזות-זמר רבי משתתפים, שזה חשוב כשלעצמו. כמי שביים את המחזמר 'המפיקים' בתיאטרון הקאמרי, אני מעיד ששורת המקהלה שם כללה בעיקר יוצאי בית צבי. בכל הקשור להקמת דור חדש של כישרונות המסוגלים לשחק, לשיר ולרקוד באיכות גבוהה נעשתה עבודה יוצאת מהכלל.

"אני, מצידי, מעדיף לזכור את תיאטרון הספרייה כמקום שבו העלו לראשונה בעברית מחזה כמו 'ריצ'רד השני'. התיאטרון נועד לאפשר לבוגרי בית צבי להמשיך להופיע מול קהל, נקודה. אני רוצה להעלות מחזות עבריים מקוריים, להפחית במינון מחזות-הזמר, למרות שיהיו גם כאלה, לגבש רפרטואר הצגות פרי עטם של טובי המחזאים בכל הזמנים, אבל לא בהכרח מוכרים. כל זה בלי לשכוח שקהל היעד של מנויי התיאטרון מבוגר יחסית, ולא תמיד יש לו ראש להצגות ניסיוניות מדי".

*בית צבי סבל מכרסום מתמשך במעמדו בשנים האחרונות. כמנהל החדש, העומד מול צעירים החולמים ללמוד משחק וצריך לשכנע אותם לבחור בבית צבי על פני מוסדות מתחרים כמו הסטודיו של ניסן נתיב או יורם לוינשטיין, מה האס שתשלוף מהשרוול?

"אני לא מרגיש צורך באס כזה, כי שמו של בית צבי עדיין איתן והולך לפניו. קיבלתי על עצמי את משרת המנהל מתוך תחושת שליחות גדולה, אבל לא כמציל המנסה לגאול מוסד טובע. מעולם לא היינו במקום הזה. לעצם השאלה, אני חושב שבית צבי הוא כיום המוסד היחיד מסוגו שיכשיר דור עתידי של שחקנים שיוכלו להתמודד במידה שווה של הצלחה בכל תחומי העשייה - תיאטרון, טלוויזיה, קולנוע או פרינג'. מדיומים שכל אחד מהם דורש שפת משחק מעט שונה, ואנחנו נלמד את כולן". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות