תופעה: היי-טקיסטים ניצלו העובדה שלא נותקו והפיצו מידע על עמיתים

העובדים המפוטרים המשיכו להיות חשופים למידע רגיש כיוון שהחברה אפשרה לעובד גישה לשרתיה באמצעות חיבור המחשב שלו בבית, כאשר שכחה או השתהתה עם ביטול ההרשאה לאחר פיטוריו.

"במקרים רבים מאחסנים מעסיקים על גבי המחשבים מידע פרטי על העובד כולל מצב בריאותו, מידע על משפחתו ונתוני חשבון הבנק שלו", אומר רו"ח גיא מונרוב, ממשרד אלקלעי-מונרוב - בקרה וניהול סיכונים.

"במקרה מסוים, עובד שעבד במחלקת משאבי אנוש של חברת היי-טק, פוטר ללא שהמעביד חסם את הרשאותיו לשרת המרכזי של החברה. העובד שהיה מסוכסך עם עובד אחר, שלף פרוטוקול של פגישה בין העובד לבין מנהלת מחלקת משאבי האנוש, בו הוא מפרט את העילה בגינה הוא מבקש העלאה במשכורת - מצבו הפיננסי הרעוע. העובד שפוטר הפיץ את פרוטוקול הפגישה באינטרנט והלבין את פני עמיתו".

לדברי מונרוב, "ריבוי ההרשאות וחוסר הפיקוח עליהן מביא לכך שעובדים חשופים למידע שאינו נחוץ להם לביצוע תפקידם. עובדה זו עלולה לאפשר לעובד מעילה בכספי הארגון או שימוש לרעה במידע כנגד הארגון או עמיתיו".

מונרוב מוסיף על חברת היי-טק אחרת ששכחה לחסום את ההרשאות שנתנו לעובדת שפוטרה. לאחר שפוטרה, שלפה העובדת מהמחשב מידע אודות מצבו הנפשי של עמית לעבודה, והעבירה את המידע לכל חבריו של העובד. העובד בודק עכשיו את האפשרות לתבוע הן את החברה והן את העובדת.

"על המעביד חלה החובה לשמירת סודיות המידע האגור במחשביו", אומרת עו"ד דלית בן ישראל, במשרד עו"ד הרמן-מקוב. "עובד חייב על-פי דין ובדרך-כלל גם על-פי הסכם סודיות למעביד ביחס למידע אליו נחשף במסגרת עבודתו. לפיכך קיימת אחריות על עובד לשעבר בכל הנוגע לשימוש במידע במחשבו הפרטי שבביתו, אליו הוא עדיין חשוף לאור ניהול הרשאות לקוי. חובת סודיות חלה על העובד גם אם לא הוחתם על הסכם סודיות והוא חשוף לתביעה בגין הפרתה", מסכמת בן ישראל.